Little Black Dress- פאנפיק על הארי פרק 3

-נקודת מבט של דיאנה –

אני בטח נרדמתי כי הרגשתי שיד מטלטלת אותי.
" תתעוררי , תתעוררי " שמעתי קול של נער
פקחתי את עיניי ועיניי נפגשו בעיניים ירוקות , הארי !
" תתרחק ממני !" צעקתי וקמתי
" אני רק מנסה לעזור " הוא אמר
"ובכן , אם אני אקבל עזרה , אני מעדיפה לקבל את זה ממישהו אחר ,אבל אתה.." אמרתי בכעס
" כן , מה שתגידי " הוא אמר והתרחק
עד כמה הוא ראה את המשבר שלי ? למה הוא מנסה לעזור לי ? הוא שנא אותי .. או לפחות אני חושבת שכן ?
נסעתי במהירות הביתה והחלפתי לשמלה אחרת . היא לא הייתה יפה כמו הקודמת אבל שיהיה.
חידשתי את האיפור שלי , נכנסתי חזרה למכונית ונסעתי לאן שכולם מתכנסים אחרי הלוויה.
זאת פשוט דרך יותר יפה לכבד את מוות האדם , אני לא רוצה ללכת , אבל דודה קלייר הכריחה אותי.
הגעתי לשם וכולם נתנו לי מבט מנחם , אדם אחרי אדם ניגש אליי ואמר שהוא מצטער על האובדן שלי , או שהם שאלו אם אני בסדר.
לא, אני פאקינג לא בסדר !
אף אחד מהם לא יבין את מה שעובר עליי, והאם הם באמת מצטערים ? לאבא שלי הייתה השפעה גדולה עליהם ? את רובם לא פגשתי ,אולי רק פעם אחת ואת חלקם אף פעם , הם כל כך מזוייפים.
למה דודה קלייר הזמינה את כולם ? היא באמת זקוקה לתשומת לב או למסיבה ?
אתם מבינים ? דודה קלייר היא מתכננת מסיבות , כך שהיא כמעט ולא בבית , אולי לפעמים.
אני אוהבת את זה , מכיוון שלא אצטרך לבלות כל כך הרבה זמן עם הכלבה.
סקרתי את החדר עד שראיתי סוף סוף מישהו שאני רוצה לדבר איתו , אן . ניגשתי אליה והיא משכה אותי מיד לחיבוק.
" אני לא הולכת לשאול אותך אם את בסדר , כי אני יודעת שלא " היא אמרה ונישקה את ראשי
" תודה אן " אמרתי בחיוך
" דיאנה אני כל כך מצטערת , לא מגיע לך לאבד את שני הורייך , את באמת אוהבת ומכבדת את ההורים שלך " היא אמרה בחיוך והחזיקה את ידי.
אני אוהבת את הדרך שהיא אמרה 'אוהבת' ולא 'אהבת' , אני עדיין יאהב את ההורים שלי,הם לא יכולים להיות כאן איתי באופן אישי , אבל הם בלבי ואני תמיד יאהב אותם.
" את האדם היחיד שאני רוצה לדבר איתו אן , כל השאר שכאן כל כך מזוייפים " אמרתי עושה פרצוף נגעל
" טוב כך הולמס צ'אפל עובדת , זו עיר קטנה , אנשים יעשו הכל כדי לנחם זה את זה" היא אמרה בחיוך
" כן , אבל כמה הם יכולים לעשות בשביל לקבל תשומת לב ? אנשים פה מתנהגים כאילו הם באמת הכירו את אבי ,וזה דבר הרסני עבורם , כאשר שאחרי השבוע הזה כולם יחזרו לחייהם הרגילים,אבל אני לא " אמרתי בעיניים דומעות.
" זה החיים דיאנה " היא אמרה , מחבקת אותי קרוב אליה
" אם אי פעם תצטרכי משהו,דלת הבית שלי פתוחה " היא אמרה בנימה מנחמת
" תודה אן , באמת תודה " אמרתי בחיוך
אין בעיה יקרתי , הם מציגים עכשיו את מצגת התמונות של אביך , את רוצה לראות את זה או? " היא שאלה
" אני חושבת שאני אלך הביתה " עניתי
" אוקיי , נתראה בקרוב דיאנה " היא אמרה ונתנה לי נשיקה אחרונה על הראש.
כאשר אמא שלי חלתה בסרטן ,אן הייתה כמו אמא שנייה בשבילי ואני עדיין מרגישה שהיא כמו אמא שנייה.
הסתכלתי סביבי ומצאתי את דודה קלייר מובילה אנשים מסוימים לחדר אחר , בטח המקום שבו יציגו את השקופיות של אבי.
"דודה קלייר אני הולכת הביתה" אמרתי בקרירות
" לא את לא יכולה ללכת , צריך לראות את המצגת " היא אמרה
" דודה קלייר , אני בת 18 ואין לי הורים ,אני מרגישה נורא ,אני הולכת הביתה " אמרתי בקרירות
" אוקיי ,הסבר מספק , דרך אגב אני לא אהיה בעיר בשבועיים הבאים , אבל אן אמרה שהיא תבדוק מה שלומך ושתתקשרי אליה אם תצטרכי משהו " היא אמרה בחיוך
" אוקיי , ביי דודה קלייר " אמרתי לפני שהסתובבתי ליציאה
הגעתי לדלת ועוד לפני שהספקתי לצאת ממנה , מישהו נתקל בי מאחורה.
" תראה לאן אתה הולך ! " אמרתי בכעס
" סלי- מה שתגידי " הוא גלגל את עיניו
" אתה מפלצת ! " צעקתי עליו
" בטח .. " הוא אמר והלך , חרא.

