Live My Life – פרק 8 (1D + JB)

-נקודת מבט שובל-

מחאנו כפיים ושרנו לה היום יום הולדת , ג'סטין סיים את השיר עם סלסול קטן בקולו וחייך חיוך מוחץ לאביה .
החיוך של אביה לא ירד מעל פניה במשך כול הערב , "עכשיו מתנות!!" צעקה אור והתחילה לצחוק .
"שלי קודם" אמרה ודחפה לידיה של אביה קופסה עטופה בנייר מתנה צבעוני .
היא קרעה את העטיפה והשליכה את העטיפה על הרצפה , בפנים נחה בתוך קופסת קטיפה שרשרת עם השם שלה .
"תודה אור" אמרה וחיבקה אותה חזק , "זה מושלם תודה" אמרה לה שוב .
"עכשיו שלי" אמרה בריט ונתנה לאביה שקית קטנה .
היא הוציאה מבפנים קופסת קטיפה בדיוק כמו שאור הביאה לה רק שבפנים נח צמיד עם הראשי תיבות AAB .
אביה אור ובריט .
מזל שהיה לי זמן ללכת קודם לקנות לה מתנה , "תפתחי את שלי" אמרתי לה ונתתי לה מתנה עטופה בצלופן .
היא פתחה את הצלופן ובפנים נח סט קרמים מפואר , "תודה " אמרה וחיבקה אותי .
"עכשיו את שלנו" אמרו ביחד נייל וליאם והתחילו לצחוק ביחד צחוק מושלם , ליאם קרץ לי כשראה שאני קצת צוחקת עליהם .
אביה פתחה את המתנה , בתוך יש פיג'מה בצבע ורדרד נעלי בית תואמות ולקים בשלל צבעי הקשת .
"תודה" חייכה אליהם וחיבקה כול אחד מהם בתורו .
"עכשיו את שלי ושל הארי" אמר לואי והגיש לה קופסת גדולה אדומה .
היא פתחה אותה ובפנים נחו על מצע סוכריות גומי בושם וזוג עגילים יפים , "תודה " אמרה אליהם וקמה לחבק גם אותם .
"אור עזרה לנו לבחור" אמר הארי בעוד אביה מחבקת אותו .

-נקודת מבט רום-

"עכשיו תפתחי את שלי" אמרתי לה ודחפתי לידיה מתנה עטופה בנייר עטיפה כחול מבריק , "ומזאין" אמרתי .
הוא הביט עלי במבט אסיר תודה , הוא לא קנה לה כלום אז הוספתי את שמו .
היא פתחה את המתנה ובפנים נחו נעלי ואנס ורודות זוהרות , וכובע עם האותיות LA בצבע תואם לנעליים .
"תודה נסיכה" אמרה וקמה לחבק אותי , "תודה זאין" אמרה לו וחיבקה גם אותו .
זאין הביט עלי , "תודה" מלמל בלי קול .
קרצתי לו והוא חייך , "עכשיו עוגה!!" צעק לואי שמח .
"הכנתם לו עוגת גזר?" שאל ליאם קצת לחוץ .
"הוא ביקש" אמרתי לו ואני ואור התחלנו לצחוק כי אנחנו הכנו את העוגה .
"אוי ואבוי" מלמל ליאם , אור הביאה את העוגה מהמטבח והניחה אותה על השולחן האוכל הגדול שישבנו מסביבו .
על העוגה נחו 18 נרות כתומים דלוקים בלהבה צהובה מנצנצת , "התאמנו את צבע הנרות לעוגת גזר" אמר לואי כשחיוך גדול מרוח על פניו .
"תכבי את הנרות ותבקשי משאלה" אמרה שובל .
אביה לקחה נשימה עמוקה , ובשאיפה אחת כיבתה חצי מהנרות , היא נשפה עוד פעם וכול הנרות נכבו.
"מזל טוב!!!!" צעקנו כולנו .

-נקודת מבט ג'סטין-

שחכתי לתת לה את המתנה שלי , "רגע לא פתחת את המתנה שלי !!" אמרתי לאביה .
הגשתי לידיה מעטפה לבנה חלקה , אני הולך כול כך להפתיעה אותה .
"קדימה תפתחי!" קרא לואי שכבר רצה לאכול מעוגת הגזר שלו .
אביה באה לפתוח את המעטפה אבל הפלאפון שלה צלצל , היא הביטה על המסך והפנים שלה נהיו חיוורות לרגע .
"אני ממש חייבת לענות" אמרה ודחפה בחזרה את המעטפה ליד שלי .
"מה קרה ?" שאלו אור ובריט פה אחד , אבל אביה רצה אל המטבח כדי להיות לבד .

-נקודת מבט אביה-

ראיתי את השם של מאור על המסך מתקשר אלי , זה לא בשביל לאחל לי מזל טוב , הוא כבר התקשר לאחל לי מזל טוב בבוקר .
-"הלו?" עניתי לשיחה קצת רועדת .
-"אביה ?" שמעתי את קולו הלחוץ מעבר השני של הקו .
-"מה מאור ?" שאלתי והרגשתי איך הדם אוזל מפניי .
-"אביה" מלמל בבכי , ובקושי הבנתי מה שהוא אמר .
-"מאור מה קרה ? , דבר אלי!!" אמרתי לו והחרדה בקולי נשמעה ברורה .
-"אביה הוא מת…" אמר בבכי .
בחיים שלי לא שמעתי אותו בוכה ככה , בחיים שלי לא שמעתי את מאור שבור כול כך .
-"אתה עובד עלי נכון?" שאלתי והדמעות הציפו את עניי החומות .
-"הלוואי והייתי עובד עלייך , הוא מת לפני דקות אחדות" אמר ושוב קולו נשבר באמצע המשפט .
ניתקתי את השיחה והאייפון נפל מידי על הרצפה , "זה לא יכול להיות" מלמלתי והדמעות זלגו מעניי .
הדמעות זלגו וצרבו במורד עניי מורחות את האיפור השחור שבעניי , איך בשנייה יום מדהים נהרס בשיחת טלפון אחת .
זהו הוא כבר לא פה יותר , הוא מת , גל מת , והכול באשמתי .
אם הייתי מצליחה להזהיר אותו מהמשאית , אם רק הייתי משכנעת אותו לא לעלות על האופנוע .
'הכול באשמתי' צעק עלי המוח בחוזקה , הרגשתי סחרחורת חזקה והלב שלי התכווץ , הרגשתי בחילות חזקות ורעד בכול הגוף .
נפלתי על ברכיי והתיישבתי עליהם אחורנית כדי שלא יראו לי כי אני עם שמלה קצרה , הכאב שהרגשתי היה יותר חזק מהכאב שהרגשתי שעפתי מהאופנוע .

