Little Black Dress- פאנפיק על הארי פרק 9

-נקודת מבט של דיאנה-

בבקשה…מישהו..אף אחד.תצילו אותי.בבקשה..
"אהה.." יללתי בכאב שלקסי בעטה בי.
" תתרחקי ממנו מכשפה!" לקסי צעקה. החברות השפוטות שלה בועטות ומכות אותי.
"בסדר! בסדר" התחננתי
"טוב.חסלי אותה" לקסי אמרה והלכה.
ילדה התחילה לבעוט בי יותר ואז עלתה עליי והתחילה לגעת בי.ואז כל דבר אחר נהפך לשחור.
—
פתחתי לאט את עיניי ומים פגעו בי.שפשפתי אותן והתיישבתי.הייתי עדיין מאחורי היציע שבו הן הכו אותי.הפשלתי שרוולים וראיתי חבורה.כמה זמן אני כבר כאן? בדקתי בטלפון הסדוק שלי והשעה הייתה 8.זה מסביר למה אפל.
עברו 5 שעות טובות מאז בית הספר הסתיים ואף אחד אפילו לא בא לחפש אותי.זה יום חמישי בחודש אוקטובר וקר לי.קמתי לאט לאט אך נפלתי חזרה למטה באופן מיידי.הרגליים כאבו לי כל כך.יום לא נכון בשביל לנעול עקבים.הורדתי את העקבים וקמתי לאט שוב והפעם לא נפלתי.אני שונאת את החיים שלי.הרבה.
הגשם כבד ויכולתי להרגיש את המסקרה שלי זולגת על פניי.ניגבתי אותה והמשכתי לצלוע.הרגליים שלי כואבות ונפוחות והשיער שלי נוראי,בכיתי.לבדי.
פנסי הרחוב הם הדבר היחיד שמנחה אותי הביתה.משב רוח עובר וצמרמורת עוברת במורד עמוד השדרה שלי.חיברתי את האוזניות לטלפון והקשבתי ל-'עלי שלכת' של אד שירן.
הגעתי הביתה והתפשטתי מיד,נותרתי רק עם חזיה ותחתון.הכרחתי את עצמי לכוס תה והתיישבתי על האי במטבח בוכה.אני באמת עייפה מהבכי.אני מרגישה פתטית. לאחר מכן עליתי למעלה והלכתי לישון.לבד.
-בבוקר למחרת-
יום שישי.סוף סוף.התעוררתי והבטתי בשעון.שיט! 09:10. אני מאחרת! רצתי אל המראה ואני עדיין נראית כמו שנראיתי אתמול.התקלחתי במהירות והתלבשתי.קפצתי במהירות למכונית של דודה שלי ומיהרתי לבית הספר.
נכנסתי לכיתה עם מכתב האיחור שלי וגברת קרטר נתנה לי מבט מלוכלך בזמן שתפסה את מכתב האיחור שלי.
" תתיישבי,גברת רוז" היא אמרה מגלגלת את עיניה.כלבה.
התיישבתי ליד אלינור,חברה של לואי.הידועה גם כ-החברה של חברו הטוב ביותר של הארי.שיט.
"היי,אני אלינור" היא אמרה בחיוך
"דיאנה" אמרתי מנסה להיות ידידותית.
"היי,גברת קרטר ממש כלבה אה?" היא אמרה בחיוך.וואו,היא נראית נחמדה.
"כן" עניתי לה בחיוך.
"אז צריך שותף לזה,רק שתדעי" היא אמרה בחיוך.
"אה.." אמרתי פותחת את מחברת המדעים שלי.
"בכל אופן,רוצה להיות השותפה שלי?" היא שאלה
"בטח" עניתי בחיוך.
אלינור ואני דיברנו כל השיעור.למעשה יש לנו הרבה דברים במשותף.היא נתנה לי את המספר שלה ואני נתתי לה את שלי.היא די חכמה ואני ממש חכמה ולכן אנחנו צריכות להספיק את הפרוייקט הזה בזמן קצר.בעצם אני חושבת שאולי מצאתי לי חברה.היינו באמצע שיחה ממש טובה,כאשר כל הכיתה עבדה.
" סוז,איחרתי.הייתי עם חבר שלי" לקסי אמרה והסתכלה עליי.
"בטח,אין בעיה." גברת קרטר אמרה בחיוך.למה כל המורים כאן כמו הילדים הפופולארים?!
"אייו" שמעתי את אלינור ממלמלת.
"את שונאת את הכלבה הזאת גם?" שאלתי בצחוק
" כן!גם את? תאומות!" היא קראה
"חשבתי שבגלל שאת פופולארית והיא פופולארית אז אתן מסתדרות.למרות זה שאת והארי חברים,והיא החברה שלו?" שאלתי מבולבלת.
"אני שונאת אותה.כלבה מזויפת.בנוסף,היא מפלרטטת עם לואי וכל החבר'ה האחרים.זה מעצבן אותי ואת פרי גם" היא ענתה מגלגלת את עיניה.צחקתי.
הפעמון צלצל.
"היי,אני יודעת שרק התחלנו לדבר,אבל אני הולכת ביום שבת למסיבה,רוצה לבוא?" היא שאלה בחיוך.
" אני לא יודעת.." עניתי
" לא כולנו כמו לקסי.." היא אמרה בחיוך.
" בסדר" עניתי בחיוך.
" נהדר! אני אשלח לך את הכתובת! נתראה אחר כך." היא נופפה ויצאה לבחוץ.היא כל כך נחמדה.אני יכולה להבין למה לואי אוהב אותה.רגע,אני הולכת למסיבה..שיט!