It's my life story- פרק 33

הפרק הזה זה פרק שכתבתי בגלל מה שהרגשתי
כי גם אני היום איבדתי את הבי אף אף שלי.. אם אתם
רוצות לשמוע את הסיפור תכתבו ואני יעלה את זה בז׳אנר
של סיפורים אישיים…
הפרק זה פרק ממש מרגש, אחד הפרקים האהובים עלי
עד עכשיו!
נ.ב. בנות בבקשה תקדישו עוד עשר דקות תיקראו מה כתבתי ברציתי להוסיף
ותגיבו בקשר לזה
~בוקר~
התעוררתי מוקדם מהשעון המעורר לטיסה יצאתי מהחדר ונכנסתי לחדר שלי אלינור היא ישנה שם, היא נראית כל כך שלווה.. טוב לא לעוד הרבה זמן… מוחעחע ירדתי והכלתי למטבח לקחתי קעה ושמתי בה ארבע גושי קרח גדולים וחזרתי לחדר של אל נעמדתי מולה ושמתי לה את הקרח בתוך החולצה
אלינור:״אעאעאעאעאע!!!״ היא צרחה וקפצה מהמיטה בהסטריה מוציאה את הקרח מהחולצה שלה בזמן שאני בצד נשפכת מצחוק
אלינור:״מה נראלך שאת עושה?!״
אני:״שמה לך קרח בחולצה(?)״
אלינור:״מפגרת!! עופי מהחדר״
אני:״גם אני אוהבת אותך״
אלינור:״חיבוק בוקר טוב״ היא אמרה התחבקנו וחזרתי לחדר שלי עשיתי מקלחת של עשר דקות חיבקתי את המחליק שיתחמם בזמן הזה הלכתי לבחור בגדים, החלטתי להתגנדר קצת כי אני הולכת לפגוש את ״המשפחה״ שלי אחרי הרבה זמן שלא ראיתי אותם אז שמתי גופיה בצבע ורוד בהיר וחצאית שמנת פרחונית שמתי נעלי עקב בצבע ורוד כמו הגופיה והלכתי למקלחת התאפרתי קצת לא יותר מדי, הושפעתי מלואי והחוקים שלו… עשיתי מחליק לשיער שלי ויצאתי מושלמת! לקחתי את המזוודה וירדתי למטה , אל לא הייתה שם
אני:״אלללל!!!!״
אלינור:״מה?!״
אני:״חמש דקות את לידי!!!״ צרחתי והדלקתי טלוויזיה אחרי בערך חמש דקות אלינור באה ונכנסנו למונית שהזמנתי
נהג:״לאן?״
אני:״לשדה התעופה״
נהג:״רגע אחד…״ הוא אמר מסתובב אלינו
אלינור:״כן?״
נהג:״אתם אלינור ועדן!!״
אני:״כן..״
נהג:״הבת שלי מעריצה ענקית שלכם ושל הבנים!! חצי חדר זה פוסטרים שלכם שהיא הכינה בעצמה!! אתם יכולות לחצום לה בבקשה??״
אלינור:״בוודאי!!״ היא אמרה נרגשת מזה שהילדה תלתה פוסטרים שלנו
אני:״מה השם שלה?״ שאלתי עם חיוך
נהג:״בלה הורלן״ מה? היא הורלנית?
אני:״אח..אחות של סטייסי הורלן?״ שאלתי מגמגמת
נהג:״כן! את מכירה אותה?״
~פלאשבק~
(גיל 16)
הלכתי לבית ספר כמו כל יום רגיל, מתכוננת להשפלות וההרבצות שוב פעם, כמו כל יום רגיל…..
הלכתי ברגל עם רגליים רועדות עד שהגעתי לשער , לקחתי את עצמי בידיים ונכנסתי לבית ספר, ראיתי בצד חלק מהבנות בשכבה של מסתכלות עלי וצוחקות, התעלמתי והגעתי לכיתה עברתי את כולם בלי להסתכל על אף אחד והתיישבתי במקום שלי, חשבתי לעצמי שהיום אני הצלחתי להתחמק מסטייסי אבל.., טעיתי
סטייסי:״היי עדן מותק״ לא עניתי לה, אין לי גם מה לענות
סטייסי:״מה קרה? את מתעלמת מימני?״ הדמעות רצו לפרוץ אבל הצלחתי לעמור אותם
סטייסי:״ברור שתתעלמי.. תסתכלי עליל את כל כך שמנה!!! עם השיער המכוער שלך השומנים והפנים האלה, שמעת על איפור? שמעת על מראה?״ הדמעות התחילו לרדת
סטייסי:״את בוכה?? אויש מסכנה שלי.. העלבתי אותך?״
אני:״סטייסי מה עשיתי לך רע שאת יורדת עלי כל יום?״
סטייסי:״קודם כל, זה שאת קיימת דבר שני, מתי תעברי מכאן כבר? אף אחד לא סובל אותך פה״
קייטי:״תעזבי אותה בשקט סטייסי״ קייטי באה להגן עלי, מה שחברות הכי טובות עושות
סטייסי:״העורכת דין שלך באה?? את לא יכולה להתמודד מולי לבד?״
קייטי:״סטייסי עופי מכאן ואל תדברי איתנו יותר!!! ברור?!״ היא צרחה עליה
סטייסי:״כן כן, משתגידי״ היא אמרה והלכה לחברות הפרחות שלה
אני:קייטי תודה!״
קייטי:״בכיף עדנוש זה מה שחברות הכי טובות עושות נכון?״
אני:״נכון, בי אף אף לנצח?״ אמרתי מושיטה זרת
קייטי:״בי אף אף לנצח״ היא אמרה ושילבה את הזרת שלה ושלי, זאת החתימה שלנו שנהיה תמיד ביחד
~סוף פלאשבק~
אני מתגעגעת כל כל לקייטי.. היא השתנתה זה פשוט לא יכול להיות!! השבועת זרת שלנו לא הצליחה
אני:״כן אני מכירה אותה״ עניתי לנהג ושמתי לב שהגענו לשדה תעופה ואלינור נתנה לנהג כסף
נהג:״מגניב! רוצה למסור לה דש?״
אני:״בוודאי!! תמסור לה דש מעדן לנסן, הילדה שהיא הייתה מתעללת בה כל יום, יום נעים!״ אמרתי וברחתי מהאוטו
אלינור:״מהה???״ היא שאלה בבילבול
אני:״סיפור ארוך אין לי כוח לספר אותו עכשיו״
אלינור:״את תספרי?״
אני:״מתישהו אני יספר, מבטיחה״
אתינור:״שבועת בי אף אף״ היא הושיטה זרת
אני:״שבועת בי אף אף״ אמרתי ושיחבנו את הזרתות, כן זה הפך להיות כם השבועה שלנו.. די נדוש אבל כן