Kill the poison פרק. 2

״המאכל האהוב עליי הוא הוט דוג״ הארי אמר בהתגרות מסתכל על זאין שנהם אליו בעצבנות

״הארי!״ המורה התעצבנה עליו כל כך קשה לה לישלוט על שניהם אבל ההנהלה לא מוכנה להעיף אותם בגלל הציונים הטובים שלהם. יש להם מזל שהם חכמים כי מחונכים, הם לא

״אתה יודע מה הדבר הכי טעים בעולם? דם ערפד דפוק ושוויצר, יש יותר מידי כאלה בעולם, בוא נעלים אחד״ זאין חייך חיוך מרוצה לעבר הארי

״ארצה!״ הארי צעק. זאין קפץ עליו עצבני והם התחילו לריב מכות

״שניכם,למנהל!״ המורה התעצבנה

רייבן עמדה מול הכניסה של האוניברסיטה ׳אוניברסיטת אבלון׳ היה כתוב מעל הדלת באותיות גדולות הלב שלה דפק 30 אלף פעימות בדקה רק מהמחשבה שהיא תסתובב שם, בין האנשים שהרגו את ההורים שלה.או יותר גרוע, בין האנשים שעדיין רוצים להרוג אותה…
״היי!את!״ היא שמעה מישהי צועקת. היא (הכוונה לרייבן-הערת הכותבת) היחידה באזור אז ברור שהיא התכוונה אליה

״מה?״ היא הסתכלה על הבחורה שקראה לה. היא הייתה יפה היו לה עיניים ירוקות ושיער אדום חלק וארוך היה לה עגיל באף והיה אפשר ליראות את זה לפי החולצה הקצרה שחשפה את הבטן שלה שיש לה עגיל בטבור. רייבן אף פעם לא הבינה את הבנות האלה שבקור כזה לובשות קצר השרוולים של החולצה שלה היו ארוכים אבל החולצה עצמה הייתה חולצת בטן או שהיא הייתה מקופלת?

״חדשה?״

״כן למה?״

״כי אני מכירה פה את כולם ואף פעם לא ראיתי אותך פה…״

״אה. אהבתי את התיק״ רייבן הצביעה על התיק המנומר של הבחורה

״תודה, אהבתי את החולצה״ הבחורה החזירה לה מחמאה
תוך חצי שעה הבנות נעשו חברות טובות מסתבר שברי לא ממש אוהבת לימודים והיא פשוט פה כדי לילמוד ריקוד

״טוב אני חושבת שכדאי שאני אלך מספיק הגעתי באיחור…״ רייבן קמה המכניסה של הבניין

״תהני״ ברי נופפה אליה ״כמה שתצליחי״ הוסיפה וגרמה לרייבן לגחך

רייבן עברה ליד הכיתות בדרך למשרד המנהל. פתאום שמעה מורה צועקת ״שניכם החוצה!״ היא נישמעה עצבנית מאוד פתאום שני בנים יצאו מהכיתה עצבניים
״וואוו, היי יפה״ אחד מהם כמעט ניתקל ברייבן אבל עצר את עצמו ככה שעכשיו הם עמדו צמודים זה לזו מביטים אחד לשני בעיניים

״היי. אממ מצטערת״ רייבן התרחקה מהבחור. הוא היה בעל עיניים חומות ושיער שחור מורם

״אזזזז, חדשה?״

״כן הרגע הגעתי. אני ברך למנהל לקבל מערכת וכל החרא הזה״ היא חייכה והתרחקה ממנו

״אני זאין״

״רייבן״ היא לחצה לו את היד

״אז רייבן, ללוות אותך למנהל?״ הוא שם לב שהארי כבר כמעט ליד המשרד

״אממ בטח (?)״

״מה את לומדת פה?״

״אומנות. ואתה?״

״מוזיקה. אני ליפעמים מכין רמקסים. את יודעת כשמשעמם לי או משהו כזה״

״אומייגאד אני חולה על רמיקסים. יש מצב אתה משמיע לי פעם?״

״כן בטח״ הוא חייך חושף שיני טרף קטנות. כבר היא הבנינה שהוא איש זאב…

כשזאין ורייבן הגיעו לחדר המנהל הארי כבר היה בחוץ מחכה לזאין. הוא לא מוכן לקבל את כל הצעקות לבד…

״אני חושב שכדאי שאת תיכנסי ראשונה״ זאין חייך ורייבן ניכנסה

״שלום את רייבן? התלמידה החדשה?״ המנהל שאל

״כן, סליחה על האיחור פשוט אני לא גרתי בלונדון ואני לא מכירה את הכבישים המקומות והרחובות״

״זה מובן. אני מקווה שאת לא תאחרי יותר״

״סגור״ היא חייכה אליו. המנהל הוציא כמה דפים מאחת המגרות ומסר לה. אחר כך הגיש לה מפתח לחדר שלה במעונות בגלל שהיא הגיעה רק באמצע השנה היא קיבלה את החדר שבין הצד במסדרון של הבנים לבין הצד במסדרון של הבנות, היא הרגישה כיאילו היקום צוחק עליה על זה שהיא חצי ערפד וחצי אשת זאב…
היא יצאה מחדר המנהל כמלא דפים מסתירים אותה

״תני לי לעזור לך עים זה״ הארי חייך ולקח ממנה חלק מהדפים, היא חיפשה את זאין בעיניה וראתה שהוא ליד מכונת המשקאות

״תודה״
״אני חושבת שכדאי שתיכנסו.עכשיו הוא ניראה רגוע״

״זה לא יקרה כשהוא יראה אותנו״

״אֵה שווה לנסות. ממאלה אתם תצתרכו להכנס לחדר מנהל נכון?״

״אז מה השעה הראשונה שלך?״ זאין שאל אותה עומד מאחוריה ככל שעוברת מאית שניה הוא מתרקב אליה יותר ויותר.

״אֵאַמְמ, אנגלית עים מיס רובינסון״ היא התרחקה טיפה

״ זה איתנו״

״אָה זה איתנו״ הארי אמר בוחן אותה, והיא שמה לב לזה וניראה שגם זאין כי הוא שלח לו מבט עצבני

״שבי לידי. יש מקום פנוי״ זאין חטף מהארי את הדפים של רייבן

״טוב אני חושבת שכדאי שתיכנסו״ רייבן לא הרגישה נוח עים הסיטואציה וניסתה לדחות,להפסיק או לפחות לעקב אותה כמה שיותר

״כןןן״ הארי אמר והם ניכנסו

״שוב פעם אתם?!״ היא שמעה את המנהל קורא בפליאה ולא יכלה שלא לצחוק