Just Can't Let Her Go – פרק 15

נקודת המבט של אביה:
ישבתי על הספה כשהטלפון בידי.
המספר כבר היה רשום במלואו על המסך ורק האצבע שלי עמדה בין האוויר ובין מסך המגע.
ללחוץ?
כדי?
מה כבר יקרה?
הרי זה לא כאילו הוא לא ידע מי אני.. נכון?
מה אם הוא שכח אותי?
מה אם הייתי סטוץ?
או רק דחף של רגע?
רגע?
זה כל מה שהייתי בשבילו?
משהו קטן ולא חשוב?
משהו שקרה בטעות?
לפתע כל האומץ שהיה לי נעלם כל היה.
הנחתי את המכשיר על הספה והתקדמתי אל המטבח, רואה שם את לוסי בוהה בקיר עם מבט עצוב על פניה. נערתי מעט את כתפה, מכדי שתתעורר מן המחשבות בהן שקעה.
היא סובבה את מבטה אליי ואני חייכתי אליה חצי חיוך מנחם. מנסה לנחם אותה אך בו זמנית שקועה בעצב של עצמי.
ללא ספק הייתה זו טעות לנסוע לאירלנד.
אבל עכשיו אנחנו צריכות להתגבר על זה ולאסוף את השברים.
כי אם אנחנו לא נעשה את זה, אף אחד לא יעשה את זה.
–
'הם חושבים שהם יודעים מה עובר עליי עכשיו.
רק חושבים.
אך איך אפשר להבין כאב של אחר, מבלי להיות במצבו?
אני די בטוחה שאף אחד לא היה במצב שלי.
ואלא שכן, לא מכירים אותי ויכולים לעזור לי להתגבר על זה.
אני יודעת שגם על כולם היה החופש הזה גרוע,
לא רק לי.
לא רק לי כואב.
לא רק לי קשה.
אבל כרגע? אני מרגישה שאין גרוע ממצבי.
אחחח', מתי אני אתגבר על זה?
ומתי אני אתגבר… עליו?'