Little black dress- פאנפיק על הארי פרק 33

*אזהרה: יש קטע יחסית ארוך שהוא דיי סוטה, הוא יהיה מסומן בכוכבית, מי שלא תרצה לקרוא תוכל לדלג עליו.*
*תקראו בבקשה את הרציתי להוסיף שתסיימו לקרוא(תגיבו את דעתכן כדי שאדע)*

-נקודת מבט של קלייר-

פאק! הארי ממשיך לעמוד בדרכי. הלכתי לבקר את דיאנה בערך חמש פעמים, אבל בכל פעם שבאתי הוא היה שם. הרופאים אמרו שהוא אף פעם לא עזב את מיטתה.
עמדתי להכניס לה רעל לעירוי שהיה מחובר לוריד שלה, אבל הילד הטיפש היה רואה אותי!
עכשיו אני צריכה להרוג אותה בדרך אחרת…וזה צריך להיראות כמו תאונה.
שמעתי דפיקה על חלון מכוניתי, הסתובבתי וראיתי את הכלבה הפרחה הזו…לקסי. הנהנתי והיא פתחה את הדלת.
"כולם יודעים! אני אלך לכלא! דיאנה עומדת לספר." היא צעקה עליי.
"תשתקי כלבה או שאהרוג אותך!" אמרתי והחזקתי באקדחי. היא סגרה את פיה מיד.
"עכשיו, תתני לי לחשוב. את יכולה לגרום לכולם להצביע לדיאנה למלכת הנשף?" שאלתי.
"כ-כן." היא ענתה.
"יופי. תעשי את זה, ואני אוציא אותך מהצרות." אמרתי מחייכת בצביעות.
"ב-בסדר." היא ענתה, מפחדת על חייה.
"עכשיו תלכי." אמרתי, מראה לה את אקדחי.
היא יצאה בריצה ממכוניתי ופנתה שמאלה. יכולתי כבר לראות את הכותרות בעיתון.
'מלכת הנשף מתה.'

