Live movie- פרק שבע

*מנקודת מבטו של ליאם*
"נו רום את באה?" שאלתי מיואש.
"ליאם תן לי להתקלח בשקט" צעקה.
"אז תצאי כבר!" צעקתי והיא יצאה.
"מה עשית שם?" שאלתי מצחקק.
"מאוד בוגר אני לא מדברת איתך דביל" אמרה ונכנסה לחדר שלה.
"נו רום מה יש לך?" שאלתי דופק על הדלת.
"ליאם אל תשגע אותי סיפרתי לך סוד ואתה הלכת וסיפרתי לחצי מהעולם אז עוף לי מהעניים" צרחה וסגרה את הדלת.
"מה ליאם הסתבכת עם אחותי?" שאל דן והתקרב.
"מה יש היום?" שאלתי.
"את האמת לא יודע" אמר. נזכרתי פתאום שהיום כולם נפגשים באולמים של מרקוד. פול הגיע ולקח אותי לשם.
*מנקודת מבטה של ענבר*
"אני לא בטוחה שמותר לי לספר" אמרתי משפילה מבט.
"ענברוש נו תגידי אני לא יגיד לאף אחד!" הבטיח נייל.
"אוקיי אמא שלי לא התגרשה מאבא שלי הוא התאבד בגלל שהוא היה בכלא ומאז אמא שלי השתנתה היא התקרבה יותר לדת זה לא שאנחנו לובשים חצאיות ומדברים עברית הרי אנחנו בבריטניה היא פשוט מקפידה שנחוג את החגים ונתחתן עם יהודי ופה מתחיל הבעיה" אמרתי מנסה להסביר ברוגע. נייל היה ממש מופתע ולא ידע איך להגיב. אחרי כמה דקות של שתיקה הוא קפץ עליי בחיבוק.
"אני מבטיח לך שהכל יהיה בסדר" אמר בשקט והרגיע אותי.
"טוב ביי אני הולכת לבית ספר" אמרתי וקמתי.
"איזה בית ספר? את באה איתנו למרקוד" אמר.
"מרקוד מרקוד?" שאלתי מופתעת.
"כן זאין הדביל לא סיפר לך?" שאל.
"לא" עניתי.
"טוב חכי אני יתקשר לפול" אמר.