Little Mix Perfect- פרק 10
*מנקודת מבטה של שירז*
"סורי תובל אבל אני צריכה ללכת" אמרתי שראיתי שאבריל ואביה נרדמו.
"טוב ותשמרי את זה" אמר והושיט לי דף קטן מקומט.
"טוב ביי אתה ממש חמוד" אמרתי ונישקתי אותו בלחי. התחבקנו ויצאתי לעזור לפרי, ג'ייד, לי-אן וג'סי שהרימו את אביה ואבריל.
"איזה תינוקות כבר נירדמו" אמרה פרי צוחקת.
"עכשיו 2 הלילה!" צעקתי עליה מפהקת.
"אז..?" שאלה לא מבינה והתעלמתי ממנה.
~בבוקר~
הזמנתי את תובל אלינו, וגם הבנים באים אז אנחנו עושים ארוחה.
"בוקר טוב" אמרתי לג'ייד שישבה ושתתה נס.
"היוש!" אמרה מחויכת.
"היוש? ג'ייד מה קרה לך?" שאלתי מפוחדת, זה לא רגיל שג'ייד מדברת ככה.
"כלום… חוץ מ.." אמרה מנסה למתוח אותי.
"נו?" שאלתי והתיישבתי לידה בעוד המים בקומקום רותחים.
"היום זה יום השנה שלי ושל לואי" אמרה בחיוך.
"מזל טוב ג'ייד!" אמרתי וחיבקתי אותה.
"כן והוא עושה לי הפתעה אז את יכולה להודיע לכולם שלא נהייה בארוחה?" שאלה בפאפי פייס.
"כן, אוקיי" אמרתי ומזגתי את המים הרותחים לכוס.
"אוי לא היית צריכה…" אמרה ג'סי ולקחה את הכוס.
"ג'סי!" צרחתי.
"שירז!" אמרה.
"אוף איזה קרציה!!" צרחתי ושוב הרתחתי את המים.
"בוקר טוב" אמרה פרי מפהקת.
"בוקר טוב" אמרנו כולן ביחד.
"And I'm like oww
Never thought it'd hurt so bad
Getting over you
And oww" צלצול מהאייפון של פרי.
"ששש!!!" צרחה לי-אן מהחדר שלה ואנחנו צחקנו.
"הלו?" פרי ענתה בחיוך.
"כן… אני יודעת, נסיך שלי!, מחר לא מחר, נו זאין טוב… ביי.. אתה קודם! ביי! טוב ביי!" אמרה פרי בחיוך שהיא משחקת בשערה ואנחנו צוחקות.
"תקשיב לי טוב טוב אתה הערת אותי אתה קולט? זה משהו שאסור לעשות קרציה!" צעקה לי-אן שהגיעה לפרי וחטפה את האייפון מפרי.
"ליאם?!" שאלה מובכת והיא נהפכה לאדומה ואני וג'ייד לא הפסקנו לצחוק.
"בוקר טוב מאמי" אמרה בחיוך ופרי ניתקה את השיחה.
"אוי נו למה באמצע?" שאלה מעוצבנת.
"תשתקו אי אפשר לקום בשקט?" שאלתי וג'סי פיהקה בחיוך.
"טוב אני בברכה משעמם" אמרה פרי בחיוך תחמני. 'מה היא מתכננת?' חשבתי לעצמי ולקחתי את הבגד ים שלי ואחרי כולן.
"שניה ואני נכנסת" אמרה ג'סי שמרחה את שמן השיזוף. אני אף פעם לא משתזפת מכמה סיבות:
1. זה מזיק לעור וזה מביא מחלות ואני מזה לא רוצה…
2. העור שלי די לבן (לא ממש) וככה אני אוהבת!
פרי אני וג'ייד היינו בברכה ולי-אן נכנסה אחרי כמה דקות. פרי נראתה מוזר. היא הייתה רגועה אבל כאילו היא מחכה למשהו…
"עכשיו!!" צעקה פתאום ולא הבנו מה קורה. פתאום הבנים באו וקפצו על ג'סי בזמן שהיא מורחת את השמן והפילו אותה למים.
"אעהעאאעהעאאעה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרחה וכולם סתמו את האוזניים.
"סתומים! דפוקים! אני הולכת לפוצץ אתכם!!!!!!!!!!!!!!" צעקה ורדפה אחריהם. זה היה מצחיק בטירוף היא שפכה לזאין מים על השיער ומשכה להארי בתלתלים וללואי היא נתנה כאפה ואת נייל היא הטביעה בגלל שהוא לא אמר להם להפסיק, ליאם קיבל שימשיה לראש מג'סי ולי-אן ישר רצה להביא קרח.
"נה נה בננה!" צעקה ג'סי צוחקת על כולם שהיו פצועים. לא רציתי אבל הרגשתי כאב על הארי, הוא ישב בצד מתקפל מכאבים. לא הייתה אף אחת שתבוא לעזור לו, למרות שהוא סירב ועכשיו אני ותובל חברים הלכתי לשם לעזור לו.
*מנקודת מבטו של הארי*
כאב לי, סבלתי. יש לה כוח של שור! ודווקא הכל היה עליי. ישבתי בצד מסתכל על כל הבנים שמקבלים טיפול ונשיקות. ניסיתי לקום אבל כאב לי הרגל. לא יכולתי ישבתי שם מחכה שמישהי מהבנות תסיים עם חבר שלה ותבוא לטפל בי.
"הארי אתה בסדר?" שירז שאלה אותי.
"לא ממש" אמרתי נושך את שפתי התחתונה מכאב.
"בוא" אמרה ועזרה לי לקום. הייתי מופתע, כמה טוב יכול להיות בבן אדם. אני סירבתי לה, אז למה היא כל כך עוזרת לי? היא מלאך פשוט! איך סירבתי לדבר כזה… אני לא ממש סירבתי אני יותר לא רציתי שכולם ידעו שאני דלוק עליה. היום בארוחה אני יגיד לה את זה… אני לא יכול לחכות!
"זה שורף?" שאלה ששטפה את שפתיי שהיו מלאות בדם.
"איי" אמרתי בלחש והיא מיד הפסיקה.
"למה התעסקתם עם ג'סי?" שאלה מצחקקת.
"סתם היה לנו משעמם" אמרתי בעודה שוטפת את פניי מהדם.
"לפחות הייתם מביאים נשק אתה יודע.." אמרה וצחקתי.
"זה כואב" אמרתי שנגעה משפתי העליונה.
"כאן?" שאלה מלטפת בעדינות עם מים.
"כן" אמרתי ושקעתי בענייה. רציתי רק לנשק אותה, לחבק אותה, להיות שלה!
"זהו" אמרה והושיטה לי מגבת. ניגבתי את פניי בעדינות ויצאנו למטבח.
"תשתה הכל" ציוותה עליי והגישה לי כוס מים.
"כן המפקדת!" אמרתי מצדיע והיא צוחקת.
"הכל בסדר?" שאל זאין שנכנס צולע.
"חוץ מזה שאף אחד לא עזר לי חוץ משירז, הכל סבבה" אמרתי ושירז הנהנה.
"אוקיי" אמר זאין ולקח את התיק של פרי ויצא לבחוץ.
"אתה לארוחה?" שאלה.
"כן, למה?" שאלתי.
"הפתעה!!" אמרה בחיוך.
תגובות (5)
תמשייייכי!
תמשיכיייייי !!!
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכיי!!!
אעאעאעעאאעעאעאעאעעאעאאעע תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייי