LOVE Is In The Air- פרק 12- 1D

מנקודת המבט של עדן-
נייל חלף על פניי בעצבנות. "מצאת את מה שחיפשת?" שאלתי אותו. "מה? כן" הוא אמר. "הכל בסדר?" שאלתי אותו. "ברור" הוא אמר בחצי חיוך ונישק אותי נשיקה קצרה. "ראית את הארי?" הוא שאל אותי בטון מוזר. "אממ.. לא" אמרתי. "אבל למה אתה.." ניסיתי לשאול אותו משהו, אבל הוא כבר הלך לחפש את הארי כנראה. משהו לא בסדר.
"שלום לך" אמרתי בחיוך לענבר. "היי" היא אמרה. "למה את כל כך רטובה?" שאלתי אותה וגיחכתי. "הייתי בחוץ" היא אמרה בחיוך. "עם הארי?" שאלתי אותה וקרצתי. "את יודעת שנפרדתי מטל?" היא שאלה אותי פתאום. "איך אני אמורה לדעת כשאת לא עונה לפלאפונים? למה נפרדת ממנו?" שאלתי אותה בתדהמה. "כי הבנתי שאני לא מרגישה אליו שום דבר." היא אמרה באדישות. "את שמחה?" שאלתי אותה. "מאוד" היא אמרה בחיוך. "אז אני שמחה בשבילך" אמרתי. "ואם לא היית רטובה, הייתי גם מחבקת אותך עכשיו" הוספתי בחיוך. היא צחקה. "אני חושבת שאני אלך להתקלח" היא אמרה והסתכלה על בגדיה הרטובים. "תהני" אמרתי לה. "אני אהנה" היא אמרה לי בחיוך והלכה לחדר האמבטיה.
הלכתי למטבח, ולקחתי לי קורנפלקס וחלב, והתקדמתי לחדר אוכל. ואז ראיתי את נוי וליאם. מתנשקים. "אומייגאד" מלמלתי, והכל נפל לי מהידיים. נוי התנתקה מליאם ובאה לעזור לי. אני הייתי כל כך מבולבלת. מה הולך כאן? "מה אתם עושים לעזאזל?" שאלתי אותם. "עוזרים לך" ליאם אמר. "ממתי אתם.." "שש.." נוי לחשה לי . "ממזמן" היא הודתה. "אני.. אני.." אני הייתי בשוק, לא ידעתי מה להגיד להם. "ואתם הולכים לספר לכולם?" שאלתי אותם בהססנות. "לא היום.. אבל כן" ליאם אמר והסתכל על נוי במבט אוהב. זה לא אמיתי מה שהולך כאן. "עדן, בבקשה אל.." "תספרי לאף אחד, כן" השלמתי אותה ויצאתי משם.

מנקודת המבט של נוי-
"את חושבת שהיא תגיד משהו?" ליאם שאל אותי בלחץ. "אני לא אוכל להסתכל ללואי בעיניים" הוא מלמל לעצמו. "היא לא תגיד כלום, אני מכירה אותה, היא יודעת לשמור סוד" אמרתי וניסיתי להרגיע אותו. הוא נעמד מולי. "תקשיבי" הוא אמר והחזיק בידיי. "אני בחיים לא הרגשתי ככה" הוא לחש לי. חייכתי. "גם אני לא" אמרתי. "אבל לואי, לואי הוא החבר הכי טוב שלי. אם הוא ידע.." "אני מבינה אותך ליאם, אתה יודע.. אלה" אמרתי. "אז באמת כדאי שכרגע נשמור על זה בסוד" הוא אמר לי וליטף את פניי. "אז בוא נלך לחדר שלך" חייכתי חיוך שובב. "אוקיי, אני הולך עכשיו, את תבואי עוד.. חמש דקות?" הוא אמר בחיוך שובב גם כן. "כן המפקד" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה קצרה. "ביי" הוא אמר ויצא מהחדר. התקדמתי לסלון, והתיישבתי ליד אלה. "היי" היא אמרה לי. "היי" אמרתי לה. "אז מה.. שתינו רווקות" היא אמרה בחיוך. "כן אה?" חייכתי. "יש לך כבר מישהו על הכוונת?" היא שאלה וקרצה לי. חייכתי. "כרגע, לא" אמרתי בחיוך מאולץ. "מה איתך?" שאלתי אותה. "כרגע לא" היא אמרה, בחיוך דומה לשלי. זה הרגיש כל כך מוזר. "את יודעת.. בהתחלה חשבתי שאת ולואי מתאימים" הודיתי בפניה. היא הסתכלה עליי בתדהמה. "באמת?" היא שאלה. "כן" צחקתי. "אנחנו הכי לא נתאים בתור זוג" היא אמרה. "מאיפה לך?" שאלתי אותה בחיוך. "את חושבת שאנחנו מתאימים בתור זוג?" היא שאלה אותי. "זה כמו שאני אשאל אותך אם אני וליאם מתאימים בתור זוג" אמרתי. מנסה להגיע לווידוי. "עכשיו שאני חושבת על זה.. יש מצב שתהיו זוג יפה" היא אמרה בחיוך. "גם את ולואי" אמרתי והסמקתי.
