little girl סיפור מתורגם פרק 1:

אז זה סיפור שאני קוראת באנגלית בוואטפד,ובגלל שאני מאוד אוהבת אותו אז אני מתרגמת אותו לכם.
הפרקים בסיפור הם לא ארוכים אז…
מקווה שתאהבו:)

פרק 1:
נקודת מבט הארי:
"הארי" לואי קרא לי ממורד המדרגות.אני גנחתי וקמתי,עדיין בבוקסר שלי.ירדתי במדרגות,לעבר המטבח,שם כל הבנים היו."כן גברתי" אמרתי מבודח,הוא גלגל את עיניו.
"אתה יכול ללכת לקניות?"הוא שאל.לסתי ירדה.ברצינות?
"למה אף אחד מהבנים לא יכול לעשות את זה?"מחיתי.
"בגלל ש,נייל קונה יותר מדי אוכל,ליאם הלך למפגש טוויטקאם,זאין בדייט עם פרי,ולי יש דייט בסקייפ עם אלינור בעוד 5 דקות"הוא אמר שותה את החלב שלו,גנחתי.

"בסדר,אבל זה לא תורי פעם הבאה"אמרתי עולה במדרגות,ומתארגן.שמתי טי שירט לבנה רגילה וסקיני ג'ינס ואולסטאר לבנות (קונברס).תפסתי את המפתחות שלי ויצאתי מהדלת,למכונית שלי.קפצתי פנימה ונהגתי לעבר הסופרמרקט המקומי.יצאתי החוצה והתעלמתי מהפאפרצי,לא הרבה,רק איזה 4 שהפתיעו אותי.

"הארי הארי לכאן"

"הארי האם אתה חושב שאתה רוצה את קרוליין בחזרה?"

"הארי אתה שונא את השיער שלך?"

קרוליין?אני לגלגתי,לא.התעלמתי מהשאלות הטיפשיות ונכנסתי אל תוך הסופר,וקניתי את כל האוכל שאנחנו צריכים.כשיצאתי מהסופרמארקט הלכתי לעבר המקום בו מכוניתי חנתה,כאשר הלכתי במורד המדרכה,הבחנתי במשהו יוצא דופן,ראיתי ילדה קטנה יושבת על ספסל האוטובוס,היא הסתכלה על האדמה,כאשר רגלייה השתלשלו מהספסל,היא נראתה חסרת אונים,ובודדה.
הלכתי לעבר הילדה הקטנה.כאשר התקרבתי אליה,כרעתי ברך מטה והסתכלתי עליה.
השיער שלה היה על הפנים שלה,אך היא נראתה כאילו הבחינה בי.היא הסתכלה מעלה.

"בבקשה אל תפגע בי,כמו אמא ואבא"היא אמרה מפוחדת.הגבות שלי התחברו יחד.

"אני לא יפגע בך חמודה,איפה ההורים או האפטרופוסים שלך?"שאלתי בשלווה.

"אני לא יודעת,הם אמרו לי שהם הולכים למסיבה כל היום.הם אמרו שאני לא יכולה להישאר בבית" היא אמרה בחמידות.

"יש סיבה לכך שהם השאירו אותך כאן?"שאלתי שוב.

"הם אמרו שאני יגדל לבד,מה זה אומר?"היא אמרה במיידיות.לבי פעם.איזה סוג של הורים הם?

"כלום,מה השם שלך חמודה?"אמרתי.

"אוסטין אדוני".אווו,היא קראה לי אדוני!אוקיי,ההורים שלה נתנו לה שם של בנים.

"את יודעת בת כמה את?"אמרתי.

"שלוש" היא אמרה מחזיקה 3 אצבעות,המציינות שהיא בת שלוש.חייכתי והנדדתי.

"תעקבי אחריי" אמרתי.היא נראתה קצת מפוחדת."אני מבטיח שאני לא יפגע בך" הרגעתי אותה.

"הבטחת זרת?"היא אמרה,מחזיקה את הזרת הקטנה שלה.

"הבטחת זרת" אמרתי.כורך את זרתי הגדולה סביב זרתה הקטנה.היא חייכה וקפצה מהספסל.היא שמה את זרועתה,רוצה שאדאג לה.גיחחתי והרמתי אותה,והתחלתי ללכת לעבר המכונית.

"לאן אנחנו הולכים אדוני?"היא שאלה אותי.גיחחתי.

"תקראי לי האזה,ואני הולך להציג אותך לחברי הלהקה שלי"כן,אני חושב על לאמץ את הקטנה החמודה הזאת.

"האזה?יש לך שם מוזר"היא אמרה.אני צחקתי,גורם לה לצחקק.הגענו למכונית שלי.הושבתי אותה במושב,וחגרתי אותה.אני צריך לקנות לה כיסא,המקום הזה לא בטוח לה.נכנסתי אל מושב הנהג ורכבתי אל הדירה.הדלקתי מוזיקה,ו-LWWY התנגן.אוסטין התחילה לשיר.טוב,היא זייפה ערבוביה של מילים.זה לא היה השיר הנכון שהיא אפילו שרה.צחקתי כשחניתי את המכונית,קמתי,ופתחתי את בדלת.התרתי מחגורתה את אוסטין,לוקח אותה,ותפסתי עוד כמה שקיות בדרך.פתחתי את הדלת הקדמית,וכולם רצו אליי.הם עצרו במיידיות כאשר ראו את אוסטין.

"וואט דה -"חתכתי את נייל באמצע המשפט.

"וואט דה פאדג',נייל,וואט דה פ-א-ד-ג""אמרתי בחומרה.נייל הרים את ידיו בכניעה.

"למה יש לך ילדה הארי?"ליאם שאל,אני מניח שמפגש הטוויטקאם שלו הסתיים.

"מצאתי אותה לבד בספסל אוטבוס,והשם שלה זה אוסטין"אמרתי,מסדר את הדברים במטבח,ומחבק את אוסטין.היא צחקקה,וחיבקה חזרה.

"איפה ההורים?"נייל שאל,כיסיתי את אוזניה של אוסטין.

"הם השאירו אותה ברחוב"אמרתי כששניהם התנשמו.

"אני מניח שיש לנו מישהי חדשה במשפחה"ליאם אמר.גורם לי לקפוץ מעלה ומטה."אבל רק עם לואי וזאיין יסכימו"הוא אמר,גורם לי להאנק.

"טוב,אבל אם הם יגידו לא,חבל מאוד,כי אני בכל זאת שומר אותה"אמרתי.