Little Black Dress- פאנפיק על הארי פרק 2

-נקודת מבט של דיאנה –
אנשים , איכס , אני שונאת את רובם .
אני לא מכירה אותם אבל אני שונאת אותם , הם כולם מעמידים פנים , כולם חושבים שהם הכירו את אבא שלי , חה , אני היחידה שבאמת הכירה אותו.
אבא שלי היה החבר הכי טוב שלי , הוא היה האדם היחיד שהבין אותי , אבל יותר מכל .. הוא היה הגיבור שלי .
כשעניתי לשיחה שאמרה שהוא עבר תאונת דרכים , הרגשתי כאילו כל העולם שלי מתרסק.
זה היה מספיק קשה לאבד את אמא שלי , אבל אבא שלי ? זה יותר מדי , ניסיתי להרוג את עצמי, אך השוטרים הגיעו לשם כדי לקחת אותי למשפחת אומנה ללילה , אני סירבתי וטרקתי את הדלת בפרצופם .
למחרת הם אמרו שאני צריכה לעבור לגור עם דודה שלי , לא הייתה לי ברירה , איכס.
אני בת 18 , אבל אני אמורה לחיות עם דודתי עד שאסיים את הלימודים .
למזלי ההורים שלי היו עשירים ואנחנו לא צריכים למכור את הבית , אז שאני אתבגר אני אחזור אליו .
הבית הוא הדבר היחיד שנשאר לי מההורים שלי , כל הזכרונות בבית הזה הם מה שאני צריכה כדי לשרוד .
דודה שלי טפחה על שכמי מה שהעיר אותי ממחשבותי.
" בואי , מתחילים את הטקס " היא אמרה לי
הרמתי את מבטי לפני שהתיישבתי ופגשתי את זוג העיניים שאני בזה להם , הארי סטיילס , איכס , הוא היה הסיבה שעברתי בריונות והצקות 10 שנים מהחיים הארורים שלי .
הוא מתאכזר לכל מי שאינו 'מקובל' , הוא משוגע .
אמא שלו מצד שני , אישה נחמדה , היא ממש עזרה לי כאשר אמי חלתה , אני אפילו לא יודעת איך היא מסתדרת עם הארי .
המשפחה שלי עברה להולמס צ'אפל מלונדון כי הציעו לאבי עבודה טובה יותר , ההורים שלי סיפרו לי איך הם גדלו כאן , אבל עברו ללונדון כשהיו נערים .
הם היו מאוהבים מההתחלה , הם אמרו לי את כל בתי הספר הישנים בהם למדו , ואני ידעתי שאני רוצה ללכת בעקבות מורשתם.
אולי אפילו להתאהב בתיכון , כמו שקרה להם .
ביום הראשון של כיתה א' התבקשנו להתחלק לזוגות , הארי ביקש ממני להיות השותפה שלו , אני חשבתי שזה היה אהבה ממבט ראשון …
חייכתי והסכמתי , ואז הוא צרח ' הצלחתי ' , לא ממש ביג דיל ? אבל מאז אותו היום , כולם התחילו להציק לי , כולם חשבו שאם הוא הציק לי אז גם להם מותר , הוא היה הסיבה שאני שונאת בית ספר .
התיישבתי ונתתי להארי מבט אימה , ואז הכומר התחיל לדבר .
למה לעזאזל יש כומר אם אבא אפילו לא היה דתי ?!
לכי תזדייני דודה קלייר , אלוהים , אני אפילו לא אוהבת אותה , היא הייתה משוגעת של בריאות,שהייתי בביתה חיפשתי אחר ג'אנק פוד וכל מה שמצאתי היה אוכל מחיטה.
אתם בטוח חושבים שהיא הייתה קונה לי קצת ג'אנק פוד אחרי שאיבדתי את ההורה האחרון שלי, אבל לא .
היא כזאת כלבה לחוצה , הכל היה צריך להיעשות בדרכה , יום אחרי שאבי מת ועברתי לגור איתה היא נתנה לי רשימת מטלות .
