Little Black Dress- פאנפיק על הארי פרק 17

תשמעו את השיר בקטע שכתוב בסוגריים לשמוע :)

הפעמון צלצל לארוחת הצהריים והייתי מותשת. בפעם הראשונה בחיי אנשים ממש דיברו אליי … ואני דיברתי חזרה. פגשתי כמה אנשים ממש נחמדים היום שהייתי חושבת שהם חסרי ערך. כמו בחורה בשם אליזבת. חשבתי שהיא רק כלבה מטומטמת, מתברר שהיא מקבלת -80 ומעלה בכל שיעור מלבד שיעור גיאוגרפיה. התביישתי מכך ששפטתי אותה רק משיעור אחד איתה.
הייתי בדרך לכיתה כאשר משהו יוצא דופן קפץ לי לראש. מדע ומוסיקה היו שני השיעורים האחרונים שלי באותו היום. מממ, אני מקבלת -90 בשתי הכיתות, סיימתי את המעבדה שלי ואני טובה בתאוריה אז … זה יהיה בסדר אם אני אבריז? מה את חושבת דיאנה? להבריז? הסתכלתי סביבי וכולם מיהרו להגיע לכיתה. הסתובבתי ודלתות בית הספר פשוט קראו בשמי. אני לא יודעת מה נכנס בי, אבל התחלתי ללכת לכיוון הדלתות, לפני ששמתי לב המסדרונות היו ריקים והפעמון צלצל לסיום ארוחת הצהריים- מסמן שהשיעור החל. רצתי במהירות, חוצה את הדלתות ונכנסת למכונית שלי. להתראות בית הספר, נתראה מחר.
הדלקתי את הרדיו והשיר "WAKE ME UP" התנגן. התחלתי לשיר בקול רם וגאה.
"אז תעיר אותי כשזה נגמר! כשאני חכם ומבוגר יותר!"
אני עדיין אותה אחת שהייתי בעבר, אני עדיין חנונית ורוצה לקבל ציונים טובים, אני פשוט שחררתי קצת ובכנות הצורך להשתמש תמיד בראשי ובספרים די מדכא. תמיד רציתי לעשות קצת כיף ועכשיו אני מרגישה שאני יכולה לעשות זאת.
נסעתי ישר לקניון, אני לא יודעת מה עבר עלי אבל רצתי ישר למכון הקעקועים.
"שלום? אני חושבת שנכנסת לחנות הלא נכונה." הגברת אמרה לי. חוצפה.
"למען האמת אני לא. אני רוצה לעשות קעקוע." אמרתי בחיוך.
"אה, בסדר. האם קבעת תור?" היא שאלה.
"לא, אני פשוט החלטתי עכשיו לעשות אחד." השבתי.מה שגרם לה לחייך מסיבה כלשהי.
"אוקיי, טוב הנה ספר. את יכולה להסתכל דרכו ולבחור באחד, או שאנחנו יכולים לשרטט אחד." היא ענתה בחיוך.
"תודה, אבל אני רוצה אחד ששרטטתי." עניתי לה.
"מה את רוצה בדיוק?" היא שאלה. חייכתי ואמרתי לה.שסיפרתי לה פניה הוארו והיא חייכה אליי חיוך חם.
"אני אתחיל לעבוד מיד." היא אמרה וקמה. "את יכולה לחכות שם ואני אתקשר אליך כשאהיה מוכנה." היא אמרה בחיוך. וואו היה לה צד נחמד? מי ידע? אני מניחה שלשפוט אנשים אחרי 5 שניות היא לא הדרך הטובה ביותר להכיר מישהו.
לאחר כ -10 דקות היא חזרה, והיא הייתה מוכנה. היא הובילה אותי לחדר ואמרה לי להוריד את החלק העליון שלי, והניחה אותו על צווארי התחתון. קמתי והסתכלתי במראה, זה היה מושלם.
"את אוהבת את זה?" היא שאלה.
"כן, אני אוהבת את זה." השבתי.
"אז בסדר. בואי נתחיל." היא אמרה שהרימה את אקדח הדיו.
—–
"תודה רבה לך!" אמרתי וחיבקתי אותה.
"אין בעיה מתוקה, ואם את צריכה עוד קעקוע אל תפחדי לחזור! את בעצם אחת מהאנשים הראשונים שלי שלא התנהגה כמו כלבה ובכתה." היא אמרה בצחוק.
קוראים לה אנג'י, אבא שלה נפטר מסרטן כמו אמא שלי. אנחנו די התחברנו כשהיא עשתה לי את הקעקוע.
"אני אעשה שוב בודאות! ביי אנג'י תודה שוב!" אמרתי שעזבתי את החנות.
"ביי דיאנה!" היא ענתה.
עכשיו, מה תהיה החנות הבאה?