"מה את ולואי?" לואי שאל אותי והתיישב. "אתם תהיו זוג יפה ביחד" אמרתי בחיוך. כשנפרדנו, זה הרגיש כל כך טבעי. תמיד הוא יהיה חבר טוב שלי כי כן נקשרנו בצורה כזאתי או אחרת, אבל בתור זוג אנחנו לא נהיה. בחיים. "מה זוג?" הוא שאל אותי בלחץ. "דיברתם על.." "לא, לואי" אלה אמרה וחייכה. מה הולך כאן?

מנקודת המבט של אלה-
"הכל בסדר עם שניכם?" נוי שאלה אותי במבט לא מבין. "כן" אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ. אני בשוק שאנחנו מדברות עכשיו עליי ועל לואי. ועליה ועל ליאם. למה היא שואלת אותי עליו? יש מצב ש.. יש מצב שזה מאותה סיבה שאני שאלתי אותה על לואי? לא, אין מצב. "ראית את אביה? אני צריכה לדבר איתה" נוי אמרה. "פעם אחרונה שראיתי אותה היא הייתה עם ג'סטין ביבר" אמרתי בחצי חיוך. "מה ג'סטין ביבר?" נוי שאלה. "ג'סטין ביבר, הוא כאן, בחדר אורחים" אמרתי לה בחצי חיוך. "למה אני האחרונה שיודעת על הדברים האלה?!" היא שאלה בעצבנות. "אני אחפש אותה, תודה" היא אמרה בקול רגוע וקמה. לואי הסתכל עליי. "סוף סוף" הוא אמר. חייכתי. "בואי לחדר שלי" הוא אמר וקם. קמתי אחריו.
"אולי תנגן לי משהו?" התנתקתי משפתיו והסתכלתי על הגיטרה שהתייצבה בפינת החדר. "תתני לי עוד נשיקה ואני אנגן לך יום שלם" הוא לחש לי. נישקתי אותו. הוא החזיק במותניי והשכיב אותי. "הגיטרה מחכה" התנתקתי ממנו. הוא חייך וקם להביא את הגיטרה.
"וואו" מלמלתי כשהוא סיים לשיר. הוא הניח את הגיטרה בצד. "וואו?" הוא שאל. נישקתי אותו. "אני צריך לנגן לך לעתים קרובות יותר" הוא אמר כשעליתי עליו. חייכתי ולא הפסקתי לנשק אותו. "אחי, אתה כאן?" שמענו את הקול של הארי. לואי התנתק ממני. "שנייה" הוא לחש לי. "מה אתה רוצה?" הוא פתח את הדלת ושאל בחוסר סבלנות. "אחי, אתה עם בחורה?" הארי שאל. יכולתי להרגיש את החיוך שלו. הוא ניסה להציץ. "רצית משהו?" לואי שאל. "אני צריך את העזרה שלך למשהו" הוא אמר לו. "למה?" הוא שאל. "אתה לבד כאן?" הארי שאל בחשדנות. לואי הסתכל עליי. "הוא לא לבד כאן" אמרתי. "מי זאת?" הארי שאל. קמתי ליד לואי. "אתם.." "כן" ענינו ביחד. חייכתי והשפלתי מבט. "אז שניכם יכולים לעזור לי" הארי אמר בחיוך. "אני רק מתלבש ובא." הוא אמר והלך. "מה הוא רוצה?" שאלתי את לואי. "לא יודע" לואי אמר לי וסגר את הדלת. הוא הצמיד אותי לדלת. "ולא ממש אכפת לי" הוא הוסיף בשקט. חייכתי ונישקתי אותו. "מחר בבוקר, אני ואת עוזבים את כולם ונוסעים מכאן" הוא אמר לי וליטף את פניי. "לאן?" שאלתי אותו בחצי חיוך. "לכל מקום" הוא אמר בחיוך.