-נקודת מבט של דיאנה-

נכנסתי אל הבית ומעדתי על רגליי, למה אני כזו מגושמת?
"תירגעי, לאב." הארי אמר מצחקק ועזר לי לקום.
"התגעגעתי למקום הזה." הודיתי.
"התגעגעתי לבקר אותך כאן." הוא אמר בחיוך.
"אתה תוכל להישאר איתי בלילה?" שאלתי בשפתיים משורבבות.
"בטח, תתני לי להתקשר לאמי ולשאול." הוא ענה והוציא את הטלפון שלו.
"אוקיי, אני למעלה." עניתי והתקדמתי לכיוון המדרגות.
נכנסתי לחדרי והחלפתי לחולצת בטן ומכנס קצר. דקה לאחר מכן הארי נכנס.
"אמא שלי אומרת שאני יכול-" הוא עצר באמצע המשפט ובדק אותי.
"דיאנה, בבקשה תחליפי. אני יכול לראות את בטנך." הוא אמר בנימה רצינית.
"מה רע בזה?" אמרתי וקפצתי על המיטה, מתיישבת על ברכיי.
"הנה, תלבשי את זה." הוא אמר והביא לי מכנס וחולצה מארון הבגדים שלי.
"לא." עניתי.
"דיאנה, אין לך מושג כמה שווה את נראית עכשיו. אני יודע שאת לא מוכנה, אז בבקשה, אל תהפכי את זה לקשה בשבילי." הוא התחנן.
שכבתי באיטיות על המיטה ומתחתי את זרועותיי, כך שחולצת הבטן שלי הראתה חלק קטן מחזיית התחרה השחורה שלי.
"אני מצטערת שאני לא שומעת אותך, פיהקתי." גיכחתי.
הארי ניגש אליי ולאחר מכן עלה מעליי כך שפנינו נפגשו.
"תלבשי את זה." הוא אמר בכעס. הוא כל כך חתיך שהוא כועס.
"לא." עניתי. מה שגרם לו לכעוס יותר.
"אל תגרמי לי להלביש אותך בעצמי." הוא גיחך. הוא חושב שהוא ניצח.
"בטח, ברצון רב. אני אעזור לך עם החלק הראשון." עניתי, מסדרת אותנו ומורידה את החזייה שלי.
**
"מ-מה את עוש…את יכולה…אממ…" גיכחתי לעצמי שהארי איבד את מילותיו כששמתי לב שמשהו עולה מתוך הג'ינס שלבש, לא יכולתי שלא לצחוק.
"מה כל כך מצחיק?" הוא שאל.
"מתרגש, אני רואה." עניתי בצחוק.
"לעזאזל עם זה." הוא ענה לפני שדחף אותי בחזרה למיטה.
הוא במהירות נתן לי נשיקה קשה ומלאת תשוקה, הלשונות שלנו נלחמו על השליטה. הוא עבר לנשק את צווארי, גנחתי קלות והתחלתי לשרוט את גבו עם ציפורניי.
הוא החל לנשוך אותי בכל מקום שיכל, משאיר סימנים בצווארי. החזייה שלי נעלמה תוך שניות, והארי התקדם אל חזי.
אני הולכת לקיים יחסי מין עם הארי? אלוהים אדירים! זה קורה. נלחצתי במהירות והוא יכל לראות זאת.
"לאב, אני יודע שאת לא מוכנה לזה ואנחנו יכולים לחכות." הוא אמר בחיוך.
הוא מושלם. הוא דואג, הוא נותן לי את הבחירה ואני מכבדת את זה. הוא זה שהציל אותי מלקסי. הוא זה שאני מוצאת בו תקווה, הוא הבחור מחלומותיי. אז למה אני מתאפקת? מה עוצר אותי? כלום…
אני אנשק אותו והוא יקלוט את העובדה שאני רוצה להמשיך עם זה.
"את בטוחה, לאב?" הוא שאל.
"יותר מתמיד." עניתי.
הארי פשט את חולצתו בתנועה מהירה ולאחר מכן חזר לנשק אותי. גיששתי אחר חגורתו, כך שהוא עזר לי והוריד את מכנסיו.
התנשקנו בלהט כל כך שכאשר הוא הפעיל לחץ עדין פלטתי גניחה מהירה מההפתעה. פיתלתי את רגליי והתאמתי את גופי כדי לפגוש את אצבעותיו יותר.
הארי החליק לאט במורד מכנסיי הקצרים והשליך אותם לצד. הייתי מתוחה כשהוא נאחז עם אצבעותיו הארוכות בשולי תחתוניי והפשיל אותם.
"אל תדאגי, לאב. אני יכול לגרום לך להרגיש כל כך טוב." הארי לחש לי באוזן ברעבתנות.
הוא גיחך עליי מעט לפני שהוא טמן את פניו באיברי. לשונו נכנסה ואני גנחתי את שמו, וזה רק נהיה מטורף מרגע לרגע.
הוא כל הזמן השתמש בלשונו ואצבעותיו גרמו לי לצעוק את שמו שוב ושוב. עמדתי להגיע לשיאי כאשר הוא הפסיק…
"אני מצטער, לאב. אל תתלהבי יותר מדי לפני האירוע המרכזי." הוא גיחך.
"באמת, הארי?" שאלתי בכעס.
"אני מצטער, סתם צחקתי." הוא ענה ברצינות.
"אני יודעת, ועכשיו תפסיק עם השטויות. אני צריכה אותך." אמרתי בקול צרוד, תופסת את פניו ומנשקת אותו ברעבתנות.
הארי הבין את המסר ובמהירות התכופף ותפס חבילה העטופה בנייר כסף שהייתה בכיס הג'ינס שלו. הוא פתח אותה בשיניו והחליק את הקונדום על זקפתו.
הוא עמד להיכנס ונתן לי מבט מודאג.
"מוכנה, יקירתי?" הוא שאל.
"כן." עניתי.
הוא עשה זאת לאט וזה כאב. לא גרוע כמו שחשבתי, אבל עדיין כואב.
"זה משתפר, לאב. פשוט תהיי נינוחה." הוא לחש לפני שנישק את שפתיי.
לאט לאט הכאב דעך והנאה בלתי נתפסת השתלטה.
"ה-הארי, מ-מהר יותר." גנחתי.
הוא גיחך מעט לפני שהחל לזוז, יריכיי נעות איתו. גנחתי בקול רם והוא עשה זאת גם.
התחושה הייתה טובה מכל דבר שמעולם לא חוויתי לפני כן, זה כל כך מוזר וחדש לי. זה היה מוזר אבל כל כך נכון לעשות זאת עם הארי.
הארי הגביר את הקצב שלו, דוחף פנימה והחוצה ללא רחמים. התחושה הייתה בלי ניתנת לתיאור, אבל כל כך מדהימה. זה כאילו אני בגן העדן.
"אני קרוב." הוא מלמל.
"גם אני." מלמלתי.
"אחת…שתיים…" הוא אפילו לא סיים לספור לפני ששנינו שחררנו.
נדרש לזה כמה דקות, הוא הסדיר את נשימתו וצנח מטה על ידי.
"זה היה-" הוא התחיל.
"מדהים." המשכתי אותו.
"דיאנה, אני אוהב אותך. את יודעת זאת, נכון?" הוא שאל.
"לא, שיט." עניתי בצחוק, "אני אוהבת אותך גם." הוספתי.
קמתי באיטיות ולבשתי מכנס פיג'מה וגופייה. הארי הוריד את הקונדום ולבש את תחתוני הבוקסר שלו לפני שעלה בחזרה למיטה.
**
הרגשתי את ידו החמה עוטפת אותי ומיד הרגשתי פחות בודדה.
"לילה טוב, לאב." הארי אמר בשקט לתוך אוזני.
"לילה טוב." עניתי בחיוך.
עצמתי את עיניי ועדיין לא האמנתי למה שקרה. קיימתי יחסי מין עם הארי סטיילס, הילד שהציק לי, שהייתי שונאת…שאני אוהבת.