——-
– יום שישי בערב – (תקשיבו לlittle black dress)
התארגנתי וסמסתי לאלינור, אמרתי להארי שאני לא יכולה ללמד אותו כי יש לי תוכניות. הוא היה מאוכזב, אבל בסדר עם זה.
לפתע קיבלתי הודעה מאלינור.
מ:אלינור
'תהיי מחוץ לביתך בשעה 10.' קראתי
הסתכלתי במראה וחייכתי. נראיתי טוב, ולשם שינוי אני מרגישה בטוחה ויפה.
הלילה זה הלילה שלי.
-נקודת המבט של הארי-
הייתי בבר ודיברתי עם איזו בלונדינית. היא נראתה נחמדה, אבל כשהיא דיברה לא הייתי ממש קשוב. היא דיברה על פעם אחת שהכלב שלה נדרס על ידי משאית, הרגשתי רע בשבילה, אבל לא ממש אכפת לי.
"אני חייב ללכת לבדוק מה עם החבר שלי, אבל אני אתפוס אותך מאוחר יותר." אמרתי לפני שקרצתי לה והתחלתי לעשות את דרכי אל לואי.
"חבר, אל תעזוב אותי עם אחת מטורפת אי-פעם!" אמרתי ופגעתי בזרועו.
"טעות שלי, אתה רואה אותה?" הוא שאל.
"אל…" הוא חזר על דבריו.
"לא, מתי היא אמרה שהיא תהיה כאן?" שאלתי.
"היא הייתה אמורה להיות כאן לפני חצי שעה." הוא אמר מביט בשעונו ולאחר מכן על החדר.
"תראה, אני בטוח-" השתתקתי כשראיתי את אלינור נכנסת עם דיאנה. לעזאזל, היא נראית שווה.
"לו.." דחקתי בו ופניו הוארו.
"אל … וזו?" הוא שאל.
"כן." עניתי.
"יש לך מזל." הוא ענה. רגע! הוא יודע? מעולם לא אמרתי שאני מחבב אותה, אני כל כך ברור?
"אבל-" התחלתי ונקטעתי על ידי לואי.
"תראה הארי, אתה החבר הכי טוב שלי. אני יודע מתי אתה אוהב בחורה. ואולי.. אני פשוט אומר, שבחרת אחת טובה הפעם. תודה לאל דיאנה היא לא עוד זונה כמו לקסי והזונות האחרות שהיו לך." הוא אמר בצחוק.
"אתה אף פעם לא אהבת את לקסי נכון?" שאלתי מצחקק מתגובתו.
"איכס, לא! היא זונה. אני ואל מדברים על זה כל הזמן. עכשיו, לך תשיג את הילדה שלך." הוא אמר בחיוך והלך לכיוון אל.
אהבתי את דיאנה באופי שלה, ולא רק במראה שלה. זו הייתה הפעם הראשונה שיצא לי להכיר מישהי מבלי לעשות איתה רק דברים פיזיים, ואני חייב להודות, זה הרגיש טוב. הרגשתי מאושר יותר ולשם שינוי, אני אוהב את זה זורם בעורקים שלי.
הסתכלתי על דיאנה, והיא כבר הסתכלה עליי. שערה החום המתולתל המושלם ועיניה החומות הגדולות. הנה היא,הילדה שלי, בשמלה השחורה הקטנה שלה.