Live movie- פרק עשרים (:

*מנקודת מבטה של וונדי*
"הצילו!!!!" שמעתי צעקה. פתחתי את החלון וראיתי את מישהו שרירי שכובע גרב על פניו מחזיק בהארי.
"הארי!!!!!!!" צעקתי.
"וונדי הצילו!" הארי צעק והבחור הכניס אותו לאוטו. שמתי נעליים במהירות ורצתי אחרי המכונית.
"הארי!!" צעקתי והתחלתי להשתעל.
"לא!!!!" צעקתי וקמתי (היא חלמה).
"וונדי את בסדר?" הארי נכנס לחדר במהירות מתנשף ואביה אחריו. היה לי קשה לנשום התחלתי להשתעל.
"תביא לי.." ניסיתי להגיד.
"מה?" שאל לחוץ.
"יש לה התקף אסתמה אני הולכת להביא את המשאף" אמרה אביה ורצה. הארי ליטף אותי וניסה להרגיע אותי. אביה חזרה תוך שניות והגישה לי את המשאף.
"הכל בסדר" אמר הארי וליטף את ידי בעוד אני שואפת אוויר מהמשאף.
"זהו?" שאלה אביה וחיבקה אותי.
"כן.." מלמלתי.
"מה קרה?" הארי שאל והתיישב לצידי.
"כלום התחלתי להשתעל" עניתי.
"אבל את בסדר?" שאלה אביה.
"כן, ומתי באת?" שאלתי.
"חחחח הארי אסף אותי לפני שעה" ענתה מצחקקת.
"את רוצה שאני ישן איתך?" הארי שאל והנהנתי לחיוב. אביה יצאה מהחדר והארי נשכב לצידי.
"אם קורה לך משהו תגידי לי" אמר והסתכלתי על עניו הירוקות. הוא שיחק בשערי ולאט לאט נרדמתי.
~למחורת~
"בוקר טוב" הארי לחש לי שקמתי. הסתכלתי עליו, הוא בדיוק יצא מהמקלחת. הוא כיסה את חלק גופו התחתון בעזרת מגבת וחזהו היה חשוף. אני חייבת להודות שבהיתי בו לכמה שניות.
"מה קרה?" שאל הארי צוחק.
"כלום?" שאלתי.
"אז כלום" אמר וניגב את שערו. קמתי אל עבר המטבח כדי לדבר עם אביה, היא סיפרה לי שהחלה מלחמה אז היא חזרה ללונדון.
"וונדי אני צריך ללכת לג'מה תישארי פה, אני יגיד לאחד הבנים שיבואו" אמר הארי ונישק אותי.
"הארי יש מצב שאתה מקפיץ אותי לאמבר?" שאלה אביה.
"בואי" אמר ולקח את המפתחות של האוטו. שנהים יצאו מהבית, נשארתי לבד! מה אני יעשה עכשיו? נכנסתי לחדר וצפיתי בטלוויזיה.
*מנקודת מבטו של זאין*
"זאין, תקשיב וונדי לבד בבית שלי ויש לה התקף אסתמה והיא לא מרגישה טוב לך ותשמור עליה" התקשר אליי הארי.
"ואיפה אתה?" שאלתי.
"אצל ג'מה היא אמרה שהיא צריכה אותי דחוף" ענה.
"טוב אני יבוא" אמרתי בלא ברירה.
"אה וגם תסדר את הבית הוא נראה זוועה" אמר.
"אתה חייב לי" אמרתי מזהיר.
"30 פאונד" אמר.
"חחח הצחקת, 80 ויום שלם אתה משרת אותי" אמרתי.
"מה? זאין!" צרח.
"אתה מעדיף 100?" שאלתי.
"טוב טוב" ענה וניתק.