Its need to be secret – פרק 9

'אני רואה מה שאני חושב שאני רואה?' סיימון שאל בקול כועס
'אסרתי עליכם להיות ביחד! תכף תתחילו לי רומן אסור ! ' הוא המשיך
'אבל סיימון..' זאין התחיל
'אין סיימון! אני אסרתי, אני אוסר ואני אאסור עליכם להיות ביחד ! ' סיימון קטע את זאין
סיימון משך את זאין 'בוא כבר..' הוא מלמל
פתאום הטלפון שלי מצלצל,
'זאין אהובי' מעניין איך הוא מתקשר..
'הלו?'
'הלו?' שמעתי את הארי
'מה אתה רוצה?'
'ראיתי אותך ואת זאין מתנשקים'
'שמתי לב'
'נו ג'ייד את יודעת שאני אוהב אותך !!'
'בטח… אתה אוהב אותי כמו שבחיים לא הייתה לך חברה..'
'לא נכון!'
'תגיד, איך יש לך את הטלפון של זאין?'
'אמממ.. '
'לא ! אל תגיד לי שגנבת אותו!!'
'השאלתי..'
'הוא הסכים?'
'הוא לא יודע..'
'ימגעיל אחד!'
'לא ג'ייד!!'
'רגע, איך גנבת את הטלפון של זאין?'
'לקחתי אותו מסיימון.. אני מצטער'
'רגע, איך אתה יודע שזאין אצל סיימון..?' שאלתי
'שנייה, אתה הלשנת עלינו! י'חתיכת מלשן אחד! אני בחיים לא אוהב אותך!' המשכתי כועסת
'לאא ג'ייד ! אל תנתקי! '
———————
ישבתי כשהרגל שלי רועדת, היא רועדת כשאני עצבנית..
מה שמרגיע אותי זה מקלחת חמה, נכנסתי להתקלח..
—
יצאתי והתלבשתי ושמעתי רטט מהטלפון מאת 'הארי החרא' ,
כן ככה אני קוראת לו.. סיננתי, ואז הוא התקשר שוב, סיננתי..
הלכתי למחשב ושמתי wake me upשל avicii (השיר ששרתי באודישנים ),
כי זה השיר האהוב עליי .. והשיר ממש מתאים למצב
'so wake me up when its all over ' השורה מהדהדת לי בראש..