-נקודת מבט רום-

"מה קרה לה ? למה היא לא באה?" שאל בעצבנות ג'סטין .
"תרגע מה אתה עצבני , אני ילך לבדוק מה אתה" אמרתי לו ופניתי אל המטבח שלשם אביה נכנסה לפני כמה דקות אחדות .
"אביה?" שאלתי אותה והבחנתי שהיא יושבת על הרצפה ממרת בבכי , האיפור נמרח על ענייה והיא לא הפסיקה לבכות .
"מה קרה?" שאלתי אותה והתכופפתי לעברה , "הוא מת" מלמלה משהו לא ברור ולא הפסיקה לבכות .
"מה קרה אביה ? מי מת ?" שאלתי אותה וניסיתי למצוא תשובה יותר ברורה מכמה מלמולים לא מובנים .
"הוא מת , הוא מת וזה בגללי" אמרה והדמעות לא הפסיקו לנזול מענייה החומות בורקות .
"חכי פה , אני ילך לקרוא לאור " אמרתי לה ופניתי חזרה אל שולחן האוכל הגדול שליד הסלון איפה שכולם ישבו .
"נו מה קרה ?" שאל ג'סטין חסר סבלנות , "היא עוד לא פתחה את המתנה שלי" אמר והתלונן כמו ילד קטן .
התעלמתי ממנו ופניתי אל אור , "היא בוכה וממלמלת משהו לא מובן , על שהוא מת בגללה" אמרתי לה ומשכתפי בכתפיי .
ברגע אור החליפה צבעים , היא נהייתה חיוורת לרגע קמה במהירות מהשולחן בלי לומר דבר ורצה אל המטבח .
"מה קרה ?" שאל הארי שלא כול כך הבין מה הולך פה , "כן גם אני לא הבנתי" הוסיף לואי על דבריו .
משכתי בכתפיי , "לא יודעת , אני בעצמי לא הבנתי מה הולך פה" אמרתי והתיישבתי בחזרה ליד שובל .

-נקודת מבט אור-

בבקשה שזה לא נכון , התפללתי בכול לבי שזה לא נכון מה שרום אמרה הרגע .
נכנסתי למטבח ומצאתי את אביה יושבת על הרצפה לא מפסיקה לבכות , "הוא מת " אמרה לי כשהתיישבתי לידה .
היא השעינה את ראשה על כתפי וליטפתי את שיערה השחור והארוך .
לא אמרתי דבר , לא היה לי מה להגיד , הוא מת , מה אני כבר יכולה להגיד שינחם אותה .
"הכול באשמתי" מלמלה והדמעות לא הפסיקו לנזול מענייה ולהרטיב את לחייה .
"זה לא באשמתך" אמרתי לה וניגבתי את הדמעות שזלגו על מענייה , "זה לא באשמתך" אמרתי שוב .
"זה בגללי , אם רק הייתי מונעת ממנו לעלות אל האופנוע , למה אני חיה והוא מת ? שנינו היינו על האופנוע הזה!" אמרה והכאב בקולה גבר .
"זה לא באשמתך אביה , אם כבר זה באשמתו הוא זה שנהג כמו מטורף ולא האט , הוא זה שלא ראה את המשאית באה לעברכם" אמרתי לה וניסיתי איכשהו לנחם אותה .
אני לא כזה הכרתי את גל , הוא היה ידיד של אביה , הייתי רואה אותו לפעמים , אבל הוא ואביה קשורים מאוד הם גדלו ביחד .
ראיתי את ראשו של נייל מבצבץ מפתח המטבח , "אור אפשר לדבר אתך שנייה?" ביקש ממני והעביר מבט מודאג על אביה .
"לא עכשיו " אמרתי לו , והחזרתי את מבטי אל אביה .
"זה בסדר , לכי" אמרה לי והקימה את ראשה מכתפי .
"אני כבר חוזרת" אמרתי לה וקמתי אל עבר נייל , הלכנו אל הסלון ויצאנו מטווח השמיעה של אביה ומטווח השמיעה של כולם .
"מה קרה?" שאל מודאג והביט לעבר אביה שבכתה במטבח .
"זה סיפור ארוך , חבר ילדות של אביה נפטר" אמרתי לו .
"מה??" שאל טיפה מזועזע , "מסכנה" אמר והביט שוב לעברה .
"לאן היא נעלמה ?" שאל וחיפש אותה במבטו .
"מה , על מה אתה מדבר , היא שמה" אמרתי והצבעתי לעבר המטבח לאיפה שאביה ישבה לפני רגע .
"לאן היא נעלמה?" שאלתי את נייל והבטתי על פניו , הוא גם נראה אבוד עצות ולא יודע מה לעשות .
ואז שמעתי את טריקת הדלת החזקה של הבית .