Little Black Dress- פאנפיק על הארי פרק 8

– נקודת מבט של דיאנה-

יום ראשון היה כזה משעמם.עשיתי את שיעורי הבית,ניקיתי,עוד שיעורי בית,הלכתי מסביב לבית,ואת שיעורי הבית האחרונים , לפחות לא יהיו יותר.לפחות סיימתי את כל הפרויקטים שלי,מוקדם מדי.בסוף השבוע הבא אני אהיה חופשיה.
הלכתי לארון שלי ולבשתי על עצמי את התלבושת הפשוטה שלי.סידרתי את שיערי והתאפרתי במהירות,ולאחר מכן ירדתי למטה לאכול את ארוחת הבוקר.
עדיין היו לי כמה מהמאפים שקניתי ביום שבת אז אכלתי פחזניה עם התה.אחר כך תפסתי את ארוחת הצהריים שלי שארזתי בלילה ויצאתי.
הגעתי לבית הספר ולקסי ואליסון נתנו לי מבטים מרושעים.זה היה חדש.הם בדרך כלל לא הבחינו בי.אף פעם. אני בלתי נראית,אני לא מקבלת יחס.
נכנסתי לכיתה שלמדתי בה עם לקסי והארי.אנגלית.אני די נהנית באנגלית כך שזה בסדר,הדבר היחיד שאני לא אוהבת בשיעור הזה הוא את אדון ברנס,הוא שונא אותי.נראה שהוא שונא את כל החנונים,הוא היה כנראה פופולארי שהיה ילד כך שהוא קשור אליהם יותר.איכס.
"אוקיי כיתה,תלכו לקבוצות שהוקצו לכם לעבודה." אדון ברנס אמר לפני שהתיישב בשולחן שלו ושיחק במחשב הנייד שלו.
הלכתי לעבר הארי ולקסי ומסרתי להם שני דפים.
"הנה,סיימתי את הפרוייקט שכן הוא לא מוכן ממש טוב,יש לנו הרבה זמן לחזרות כדי לעשות את זה טוב" אמרתי מנסה להיות נחמדה.אולי גם מאז שאני עובדת איתם.
"האם יש לך חיי חברה? לא,אני חושבת שלא.אוקיי,אז אני אשחק את יוליה והארי ישחק את רומאו , אז מה התחת הקטן והבתול שלך הולך לעשות?" היא שאלה בטון ביטצ'י .
" אני אהיה הקריינית" עניתי ביובש.לקסי הסתכלה במהירות בסצנות והביטה בי.
"אוקיי, למה את עדיין כאן?" היא שאלה
" אנחנו צריכים להתאמן" הצהרתי.
" אבל את רק הקריינית,הארי ואני השחקנים האמיתיים" היא אמרה מגלגלת את עיניה.
"כן,אבל-" היא קטעה אותי.כלבה.
"אדון ברנס,האם הקבוצה שלנו יכולה ללכת להתאמן בחדר אחר?" היא שאלה וחייכה אליו מראה את המחשוף שלה.זונה,תירגעי דיאנה,תירגעי…
"בטח." הוא ענה בחיוך.
כולנו הלכנו לכיוון חדר התיאטרון,כאשר לקסי משכה אותי הצידה.
"הארי,אתה יכול לחכות לנו שם? אני ודיאנה עושות שיחה קצרה" היא אמרה בחיוך.
"בסדר" הארי אמר.הוא היה שקט כל הזמן.מוזר.כאשר הארי היה מחוץ לטווח הראייה לקסי סטרה לי חזק.
"WTF נערה בתולה?" היא שאלה בקול גבוה ודק.
" אני מבולבלת." אמרתי בשלווה
"הארי הוא שלי,ראיתי אותך מדברת איתו אתמול במאפייה" היא קראה.
"בעצם אני קניתי אוכל לקסי,אין לי עניין בחבר הדפוק שלך." אמרתי ביובש.
"כדאי שלא.עכשיו,רוצי חזרה לאדון ברנס ותעבדי על התפאורה,בעוד שאני והארי נעשה חזרות על סצנת הנשיקה." היא אמרה לפני שדחפה אותי הצידה ונכנסה לחלל התיאטרון.
זונה.אני לא יודעת למה אבל העובדה שהיא והארי מתנשקים מאוד הפריעה לי.הרבה הפריעה.הרבה מאוד.אני לא יודעת למה זה קורה,אבל זה קורה! לעזאזל,אני מתאהבת בילד שהרס את חיי?

– נקודת מבט של לקסי-

איכס סוף סוף.כדאי לנערה הבתולה להתרחק מהארי שלי.נכנסתי פנימה והוא ישב על הבמה.
"את לא צריכה להיות כל כך קשה כלפיה.אחרי הכל,היא עשתה את כל העבודה שלנו." הוא אמר בפנים חתומות.אני נשבעת שמעולם לא הצלחתי לקרוא אותו,והוא פאקינג החבר שלי.
"מה לעזאזל?! למה אתה מגן על הנערה הבתולה?" שאלתי מחזיקה את החזה שלי ומבליטה אותו החוצה.הוא פשוט הסיט את מבטו.מה לעזאזל?!
"אני חושב שאנחנו כבר מתנהגים קצת יותר מדי כלפיה,את לא חושבת?" הוא אמר.עדיין לא מסתכל עליי.
"הארי,אתה לא..לא אני אפילו לא הולכת לומר את זה כי אני יודעת שלעולם לא תבגוד בקבוצת החברים שלך ככה." עניתי ממש מעוצבנת.הלכתי ישר אליו והפניתי את ראשו,והתחלתי לנשק את שפתיו.
"בוא נשכב.ממש כאן הארי." לחשתי באוזנו.אך הוא דחף אותי מעליו.
"לא היום לקסי" הוא אמר לפני שקם ועזב אותי שם ללא מילים.
הכלבה-הזאת-מתה !!