Just Can't Let Her Go – פרק 12

נקודת מבטו של זאין:
ישבנו כולנו בלימוזינה, מחכים שלוסי וחברתה יחזרו עם מזוודות מוכנות.
כולם התנהגו ממש מוזר.
לואי היה נראה מעט עצוב אך מבולבל,
הארי התיישב ליד תהל -לא משהו מפתיע לאחר השבוע האחרון. אני צריך באמת לדבר איתו על זה.
אחותי חייכה וצחקה עם הארי, שתי פעולות שהיא לא עשתה עם אף אחד מאיתנו כבר שנה.
נייל נראה מאושר יותר מאי פעם.
ליאם היה לחוץ וחסר סבלנות – משהו שהיה קורה לו רק כשהיינו עושים שטויות.
לכסנתי את מבטי אל לירון – אהובתי היפיפייה. חיוך ענק נפרס על פניי.
בחנתי את תווי פניה החדים, אפה הלא סימטרי היה הדבר היחיד שלא אהבה בעצמה, וזה היה משהו שלא הבנתי מכיוון שלדעתי היא יפה גם בלי אף בכלל.
לאחר מספר דקות היא קלטה את מבטי וסובבה את מבטה שהבעת בלבול מופיעה עליו עם חיוך קטן.
החיוך הרחב שלי היה כל מה שהשבתי לה.
עייני הוסטו אל שפתיה האדומות ובהו מהם מעט.
הנשימה החמה שלה דגדגה את פניי בזמן שקירבתי את שפתיי אל שפתיה.
היינו שנייה לפני נשיקה אך לוסי וחברתה שכבר הכרנו נכנסו.
אכזבה מילתה את בטני כאזר לירון סובבה את מבטה אליהם.
נאנחתי באכזבה וחיכיתי שסיבובי ה'שלומות' הסתיימו.
שפתיי עקצצו כשחשבתי על הנשיקה שלא קיבלתי.
אוף.
–
'הוא לא יודע למה בהתחלה כל כך היססתי.
הוא לא יודע דבר.
הוא באשליה שהכל הולך להיות כמו פעם.
הוא כל כך טועה.
כל כך, כל כך טועה.
אני מפחדת, כל כך מפחדת ממה שיקרה.
מה אם אני אראה אותו?
מה אם הסיוטים יתעצמו?
הוא לא יודע מה עובר עליי בחלומי, מה מטריד את נפשי…
אבל לא יכולתי לתת לו ללכת,
פשוט לא יכולתי.'
–