Little Black Dress- פאנפיק על הארי

הקדמה :
דיאנה רוז איבדה את אביה , אחרי שאיבדה את אמה , עכשיו היא גרה אצל דודתה,שכמעט ולא בבית.
דיאנה היא שמורה , מעולם לא התנשקה , היא אף פעם לא הייתה נאהבת על ידי בן אחר מאשר אביה.
בהלוויה של אביה , היא נתקלת במישהו שהיא שונאת מאז כיתה א' , זה היה היום , שהכל השתנה..

———-

פרק 1 :
-נקודת מבט של הארי –
" אוח , אני חייב לבוא ?" גנחתי בעצבים
" כן הארי , אביה נפטר " אמא שלי ענתה בתקיפות
" אני אפילו לא מכיר אותה !" צעקתי
" אני כן ! אני טיפלתי באמה בבית החולים כאשר חלתה בסרטן , אני גם מכירה את אביה " אמא שלי אמרה בכעס
" אבל אני לא מכיר את ההורים שלה " אמרתי
" למען השם הארי , היא לומדת בבית הספר שלך , תעשה את זה בשבילה , אפילו אם אתה לא קרוב ! " אמא שלי צעקה
" חכי … היא בבית הספר שלי ? היא חדשה ? " שאלתי
" היא הייתה חדשה … לפני כ-10 שנים ! " היא אמרה לי
לא התכוונתי שאמא שלי תכעס , אבל לחברה שלי , לקסי , היא עושה מסיבה וחשבתי שהלילה אני סוף סוף אכניס אותה למיטה , למרבה הצער , ההלוויה תסתיים ב-11.
אמא שלי לא אוהבת שאני הולך למסיבות כך שהיא מגבילה אותי למסיבה בחודש,והלכתי למסיבה שבוע שעבר , זה ייראה מוזר אם פתאום אני אלך מהבית בשעה 11 בלילה.
אולי אני יאמר לה שאני הולך לישון אצל לואי , כן זה מה שאני אעשה.
" בסדר , בואי נלך " אמרתי בשקט
" תלבש משהו נחמד , זאת לוויה " היא אמרה והלכה
רצתי למעלה ולבשתי בלייזר מפואר , מכנס יפה ונעלתי נעליים , אמא שלי ואיאן חיכו לי למטה על יד המכונית .
רצתי החוצה וירד גשם , נכנסתי במהירות למכונית ונסענו .
" אמא , מה השם של הבחורה הזאת ?" שאלתי
" דיאנה , דיאנה רוז " אמא שלי אמרה ובקולה נשמע שהיא מוטרדת
" תראי אמא , אני לא מכיר את כולם בבית הספר שלי " אמרתי נסער
" למה הארי ? אתה חושב שאתה יותר מדי 'מקובל' כדי לדבר עם ילדים אחרים שאינם נראים כמוך ?" היא אמרה
" לא , זה בולשיט " אמרתי
" תשמור על הפה שלך ! " היא סיננה
" תראי , אני 'מקובל ' , אני לא יכול לעזור בזה , אני גם לא יכול להיות חבר של כולם " אמרתי מביט בחלון
" למי תהפוך הארי ?" היא אמרה , זה לא היה נשמע כמו שאלה אלא כמו הצהרה.
הגענו לבית הקברות , עמדו שם הרבה אנשים , כנראה שאהבו את הבחור הזה.
" אמא , למה יש פה כל כך הרבה אנשים ?" שאלתי
" הולמס צ'אפל זאת עיר קטנה , כולם מכירים את כולם , רוב האנשים למדו איתו בתקופת התיכון , או שהם הכירו את אשתו " היא לחשה לי
הסתכלתי סביבי , כולם היו לבושים שחור , אני יודע שזה לא בסדר , אבל חיפשתי בכל מקום כמה בנות יפות, אין אף אחת.
ואז ילדה אחת נתפסה לי בעין , היא עמדה לצד ארון הקבורה , לבושה בשמלה שחורה קטנה.
השמלה שלה הייתה עשויה תחרה , היא התאימה לה , היה שסע קטן בשמלה מעל אמצע הירך , זה היה נראה ממש יפה עליה .
היה לה שיער חום ארוך , אבל הסתכלתי למטה.
" זאת בתו " אמא שלי לחשה לי שהתיישבנו
היא הרימה את מבטה , ואני ידעתי מי זאת באופן מיידי , הסיבה שנהייתי 'מקובל ' .