Little Mix Perfect- פרק 23

*מנקודת מבטה של לי-אן*
"כן!" כולנו אמרנו.
"אוקיי, מצבה בסדר, הכדור לא נכנס עמוק, בעוד כמה שעות אנחנו נתחיל בניתוח ואז היא תוכל להשתחרר אחרי כמה זמן" אמר הרופא בחיוך.
"אעהאה באמת?" כולם שאלו מחובקים.
"כן" אמר הרופא והלך. התחבקנו ביחד, פתאום שחכנו מהכל! זה היה משמח, מן רגע כזה שלא היה לנו הרבה זמן, אף אחד לא כועס או עצוב, כולם מחובקים שמחים, כולם! טוב בערך
~בערב~
*מנקודת מבטה של שירז*
"היא לא קמה" שמעתי קול מתוך שינתי.
"טוב הרופא אמר שזה ייקח זמן" אמר קול אחר.
"אתה רעב?" שאל.
"לא ממש" ענה הקול השני.
"טוב אז אני הולך לקחת לי כריך" אמר ודלת נטרקה. שפשפתי קלות את עניי הירוקות, כתפי כאבה אז לא יכולתי להתמתח.
"שירז!" אמר הארי שבדיוק נכנס לחדר.
"הארי.. מה קרה לי?" שאלתי.
"מישהו.. מישהו הוא… הוא ירה בך, הוא רצה אותנו למעריצות וחטף אותך, אנחנו לא יודעים איך אבל, הוא ירה בך" ענה והתיישב לידי. ישבתי, חשבתי, אני זוכרת! נזכרתי בהכל, חיבקתי את הארי במהירות מהפחד.
"ששש.. את בסדר עכשיו" אמר וליטף אותי.
"זה בכלל לא טע… שירז!, שירז?" תובל אמר ונכנס לחדר. התנתקתי מהארי, הסתכלתי על תובל, הוא כעס.
"תובל, אתה יודע שאני לא כזאת, אני פשוט.." אמרתי לא יודעת איך להגיד לו את זה.
"עזבי, אני ישאיר אתכם לבד" אמר תובל ויצא מהחדר שטרק את הדלת בחוזקה.
"אבל לא קרה כלום!" אמרתי עצבנית.
"אז.. אני ילך להרגיע אותו.." הארי אמר מגרד בעורפו וקם.
"לא, הוא ילמד לבד" אמרתי תופסת בידו של הארי, הוא חייך אליי, פיניתי לו מקום לצידי במיטה, הוא ישב ושמתי את ראשי על רגליו שהוא משחק לי בשיער ואני צופה בטלוויזיה.
"אממ.. שירז אולי נרגיע אותו, אני לא רוצה שתריבו בגללי" אמר הארי.
"לא, חבר שלי אמור להאמין לי!" אמרתי.
"אוקיי, איך שאת רוצה" אמר. לפתע נשמעה דפיקה בדלת.
"הארי אפשר להיכנס?" שמעתי את קולה של פרי.
"תגיד שאני ישנה" לחשתי להארי.
"אממ.. שירז עדיין ישנה" אמר הארי.
"אוקיי מה קרה עם תובל?" שאלה פרי מחוץ לדלת.
"כלום, הוא ילדותי, מעצבן, קרציה ומכוער" הארי אמר ואני צחקקתי טיפה, הוא אמר את זה בצורה כל כך ילדותית!
"סבבה אם שירז מתעוררת תגיד לנו" אמרה וצעדיה נשמעו מתרחקים.
"כל הכבוד" אמרתי לו בחיוך.
"אני יודע אני מעולה בזה!" אמר.
"טוב טוב אבל תהיה שחצן!" אמרתי והוא צחקק.
"שירז אפשר לשאול שאלה?" הארי אמר.
"כן בטח, מה?" שאלתי.
"את ותובל.. רבתם?" שאל. אני ידעתי את התשובה, חשבתי כמה רגעים אם להגיד להארי או לא.
"לא, למה?" שאלתי.
"כי את מתייחסת אליי אחרת" אמר.
"הארי.. אממ.." לא ידעתי איך להגיב.
"לא משנה אני ילך, את בטח רוצה לראות את פרי" אמר ויצא החוצה. מה קרה לי? למה אני מתייחסת ככה לתובל וככה להארי? יכול להיות שאני עדיין… מאוהבת?