little girl פרק 3

תרדו לרציתי להוסיף!!!
עכשיוווווו!!!!אתם תמותו*

פרק 3:
נק' מבט של הארי:

התעוררתי לקול רעשים בחדרי.
"היא כל כך מתוקה!"
"איך סיימון יכול להגיד לו לכזה דבר?"
"אנחנו בהחלט שומרים אותה!"
"אני כבר רואה שהארי יקלקל אותה"

פתחתי את עיני.הבחורים ישבו על מיטתי ובהו בי.הרגשתי את אוסטין מתערסלת ומתכרבלת בזרועותיי.
"בוקר האז"לואי אמר,הנהנתי.
"בוקר" מלמלתי,עדיין ישנוני.

"אנחנו חייבים לקום.זוכר?"אמר ליאם.הסתכלתי עליו מבולבל.
"האישור של סיימון"הוא אמר,מרוגז.

"אההה כן"אמרתי.הסתכלתי על אוסטין,שעדיין ישנה.חייכתי."היא כל כך חמודה"אמרתי.כל הבנים צחקקו.נייל לקח אותה,כדי שאוכל להתלבש.הייתי באמבטיה כששמעתי את קולה של אוסטין.

"איפה אבא האזה?"היא שאלה בקולה הקטן.חייכתי.
"הוא יחזור בקרוב"נייל חזר.התלבשתי ויצאתי החוצה.אוסטין החזיקה את זרועותייה בחוץ,מסמנת לי שאבוא להחזיק אותה.הרמתי אותה,והושבתי אותה על הירך שלי.

"היא כבר אכלה?"שאלתי.נייל הנהן.הבחורים דיברו,בעוד אני ניסיתי לגרום לאוסטין לצחוק.היא הסתכלה על השיער שלי ונגעה בו.היא השמיעה קול של "וואההה" וצחקה.היא החלה לשחק עם תלתלי.
תפסתי את זרועותייה השמנמנות,לבנתיים,ונופפתי בהם.היא החלה לצחקק.בינגו!

"אני יכול להגיד לך ששניים יקבלו הכי הרבה"זאיין אמר.חייכתי.היא דחפה את גומותיי.ולאחר,חייכה,ודחפה את גומותייה שרק עכשיו גיליתי שיש לה.צחקקתי.

"אתם שניכם בלתי ניתנים להפרדה.אנחנו לעולם לא ניתן לסיימון לקחת אותה"לואי צעק.אוסטין הסתכלה על לואי במבט מוזר,כולם צחקו.

"בואו נלך".הנהנתי.והלכתי אל מעבר לדלת.לואי התנדב לנהוג (אוי ואבוי…הערת המתרגמת).
שמתי את אוסטין על החזה שלי,וחגרתי את עצמי.גופה הקטן של אוסטין היה מולי.אני החזקתי את שתי זרועותייה הקטנות בידי,ובעדינות שחקתי איתם,והנעתי אותם בסיבובים.

***המשרד של סיימון***

הלכנו אל משרדו של סיימון.הוא טבל בתה שלו -כך אני מנחש- והסתכל עלינו.כשעיניו נחתו עלי ועל אוסטין,גבותיו התחברו.
"מי זו?"הוא שאל,מצביע על אוסטין.
"טוב,זה למה אנחנו פה"ליאם אמר.
"למה אתם שואלים אותי מי זו?"אמר סיימון.
"לא!זה לא זה!אנחנו יודעים מי היא"נייל אמר,התקשיתי שלא לצחוק.
"אתם מתכוונים לספר לי?"הוא שאל,קצר רוח.

"זאת אוסטין"אמרתי."מצאתי אותה על ספסל אוטבוס.לבד"הוספתי.סיימון הנהן.אני כיסיתי את אוזנייה של אוסטין על מנת להמשיך."הוריה נטשו אותה"המשכתי.הורדתי את ידיי מאוזנייה הקטנטנות.

"למה אז אתה כאן?""סיימון שאל,מבולבל.
"אנחנו חשבנו,דאנחנו צריכים אישור כדי לאמץ אותה"לואי אמר.סיימון הנהן.

"טוב,בנים,יש לכם את האישור שלי"סיימון אמר.אני חייכתי."אני אומר את זה,רק בגלל שאימוץ ילדה בשבילכם,יכול להביא לכם כבוד מאלה שחושבים שאתם דפוקים"סיימון הסביר.אנחנו הנהנו ואמרנו תודה,יותר משאפשר לומר.

***דירה***

אחרי שאימצנו ברשמיות את אוסטין,סוף סוף חזרנו הביתה לדירה שלנו.הושבתי את וסטין,והיא החלה להסתובב לה.או יותר נכון להתרוצץ.כולנו הסתכלנו משועשעים.

"לא שחכנו משהו?"כולנו הסתכלנו עליו והתחלנו לנחש…

"הכבוד שלך?"

"מוצרי שיער?"

"מרתון צעצוע של סיפור?"

"ננדוס,כנפי עוף במזנון חופשי,עם טוגנים וקולה?"כולנו הסתכלנו על נייל."מה?זאין אמר מצרים לשיער"נייל הגן על עצמו.
"טוב הרי אמר הכבוד של לואי"זאין הגן על עצמו.
"וליאם אמר מרתון צעצוע של סיפור!!!"הגנתי על עצמי.
"בחורים,אני התכוונתי ששכחנו לקנות בגדים!"לואי הפטיר.

"אהההההה"כולנו אמרנו.(געונים+ הערת המתרגמת)

***קניון***

הלכנו לקניון,לואי כיוון אותנו לחנויות שונות.אחרי קניות לאוסטין הלכנו לקניות עבורנו.אני סחבתי את אוסטין עליי,בעוד לואי הצביע על מגוון בלייזרים בשבילי.הנהנתי על כל אחד שהוא הצביע עליו.

"האזה"אוסטין אמרה,הסתכלתי עליה.
"כן אהובה?"שאלתי אותה.
"אני עייפה"היא אמרה,מעפעפת בעיניה.
"לכי לישון קטנה,את תיהיה במיטה בקרוב"אמרתי לה.היא הנהנה,מניחה את ראשה על הקצה העליון של כתפיי,ועוצמת את עיניה.אני זזתי אחורה וקדימה כדי לעזור לה להירדם.
שמעתי את נחירותיה הקטנות.אחרי זמן מועט גמרנו עם הקניות.כל הפאפרצי המעריצות והכתבים חיכו לנו בחוץ.אני מופתע שאוסטין עדיין ישנה.כולם החלו לצעוק למה אני מחזיק ילדה קטנה.לא התייחסתי,פשוט עליתי לוואן,ונסענו.

***דירה***

חזרנו לדירה.זה היה 7 בערב.הלבשתי את אוסטין בפיג'מה החדשה שלה,והשכבתי אותה במיטה.החזקתי אותה ונשקתי את מצחה.הבחורים באו,ונישקו אותה גם הם במצח,ואז הלכו לחדריהם.
אני החלפתי לפיג'מה,ונכנסתי למיטה.ווידאתי שאוסטין לא הולכת ליפול.בזהירות הנחתי את ידיי בצידה השני כדי שלא תתגלגל למטה,לחר זמן מועט עצמתי את עיניי ונרדמתי.