Live The Dream עם 1D פרק 5

אמא :" היי מתוקה תקשיבי אני ואבא שלך רוצים להגיד לך משהו חשוב מאוד !!"
אני: טוב אמא אני בדרך הביתה " עניתי וכבר רצתי החוצה עד שאמא אמרה לי :" תגידי גם לאלינור לבוא "
"בסדר" אמרתי ולא הבנתי מה אלינור קשורה אבל שלחתי לה הודעה " תקשיבי אני מחכה לך בשער לכי לבקש שחרור זה דחוף ,אני יעדכן אותך אחר כך " "כבר בדרך " ענתה לי אחרי כמה דק' ראיתי את אלינור בשער לידי "ג'סי מה היה כ"כ דחוף ,אבל הצלת אותי משיעור מתמטיקה משעמם מוות ,אמרתי לך כבר שאני מתה עלייך "? היא אמרה מאושרת ושמחה עד הגג "כן , אבל ההורים שלי רוצים את שתינו בבית שלי זה משהו חשוב שהם רוצים להגיד לנו " "סבבה אבל מה אני קשורה ?" אמרה מבולבלת "אין לי מושג אני לא יודעת אפילו מה הם רוצים להגיד לנו הם רק אמרו לבוא הביתה דחוף " "קרה משהו?" שאלה מודאגת "לא "עניתי רגועה אבל לא התאפקתי הייתי להוטה לדעת מה החדשות אז לקחנו אוטובוס לבית שלי עלינו לבית פתחתי את הדלת וראיתי את אמא ואבא יושבים ליד השולחן מדברים ביניהם וברגע שראו אותנו בפתח הדלת השתתקו כמו דגים ,הם לא הוציאו מילה מהפה .בינתיים הלכתי להביא לנו משהו לשתות היינו צמאות מאוד זה היה יום חם מאוד ולא שתינו כל היום "בואו תשבו " אמרו לנו והזמינו אותנו לשבת לידם הייתה שתיקה מתוחה כזאת ואחרי כמה דק' שאלתי :" טוב אז בשביל מה אנחנו פה?" הם הסתכלו אחד על השני והנהנו "הגיע הזמן לספר לכן את האמת "אמא אמרה עם הבעה אטומה על פניה "איזה אמת "שאלנו שתינו תוך כדי שאנחנו מחליפות מבטים מבולבלים אבא לקח נשימה עמוקה ואמר" אתן אחיות תאומות ואתן מאומצות " כשהוא אמר את זה היו לו דמעות בעיניים "מה "? "זה לא יכול להיות,אנחנו די דומות אבל זה פשוט לא הגיוני " "רגע אתם שיקרתם לנו"!!!! "למה עשיתם את זה אפשר לדעת ,במשך כ"כ הרבה זמן חיינו בשקר פשוט לא להאמין " אמרתי "אני לא מאמינה שזה קורה דווקא לי ,מה עשיתי שזה חייב לקרות מכל האנשים בעולם דווקא לי " בשלב הזה רצתי לחדר עם דמעות בעיניים אחרי אלינור באה ופשוט פרקנו הכול אחת על השנייה "אני לא מאמינה שהם שיקרו לנו במשך 18 שנה וגם הסתירו את זה מאיתנו " היינו שעות בחדר עד שיצאנו משם היה כבר לילה אז החלטנו שאלינור ,אלי תישן אצלי הלילה לקחתי אותה לבית שלה היא ארזה דברים ואמרה לאימא המאמצת שלה שהיא הולכת לישון אצלי חזרנו לבית וראינו את האור דולק בסלון החלטנו ללכת ולדבר עם ההורים המאמצים כדי לקבל הסברים על הכול וכדי להבין יותר "תמיד הרגשתי שאת החצי השני שלי "אמרתי לאלינור עם דמעות שזרמו כמו ברז שנפתח ,לא יכולתי לעצור את עצמי ומזווית העין ראיתי את אלי (כינוי של אלינור) בוכה גם והתחבקנו אחרי כמה דק' נכנסנו הביתה מחובקות עזרתי לאלי לפרוק את הדברים והלכנו לסלון לדבר עם "ההורים "שלנו