מנקודת המבט של ענבר-
הלכתי לכיוון המקלחת. הרגשתי כל כך מלוכלכת. נכנסתי לחדר האמבטיה, נעלתי את הדלת והורדתי את בגדיי. "מי זה?" שמעתי את קולו של הארי. "סורי, לא ידעתי שיש כאן מישהו" אמרתי בלחץ והרמתי את חולצתי ומכנסיי. הוא הוציא את ראשו מהווילון. "אל תסתכל, אמרנו שלוקחים את זה לאט!" אמרתי בלחץ, פניי אדומות. "אה אוקיי" הוא אמר בגמגום ובחיוך מתגרה. לבשתי במהירות את החולצה והמכנסיים שלי. "כשאתה מסיים תגיד לי, אני רוצה להתקלח" אמרתי והתקדמתי לדלת. "סיימתי, בואי" הוא אמר. "מצחיק" אמרתי בזלזול. "את יכולה להביא לי את המגבת?" הוא שאל. "שנייה" אמרתי והתקדמתי למתלה, לקחתי את המגבת והושטתי לו. פתאום הרגשתי את גופי נמשך לתוך המקלחת. "הארי!" צרחתי והרמתי את פניי למעלה. הוא חייך. "עזוב אותי, תן לי לצאת" אמרתי בחיוך ועצמתי את עיניי.
הרגשתי את שפתיו על שפתיי, ושכחתי באיזה סיטואציה מביכה אני נמצאת וכרכתי את ידיי מסביב עורפו הרטוב. המים לא הפסיקו לרדת עלינו, אבל לא היה אכפת לי. החזקתי חזק בשיערו הרטוב והיפה, והוא החזיק במותניי. הרגשתי את החולצה שלי עולה. "הארי, אמרנו לאט" התנתקתי ממנו ולחשתי, וסידרתי את חולצתי בחזרה. "כן, לאט" הוא אמר, מזכיר לעצמו. "יופי" אמרתי בחיוך ונתתי לו נשיקה קצרה. התנתקתי ממנו והוא משך אותי בחזרה וחייך. "יפה לך רטוב" הוא אמר לי בחיוך כשהתנתק ממני. "גם לך" אמרתי בחיוך. "עכשיו אני יכולה לצאת?" שאלתי במבט מתחנן וציני. "אם בא לך" הוא אמר הוא אמר בקול ממיס ועשה את המבט שהזה שלו. נישקתי אותו שוב. "ביי" אמרתי בחיוך ויצאתי מהמקלחת. "אני אוהב אותך" הוא אמר כשהתקדמתי לדלת. נעצרתי וחייכתי לעצמי. "גם אני אוהבת אותך" אמרתי והלכתי לחדר האורחים.
"בגדים.. בגדים.." מלמלתי לעצמי כשחיטטתי בארון שלנו. הוצאתי חולצה ארוכה וג'ינס ארוך, וסגרתי את הדלת של חדר האורחים. הורדתי את החולצה הרטובה, ואז ג'סטין יצא מחדר האמבטיה. "אומייגאד ג'סטין" צרחתי ולבשתי במהירות את החולצה הלא רטובה. הוא חייך. "אני מצטער.. לא ידעתי שאת באמצע" הוא אמר. "יש עוד מישהו כאן?" שאלתי אותו."לא" הוא אמר בחיוך. "יופי" אמרתי ונאנחתי. "איך היה עם הארי?" הוא שאל והתיישב על המיטה שלידי. "אממ.. דיברנו וסידרנו הכל" אמרתי ונכנסתי לחדר האמבטיה, וסגרתי את הדלת. "ומה הלאה?" הוא שאל. "מה אמור להיות הלאה?" שאלתי אותו ולבשתי את הג'ינס התכול שלי. "נשיקה, משהו" הוא אמר. פתחתי את הדלת. "בתור מפורסם, אתה מאוד רכלן" אמרתי בחיוך. "אני לא רכלן.." "ברור" קטעתי אותו בחיוך. "רק תהיי זהירה, אוקיי?" הוא אמר בטון דואג. הסתכלתי עליו, לא הבנתי מאיפה הטון הזה הגיע פתאום. "אוקיי אבא" אמרתי בחשדנות. הוא חייך, אבל משהו בחיוך הזה היה מוזר.