Little black dress- פאנפיק על הארי פרק 37
-נקודת מבט של דיאנה-
"את בטוחה שאני נראית בסדר?" שאלתי את אלינור.
"כן, את נראית מדהים!" היא ענתה.
"קדימה דיאנה, אנחנו נאחר לנשף." דניאל קראה.
"הו, דיאנה, הנסיך המקסים שלך מחכה לך למטה ואני עלולה לומר שהוא נראה מדהים!" פרי אמרה וקרצה.
"אוקיי, אני מוכנה." עניתי והבטתי במראה בפעם האחרונה.
"בואו נעשה את זה!" אמרתי לבנות וחייכתי.
כולם היו בביתי כי אף הורה לא רצה שעשרה ילדים יהיו בביתו, בנוסף ההורים שלי הלכו וכך גם דודה קלייר.
כולם הולכים לבתיהם על מנת להצטלם, ועכשיו זה הזמן שלי. אן, רובין וג'מה חיכו לי למטה על מנת שיוכלו לצלם אותנו.
שלא נדבר על כל החברים שלי שנמצאים למטה, אבל האדם היחיד שאני מקווה להרשים הוא הארי.
"הנה היא!" אלינור צעקה.
ירדתי באיטיות במורד המדרגות, הסתכלתי על הארי והוא היה מושלם. השיער שלו סודר בצורה מושלמת, למרות שהוא עדיין היה נראה מתולתל ומבולגן. הטוקסידו שלו התאים לגופו והצבע היה מושלם, וכשהסתכלתי על פניו הוא זהר.
גומות החן שלו היו עמוקות יותר מאי פעם, ועיניו הירוקות בהו בעיניי החומות. הוא הושיט אליי את ידו ואחזתי אותה בשמחה.
הלילה הוא לילה חלומותיי עם ילד חלומותיי.
-נקודת מבט של הארי-
כולם חיכו לדיאנה בקומה התחתונה, שומעים רק רעש זמזום. הוריי חייכו חיוך ענק שלא ראיתי אף פעם וכל הזוגות נראו נהדר.
לא יכלתי לחכות להחזיק לה את היד כל הלילה. הייתי קצת עצבני, אני נוטה להרוס והפעם אני רוצה לעשות משהו נכון, במיוחד לנשף.
"הנה היא!" שמעתי את אלינור צועקת.
הסתובבתי למראה היפה ביותר שראיתי אי פעם. דיאנה הייתה לבושה בשמלה שחורה ארוכה ושיערה היה מסולסל בצורה מושלמת. היא ענדה שרשרת יפה עם עגילים תואמים.
לא יכלתי להסתיר את החיוך שהיה על פניי כאשר היא הסתכלה עליי, אני מקווה שנראיתי בסדר. הושטתי לה את ידי והיא אחזה בה בשמחה.
"את נראית מדהים." לחשתי באוזנה.
"את נראית נהדר." הבנים אמרו בפה אחד. הסתכלתי על לואי והוא קרץ לי, זה היה הסימן שלנו ל-'לך תביא אותה.'
"יפה!" ג'מה ואן קראו.
דיאנה רצה אליהן וחיבקה אותן חיבוק גדול.
"תודה רבה לכולם." דיאנה אמרה מסמיקה.
"הו, תמונות!" אמי אמרה ומחתה את דמעותיה.
"אוקיי, דיאנה והארי הראשונים. תחייכו!" היא אמרה ועדיין בכתה. אמי צילמה אותנו לפחות מאה תמונות לפני שהלימוזינה הגיעה.
"אוקיי, תמונה אחרונה של כל החבורה. כולם לבחוץ!" אמי אמרה ורצה לבחוץ.
כולנו עמדנו מאחוריי הלימוזינה עם בנות הזוג שלנו, רכנתי לתוך אוזנה של דיאנה וחייכתי.
"את נראית מדהימה הערב." לחשתי.
"אתה בעצמך לא רע כל כך." היא ענתה וצחקה.
"אוקיי. שלוש, שתיים, אחת!" אמי צעקה לפני שצילמה עוד מאה תמונות.
ניגשתי להיפרד מהוריי ועל פניהם נמרחו שני חיוכים גדולים.
"היא מציאה, הארי." אמי אמרה וחיבקה אותי.
"אני דווקא אוהבת אותה, אז אל תהרוס את זה!" ג'מה אמרה וחיבקה אותי.
"אל תדאגי." עניתי.
"תפסיקו שניכם! שיהיה לך ערב מהנה, הארי, תשמור על עצמך." רובין אמר בחיוך.
"ביי, אוהב אתכם." אמרתי לפני שנכנסתי אל הלימוזינה.
ישבתי ליד דיאנה והנחתי את זרועי סביב כתפה. הלימוזינה החלה לנסוע ואלינור הוציאה מיד את השמפניה.
"הרמת כוסית!" היא אמרה ומזגה לכוסות.
"על מה?" שאלתי.
"על זה ששרדנו את התיכון!" היא השיבה והחזיקה בכוס שלה.
"שרדנו את התיכון!" צעקנו כולם ביחד.
"עדיין יש את נשף הסיום…" דיאנה לחשה באוזני.
"מה יכול להשתבש, לאב?"
תגובות (4)
כמו תמיד פרק מושלםם !!
הם כאלה חמודים ביחד !
מתה על הסיפור הזה.
סיפור יפה אהבתי ;-)
ופרק מהמם!!!מחכה להמשך<3
תמשיכי פשוט מושלם כמו תמיד