Live movie – פרק שלושים וארבע

*מנקודת מבטו של הארי*
הגענו לבריכה, אחרי ריב עם וונדי.. הרגשתי ממש לא בנוח. היא ממש דואגת לי ואני פשוט רב איתה.
"בייב?" שאלתי את וונדי כשהיא הביטה במיי.
"אני לא יכולה עכשיו, אני עם מיי" היא אמרה והתרחקתי.
"סטיילס למה אתה מבואס ביום הולדת שלי?" שאלה ענבר.
"סתם" עניתי.
"אז תרקוד!!" אמרה ענבר. לפתע נשמע השיר Stereo Soldier של ליטל מיקס. היא החזיקה בידי והתחילה להרקיד אותי (בטח קרה לכם פעם אחת.. חח אתמול היה בת מצווה לחברה שלי וכל מי שרקדה באתי והתחלתי לסובב אותה וזה..)
"לפעמים צריך להשים הכל בצד ולקפוץ לבריכה" היא אמרה צוחקת.
"אחד שתיים ושלוש!" לואי צעק וזרק אותי למים. ככה הוא זורק אותי?! אני ישאר במים הרבה זמן, השחקן סטיילס נכנס לפעולה :c
*מנקודת מבטה של וונדי*
"תעשו משהו סתומים!" צרחתי וליאם קפץ למים, הצילו! זה החזיון. ליאם הוציא את הארי והשכיב אותו במיטת שיזוף, כולם היו סביבנו. לואי הסתכל על הארי לחוץ. פתאום הארי התעורר ומשך ללואי בשיער.
"ככה את זורק אותי?! איפה לארי?!" הארי שאל.
"מה אתה דפוק?! הבהלת אותי!" צרחתי עליו.
"האריי" מיי אמרה וחיבקה אותו.
"בייב סורי.." אמר הארי. הוא עכשיו החמיר עוד יותר את במצב, מעכשיו אני לא מקשיבה יותר לחזיונות האלה! זה בסוף סתם שטות!
"אתה רק החמרת את המצב! אני אל רוצה לדבר איתך יותר!" אמרתי להארי ורצתי לתוך הבית.
"היי, מה קרה?" שאלה גאיה.
"הוא מפגר, נמאס לי מהתנהגות הזאת" אמרתי.
"בייב אני רוצה שנייה לדבר איתך" הארי אמר כשמיי בידיו.
"וונדי?" מיי שאלה אותי.
"כן דרלינג (אתם יודעים..)" אמרתי למיי.
"את אוהבת את הארי?" היא שאלה.
"אתה מנצל תינוקות? מה עכשיו גם תביא את לוקס?" שאלתי את הארי.
"למה את ישר כועסת? ומה הקשר?" הארי אמר.
"וונדי!" מיי אמרה.
"כן, אבל לפעמים הוא עושה שטויות" אמרתי.
"אבל גם אבא עושה שטויות ועדיין אמא אוהבת אותו, את צריכה לאהוב את הארי, גם אני אוהבת את הארי" מיי אמרה.
"מיי אולי תגידי לוונדי עד כמה אני אוהב אותה?" שאל הארי את מיי.
"הוא אוהב אותך עד הירח" מיי אמרה.
"תגידי לו שאני אוהבת אותו גם" אמרתי מביטה בעניו של הארי.
"אז סלחת?" שאל הארי.
"תגיד לי אתה, חכם שכמוך" אמרתי והוא בא לנשק אותי.
"אחמ אחמ" אמרתי ואני והארי עצמנו למיי את העניים והתנשקנו. (כשמדמיינים את זה, זה מזה חמוד!)
"מספיק להיום הזוג סטיילס" אמר זאין והרים את מיי.
"טוב אז.. אני עייפה רצח נראה לי שנחזור" אמרתי והארי הנהן. נפרדנו מכולם וחזרנו לבית.
~ כעבור שבוע ~
"הארי תפתח את הדלת" צעקתי להארי בעוד אני שוטפת כלים.
"אני עסוק!" הוא צעק.
"במה בדיוק?" צעקתי מנקה את ידי.
"אני בשירותים!!" הוא צעק ומיי צחקה. פתחתי את הדלת וראיתי את וויל ו- וונסה.
"היייייי!! איך היה בחופשה?" שאלתי מחבקת אותם.
"אמא!" מיי אמרה ורצה לוונסה.
"אבא התגעגעתי" אמרה מיי וחיבקה את וויל.
"נו אז איך היה?" וונסה שאלה.
"היא הייתה מדהימה" אמרתי.
"למה את מפריעה לי?… אופסי, היי.." הארי אמר.
"אז אתה הארי.." אמר וויל.
"כן, ואתה וויל?" שאל הארי.
"כן.. איך היה עם מיי" שאל וויל.
"היא חמודה" הארי אמר.
"טוב אנחנו חייבים לרוץ" אמרה וונסה לאחר שהסתכלה באייפון שלה.
"ביי" אני והארי אמרנו וסגרנו את הדלת.
"אתם ממש דומים הארי אמר וקפץ על הספה.
"חח אני? ו-וויל?" שאלתי מצחקקת.
"אהאה" הארי אמר. (זה יותר טוב שאומרים את זה) ישבתי לצידו של הארי והוא חיבק אותי.
"אממ.. בייב?" הארי שאל.
"וואט?" שאלתי.
"שחכתי להגיד לך, מחר, מתחיל הטור שלנו" הארי אמר. "Boom gone" המילים הכי נכונות כדי להגיד מה הרגשתי.