-נקודת מבט של הארי-

" הארי מתחילים את המצגת " אמא שלי אמרה
" אמא , ממש לא נוח לי פה " הסתכלתי סביבי והיא נאנחה
" טוב , תחזור הביתה " היא אמרה ביובש
" למעשה , אני יכול ללכת לבית של לואי ?" שאלתי
" באמת ? יש מחר בית ספר .. " היא נאנחה
" כן .. " אמרתי
" בסדר , אבל אל תדרבן אותו הרולד, יהיה יותר טוב אם לא תלכו למסיבה " היא אמרה בחומרה
" אמא … " אמרתי והבטתי בה
" טוב , לך , אני אוהבת אותך הארי " היא אמרה ונישקה את הלחי שלי
"אוהב אותך גם אמא " עניתי והלכתי משם
שלפתי את הטלפון וסימסתי ללואי .
" אתה במסיבה של אלכס ?" כתבתי לו ושלחתי
אין תגובה.
" נו , נו " שלחתי שוב
מה לעזאזל ?!
" אני מניח שאתה עכשיו עם אלינור במיטה , ותגיד ללקסי שאני בא למסיבה בסוף " כתבתי ושלחתי את ההודעה תוך כדי ריצה לכיוון הדלת . אין לי מושג איך אבל נתקלתי בבחורה.
" תראה לאן אתה הולך ! " היא צעקה
" אני כל כך מצט- מה שתגידי " התחלתי את המשפט אבל הבנתי שזאת דיאנה ופשוט גלגלתי את עיניי
" אתה מפלצת ! " היא צעקה
" מה שתגידי … " עניתי
הלכתי לתחנת האוטובוס , באנו במכונית של אמי. דיאנה צדקה , הייתי מפלצת. פעם הייתי נחמד, אדיב אכפתי ומבין.
עכשיו אני פשוט אנוכי ואידיוט , אני שיקרתי לאמא שלי , מי אני ?! אמא שלי אפילו לא שמה לב אליי יותר . אני אפילו לא שם לב אליי יותר. לא משנה , זה מאוחר מדי.
סוף סוף הגעתי לבית,השעה הייתה 10 וחצי , שיניתי לבגדים יותר נורמאליים ויצאתי לכיוון ביתה של לקסי.
כשנכנסתי לביתה , היה ריח של סקס,אלכוהול וסמים באוויר, די הקטע שלי.
הבטתי סביב וראיתי את לואי מתמזמז עם אלינור ,כמו תמיד.
ראיתי את נייל עם כמה ברונטיות שוות.
" היי " אמרתי בשלווה
" היייי " הוא השיב באופן ברור שכרגע הוא שיכור
" איפה לקסי ?" שאלתי
" לא יודע אחי ,ראיתי אותה עולה למעלה לפני 10 דקות " הוא ענה
" תודה חבר " אמרתי וטפחתי על גבו
רצתי למעלה ושמעתי רעשים מחדרה.
" לעזאזל , כן ! " שמעתי מישהו גונח , זה היה קול של בחור
" יותר חזק !" שמעתי צעקה של נערה , היא הייתה נשמעת מוכרת … לקסי ?!
פתחתי את הדלת ומעולם לא הייתי כועס , ראיתי את לקסי שוכבת עם מישהו.
" הארי ! " עיניה נפערו לרווחה . טרקתי את הדלת ורצתי למטה.
" אתה בסדר אחי ?" נייל שאל אותי
" כן " עניתי
נכנסתי למכונית ונסעתי חזרה הביתה.הלילה הכי גרוע אי פעם.אף אחד לא ידע מה עובר עליי כרגע,אף אחד לא יבין.