little things 7

אז זאת הסיבה.. זאת הסיבה להכל.
בתמונה, שהייתה במדור עם מיני-כתבה, היו אני וליאם. אלו היו בעצם ארבעה תמונות.. אני והוא מחוץ למועדון, ואני והוא בים, אני והוא נכנסים למכונית, ואני והוא מתנשקים. ליד התמונות, נכתבה בגדול הכותרת 'הנערה החדשה של ליאם'.
'ליאם נמצא מסתובב עם מישהי חדשה.. זה התחיל בבילוי פשוט במועדון 'פיט', ולאחר מכן נמצא הזוג מתנשק במכוניתו של ליאם. מה שבטוח, הסיפור הזה לא נגמר. האם לליאם יש בת זוג חדשה?'
הייתי אמורה לדעת שזה יקרה. הרי ליאם הוא מפורסם.. הוא שר בלהקה הכי מצליחה בעולם! מה הסיכויים שלא ימצאו אותנו, לא יצלמו אותנו ולא יפרסמו תמונות שלנו ביחד?
אסור לי לכעוס, להיות עצובה, אסור לי בכלל לחשוב על משהו כמו לסיים את הקשר בנינו. ידעתי למה אני נכנסת.. ולא נעצרתי מההתחלה. ואני לא עומדת לעצור.. ליאם היה כל כך נחמד אליי, אני לא הולכת לסיים את הקשר בגלל כתבה קטנה בעיתון, שגרמה למישהי לאיים עליי. ותאמינו לי, אני לא חושבת שזה יהיה הסוף.
עליתי ללמעלה, למחשב. הייתי חייבת לכתוב משהו כדי להרגע. אולי פרק חדש מהסיפור שלי?
הסגנון כתיבה האהוב עליי, הוא על זוגות וכאלה. לפעמים אני מוסיפה אליהם גם מדע בדיוני, רק אם באמת אין ברירה. הייתי חייבת להמשיך אותו.. להוציא את העצבים על הדמויות, להתעלל בהם או משהו, דבר שאני רגילה לעשות עם דמויות הסיפור שלי.
נכנסתי לטוויטר [במקרה -,-] וקיוויתי שלא ירשמו עליי דברים רעים או משהו.. להפתעתי, עדיין לא התחילו להפציץ בציוצים מאיימים.
אולי הם לא כל כך כועסים ומשתגעים מזה שאני וליאם זוג? כלומר, אם זה נחשב ככה..
רגע, אז אני וליאם.. אנחנו.. זוג? מה אנחנו?
שוטטתי קצת בטוויטר, ושמתי לב שליאם עוקב אחריי. עקבתי אחריו בחזרה, מחייכת. נשמע צלצול בטלפון שלי, הודעה. הרמתי את הטלפון וקראתי את ההודעה.
'את וליאם לא תהיו ביחד הרבה זמן!!!'
איך היא יודעת את מספר הטלפון שלי? מי שזאת לא תהיה..
אם כבר אני עם הטלפון, לחצתי על 'אנשים הקשר', ומיהרתי להתקשר.

*נקודת המבט של ליאם.*
"אז אתם ביחד?" הארי שאל אותי, כשאני קוראאת הכתבה שעשו עליי ועל קיילי.
"אני לא יודע…" אמרתי, סוגר את העיתון. "אני מפחד שהמעריצות יעשו לה משהו.. כלומר, אני מת על הדיירקשניות. אבל אני מפחד שכמה בנות יאיימו עליה או משהו, כי אני באמת מחבב אותה.." אמרתי להארי, פותח את ליבי. באמת חיבבתי את קיילי. היא הייתה איתי אמיתית, ואני ממש מבין אותה. היא נחשבת למכוערת, למרות שבעיניי היא ממש יפה, ובגלל זה כולם מתנהגים אליה לא יפה. גם אני הייתי סובל בתור ילד. גם אליי התנהגו לא כל כך יפה.. וחשוב לי שקיילי תרגיש בטוחה כשהיא איתי.
"מה נראה לך שיקרה כשקיילי תקרא את הכתבה?" הארי שאל אותי, ואני מצאתי את עצמי חושב.
"אני לא יודע.." עניתי לו, די מעוצבן. "אני חושש שהיא תרצה לנתק איתי את הקשר.."
"מה פתאום?! היא לא תסיים איתך את הקשר.."הארי הרגיע אותי. "ואם היא תסיים, היא כנראה אדיוטית.."
"היא דווקא חכמה."אמרתי לו, מדמיין אותה במוחי. "היא יפה, בכל מצב.. אני תמיד מחייך כשהיא מחייכת.. עצוב רק שמורידים לה את הביטחון ככה.. חבל שבכלל מתנהגים אליה בצורה כזאת. היא פשוט… מדהימה." אמרתי להארי.
"באמת זה עצוב.. שבנות מרגישות מכוערות רק כי אחרים אומרים להם." הארי הסכים איתי. "אולי תכתוב על זה שיר, על הרגשות שלך!" הוא אמר, מצחקק, וקם מהספה עליה שנינו ישבנו.
הוא הלך לכיוון המטבח, והכין לעצמו לאכול. הטלפון שלי צלצל, ואני עניתי, מחייך כשאני שומע את הקול של קיילי בטלפון.
"היי קיילי.." אמרתי לה, מחייך. הקול שלה תמיד גורם לי לחייך.
"קראתי את הכתבה.." היא אמרה לי, וידעתי שרוב הסיכויים הם שלא נדבר יותר. שנכחיש כל קשר בנינו.
"ומה אנחנו נעשה?" שאלתי אותה, שומע אותה מצחקקת.
"רק רציתי לשאול אם זה.. רשמי." היא אמרה לי, עדיין מצחקקת. "כלומר.. אנחנו זוג?"
"כן! כאילו… א..אם באלך.." אמרתי לה, מעט מגמגם, ומאוד מאושר. היא ממש שונה מכולן.. ממש. זאת אחת הסיבות שאני גם ממש מחבב אותה.
"אז.. אתה רוצה להפגש או משהו? רק הפעם במקום שלא יראו אותנו, כי הדיירקשניות כבר שמות עליי עין.." היא אמרה, פחות מצחקקת ממקודם, אך עדיין בטון.. איך אומרים את זה… מצחיק.
"את יכולה לבוא אליי יותר מאוחר?" שאלתי אותה, מחייך. "אני כבר אתכנן משהו.."
"אוקיי, לבוא בשש בערך?" היא שאלהאותי, ואני הסכמתי.
"נפגש אז:)" סיימתי את השיחה, בחיוך. כמו כל השיחות שלי איתה.
אני מרגיש שאני.. אוהב אותה. ואני לא אומר את זה בכזאת קלות.