אני יודעת שהיא אחותה של אמי , אבל אני לא יכולה לראות איך הן קשורות אחת לשנייה.
התחיל לרדת גשם וכולם הוציאו את המטריות שלהם , ישבתי עדיין בוהה בארון קבורה של אבי.
" את תתקררי , מתוקה " דודה שלי אמרה , כלבה.
" פאקינג לא אכפת לי " צעקתי
" אנחנו נדבר על טון הדיבור שלך שנגיע הביתה " היא אמרה בקרירות .
" עכשיו , בתו של גרג רוצה לומר כמה דברים " הכומר אמר , בסדר זה כלום , ניגשתי למיקרופון והסתכלתי על כולם .
הרגשתי את קצב לבי עולה והרגשתי שאני עומדת להתעלף כל רגע , אני שונאת לדבר עם אנשים , ויותר גרוע שזה מול קהל גדול .
הסתכלתי על ארונו של אבי ומצאתי את האומץ להתחיל לדבר.
" אחרי שאיבדתי את אמי , אבא שלי היה היחיד שהיה בשבילי , הוא היה איש מדהים , כמה מכם מכירים אותו כחבר מהתיכון או כחבר מהעבודה , או אולי פגשתם אותו פעם אחת .
אבל דבר אחד בטוח , הוא היה אדם מדהים , הוא היה ותמיד יהיה הגיבור שלי " אמרתי בדמעות ובקול סדוק מבכי .
התיישבתי במושבי ודודתי הושיטה שלי נייר , שעה אחרי הטקס נגמר והגשם המשיך לרדת.
" כולם הולכים למקום שבו מכבדים וזוכרים את אביך " דודתי אמרה לי
" אני רוצה להשאר כאן " עניתי
" אני אראה אותך שם , שתסיימי פה " היא אמרה וחייכה אליי חיוך קטן
" אוקיי " עניתי
עמדתי והסתכלתי על איך הם קוברים את אבי . כולם כבר ראו איך מורידים את ארון הקבורה של אבי למתחת לאדמה , אבל זה לא היה מספיק בשבילי.
נשארתי שם עד שהם שמו את המצבה ואת כל השאר ..
" תודה " אמרתי לאיש ששם את המצבה , הוא הנהן ועזב. הייתי לבדי , בבית הקברות , רק אני ושתי המצבות של הוריי .
" אבא , אני מתגעגעת אלייך .. " בכיתי אל המצבה
" אני כל כך אבודה , אני לא יודעת מה לעשות בלעדייך, אני רק צריכה אותך כאן.
אף אחד לא מקבל אותי , מעולם לא הרגשתי כל כך לבד , זה אני אבא , רק אני .
אני יודעת שאתה ואמא ביחד שוב , אבל אני כאן , לבד.
אני יודעת שגרמת לי להבטיח שלא אהרוג את עצמי , אבל זה כואב מדי , אני פשוט מתגעגעת אלייך.
אני רק רוצה לחזור אחורה בזמן ולעצור אותך מלצאת לעבודה באותו הבוקר. אם רק הייתי אומרת לך להישאר בבית ולצפות במשחק הכדורגל איתי היית יכול להיות כאן.
אני יודעת שהיית צריך ללכת לעבודה,אבל מה אם הייתי משכנעת אותך להישאר איתי? אני מתגעגעת אלייך , אני אוהבת אותך . " אמרתי בבכי .
ואז הסתכלתי שוב וראיתי את המצבה של אמי ובכיתי יותר.
זחלתי למצבה של אמי ולאחר מכן פשוט נתתי לגשם להציף אותי , לא אכפת לי , אני רק צריכה להוציא את כל מה שעל לבי .
לאחר כשעה קמתי , הייתי מכוסה בבוץ והמסקרה שלי נמרחה , אני נראית נורא , גם מבחוץ אבל גם מבפנים .
אני זקוקה למישהו … לא משנה מי ..