Little Mix Perfect- פרק 13

*מנקודת מבטה של לי-אן*
"איפה המפתחות של הבית?" צעקתי מנסה לרוץ עם העקבים ברחבי הבית.
"בשירותים!" צעקה ג'ייד. 'בשירותים? מה הם עושים שם?' שאלתי את עצמי ורצתי לשירותים.
"הם לא פה!" צרחתי עצבנית.
"אז במטבח!" צרחה פרי. רצתי למטבח.
"נו הם גם לא פה!" צרחתי.
"נראה לי שבחדר אורחים" שירז צעקה.
"הם לא פה" צעקתי.
"הם אצלי" צעקה ג'סי. רצתי אליהם עצבנית.
"אתם עושות ממני צחוק, שאני יבין?" שאלתי עצבנית וכולן צחקקו.
"אממ.. סוג של" ענתה ג'ייד.
"אוי אתם תשלמו על זה" אמרתי וחטפתי מידיה של ג'סי את המפתחות.
*מנקודת מבטו של הארי*
אתמול דיברתי עם ג'מה, היא מאוד עזרה לי, היא נתנה לי הרבה עצות.
"היי!" אמר לואי ונופף בידו מולי.
"מה?" שאלתי.
"אני נוהג!" אמר והנהנתי לחיוב.
"יואו שחכתי!" צעק לואי פתאום.
"מה?" שאלנו כולנו.
"היום לפיבי ודייזי יש יום הולדת!!!!" צרח והוציא את האייפון מכיסו.
"טוב שהם עונים תשירו יום הולדת שמח!" אמר ושם על רמקול.
"הלו?" שמענו קול של נערה.
"יום הולדת שמח, יום הולדת שמח" התחלנו לשיר.
"תחסכו פדיחה, זאת לוטי" אמרה צוחקת.
"תביאי את פיבי ודייזי" אמר לואי.
"הן בכו, הן חשבו ששכחת" אמרה לוטי והבעת הפנים של לואי נהפכה למאוכזבת ועצובה. זאין תפח על גבו בעדינות ולואי ניסה לחייך, אולי להיות מפורסם זה כיף אבל קשה להיות רחוק מהמשפחה כל כך. כל פעם שאני מדבר עם אמא שלי אני מתחיל לבכות, בלי שום סיבה (דרך אגב הארי הודה בזה בראיון).
"הלו?" שמענו שתי קולות.
"זה הם!" לואי לחש בחיוך.
"יום הולדת שמח, יום הולדת שמח, יום הולדת שמח… לפיבי ודייזי!" שרנו.
"לואי!!!!!!!!" צרחו.
"מזל טוב!" אמר.
"למה לא באת?" שאלה פיבי.
"אני לא יכול… אני יקנה לכן מתנה" אמר ודמעה נפלה מעניו.
"אני מתגעגעת אליך" אמרה דייזי.
"גם אני מאוד" אמר לואי.
"אני רוצה שתבוא" אמרה בקול מתחנן דייזי.
"אם אני יוכל אני יבוא, מבטיח" אמר. לפי דעתי ללואי הכי קשה, יש לו אחיות קטנות, זה קשה להסביר להן שהחיים שלו השתנו.
"מזל טוב!" צעקתי לטלפון.
"מזל טוב חמודות!" צעק נייל.
"אנחנו אוהבים אתכם" אמרו זאין וליאם.
"פיבי דייזי לכו להתקלח" שמענו את קולה של אמא של לואי.
"אבל אנחנו מדברות עם לואי" אמרה פיבי.
"אמא?" שאל לואי.
"טוב ברו נשאיר אותך לבד" אמר זאין והלכנו. חיכינו ללואי והוא חזר תוך כמה דקות.
"טוב בואו" אמר ועלינו לאוטו. נסענו עשר דקות והגענו לחוף בו הייתה המסיבה.
"היי" אמרנו לכולם וחיבקנו אחד את השני.
"איזה יפה את היום" אמרתי לשירז כשהתחבקנו.
"תודה" אמרה מסמיקה והמשכתי לחבק את ג'ייד.
"מזל טוב!" אמרתי לאבריל והיא חיבקה אותי. עלינו ליאכטה שעליה הייתה המסיבה, היה שם הרבה נערות בגילה של אבריל. כולם הצתלמו איתי וחיבקו אותי וצעקו לי דברים מוזרים כמו:' הארי תעשה לי ילד! הארי חלום חיי' כן ממש מוזר אבל עדיין אני מת על הדיירקשניות…
הסתובבתי וראיתי את תובל ושירז מתנשקים, שוב.. עשיתי מה שג'מה אמרה לי, ללכת מהמקום ולהתעלם. הסתובבתי משם והלכתי לכיוון זאין ופרי.
"איה!" שמעתי מישהי שנתקעה בי, בזמן האחרון זה קורה לי הרבה…
"סליחה" אמרתי והסתובבתי וראיתי את אלה! אחות של ג'ייד.
"הארי!" צעקה וחיבקה אותי. וואו הרבה זמן שלא נפגשנו! פעם הייתי מורה פרטי שלה לחשבון (הארי טוב בחשבון וכתיבה כן כן אני יודעת זה לא נראה עליו..)
"וואו איך גדלת!" אמרתי.
"כן אני גדלתי ואתה נתקע בבחורות" אמרה וניקתה את שמלתה.
"תהני!" אמרתי מצחקק והיא הלכה לאבריל. תהיו מופתעים או לא אבל זאין היה ה-DJ.
"עכשיו נעביר לשיר שקט ותנחשו של מי? שלנו!" אמר זאין. הוא שם את השיר- More Than This. הסתכלתי של שירז ותובל הם רקדו צמוד כל כך, רציתי להעיף אותו משם ושאני ירקוד איתה. והנה הם רוקדים סלואו, יופי הארי אתה היית יכול להיות שם למה לא הסכמת! לא תובל שלא תעז! אל תנשק אותה! לא לא! אוי נו באמת…. נו כמה זמן? די הארי מה יש לך? תשתלט על עצמך! אני יודע היא יפה.. אבל יש עוד הרבה.. טוב הארי לא! הארי לא! למה את מרביץ לעצמך? דביל.. כן אתה דביל…
"הארי הכל בסדר?" שאל ליאם.
"כן" אמרתי והחטפתי לעצמי כאפה.
"יש לך חום או מה?" שאל ונגע בי.
"הכל מצוין" אמרתי בחיוך מזויף. היא הולכת לשירותים! חחח הוא אכל את הלב (: אני אלך אליה. לא, לא להציץ אל תהיה סוטה!. הלכתי אחרי שירז והגענו לשירותים. היא נכנסה פנימה ואני נשארתי בחוץ. לקחתי את הגיטרה של אביה שהייתה שם והתחלתי לנגן את- i wish
"he takes your hand, i die a littele, i watch your eyes and i'm in riddles" שרתי (סורי אם יש טעויות כי כתבתי לפי מה שאני שומעת..)
"מי זה?" שמעתי אותה שואלת. הורדתי את הגיטרה מעליי ורצתי לבחוץ.
*מנקודת מבטה של שירז*
הלכתי לשירותים ושמעתי קול נעים שר את- i wish, לא הצלחתי להבין מי זה וגם ששאלתי אף אחד לא ענה. יצאתי לבחוץ חזרה לתובל והמשכתי לרקוד איתו, אבל המחשבה לא עזבה את ראשי לרגע. מי ששר את זה, למה דווקא את השיר הזה? המשמעות שלו היא די עצובה…
"הכל בסדר?" שאל תובל.
"כן בסדר" אמרתי והמשכנו לרקוד.