It's my life story- פרק 16 עצובב

יצאתי מהמספרה ואלינור לא באה איתי נכנסתי לאוטו ופול היה שם, כבר הצלחתי להכיר אותו
פול:״שלום נסיכה״
אני:״היי פול, לאן עכשיו?״
פול:״הפתעה״
אני:״אוף אני שונאת הפתעותתת״
פול:״לא נורא״ הוא אמר והתחיל לנסוע כעבור חצי שעה הוא עצר
אני:״הגענו?״
פול:״כןן תהני״
אני:״תודה״ חיבקתי אותו ויצאתי מהאוטו היה מולי חום ים מהמם בלי איש היה שם שביל של ורדים אז הלחטי בשביל מצפה לראות את לואי בקצה הלכתי והלכתי וראיתי שם גוש התקרבתי עוד קצת וראיתי את לואי אבל לא כמו שציפיתי לראות אותו.. הוא התנשק שם עם מישהו.. עמדתי שם כמה שניות מופתעת וראיתי שלואי דחף את הנערה מימנו לא כל כך הבנתי מה קרה הוא ראה אותי שם עומדת, הדמעות רצו לפרוץ והופ הדמעות פרצו עמדתי שם קפואה לא הצלחתי לזוז כשהדמעות יורדות בלי להפסיק לא האמנתי שהוא באמת עשה לי אתזה ודווקא היום ביום החודש שלנו שכל היום הוא השקיע בי הייתי בטוחה שעכשיו יהיה מושלם, נהיה רק אני והוא נצחק ונתחבק אבל לא… הוא היה חייב
לואי:״לא זה לא מה שאת חושבת עדן!!״
הוא דחף אותה ורץ אליי
אני:״אני לא מאמינה עלייך…״ אמרתי בקול שבור
לואי:״עדן תאמיני לי!! זה לא מה דאת חושבת!! בבקשה!!״ הוא אמר בקול מתחנן
אני:״לואי!! אתה פאקינג בגדת בי ועוד היום!! למה עשית לי אתזה?!״ אמרתי כשהתעוששתי
לואי:״לא עדן אני..״
אני:״טוב כנראה שאחרי חודש אני יוצאת לך מהראש, אתה כבר לא אוהב אותי״
לואי:״לא עדן אני כן אוהב אותך את חייבת להאמין לי!!״
אני:״אם באמת היית אוהב אותי, חא היית בוגד בי״
לואי:״עדן בבקשה תאמין לי״
אני:״להאמין למה?! אתה מנסה לשקר לי כאן?! אני ראיתי אתכם!!״ צעקתי עליו
לואי:״עדן בבקשה נו עדן.. דן דן קטנה שלי ״ הוא אמר ובא לחבק אותי
אני:״תתרחק מימני ואל תדבר איתי״ אני לא מאמינה עליו כל האיפור שלי כבר נמרח ברחתי משם בריצה, פשוט רצתי לא ידעתי לאן רצי בלי הפסקה אחרי כמה דקות הסתכלתי שלואי לא עקב אחרי , הוא לא המקום היה עם אנשים התיישבתי על ספסל מול הכביש ובכיתי השמלה הייתה מלאה בבוץ הבייביליס נהרס והאיפור נמרח כאילו עברתי עכשיו מלחמה רצית למות הסתכלתי בטלפון שלי 5 שיחות שלא נענו מלואי 3 הודעות 7 שיחות מאלינור 4 הודעות וככה מכולם החלטתי לחזור לאלינור שלא תדאג
אלינור:״עדדן!!״ היא צעקה ברגע שענתה לי
אני:״היי״
אלינור:״איפה את?! אני נורא דואגת לך!״
אני:״אממ אני בב..״ אמרתי מחפשת שלט ״אני ברחוב שילטן בפארק״
אלינור:״איך הגעת לשם? זה נורא רחוק״
אני:״אל תבואי ואל תגיד לאף אחד לאין את הולכת או איפה אני אהה ותביאי לי בגדים״
אלינור:״טוב אני באה כמה שיותר מהר!!״
ניתקתי וחיכיתי לה על הנדנדה אחרי עשר דקות היא הגיעה אלי בריצה עם צלמי פפראצי מאוחריה
אלינור:״מה קרה לך?! למה את כאן?! מה קרה לשמלה שלך?! מה הוא עשה לך?!״ היא לא אמרה לואי שלא יקפצו למסקנות ברחנו לאיזה חנות בגדים ונכנסתי לשירותים ששם להחליף לבגדים שאל הביאה לי החלפתי שמתי את הנעליים שהיא הביאה לי הורדתי את האיפור המרוח ויצאתי משם
אלינור:״אזזז מה הוא עשה לך?״ בשלב הזה הפפראצי לא היה ספרתי לה הכל
אני:״וזהו״ היא הייתה בשוק
אלינור:״החרא הקטן!! איפה הוא שאני יחטיף לו?!״
אני:״אני לא מאמינה שאני צריכה עכשיו לחזור להיות איתו בפאקינג אותו חדר!״
אלינור:״חדר?״
אני:״כן הוא החליט שאת החדר שלו הוא עוזב ועובר לחדר שלי״
אלינור:״אז היום את ישנה אצלי״
אני:״לא זה יות..״
אלינור:״ישנה אצליי!!!״ היא צרחה עלי
אני:״טובב..״ נכנסתי לאוטו של אלינור עם שקית ובה השמלה והנעלי עקב ונסענו הביתה הגענו אחרי רבע שעה
אלינור:״בואי״
אני:״אבל אני לא רוצה לראות את לואי״
אלינור:״נו כבר״
אני:״אבל..״
אלינור:״בלי אבל פשוט בואי!!״ היא גררה אותי לבית פתחנו את הדלת כל הבנים והבנות בפינה הסתכלתי וראיי שם את לואי בוכה , קשה לי לראות אותו ככה אני עדיין אוהבת אותו.
הדמעות התחילו לרדת וכולם הסתכלו עלי רק רצתי לחדר של אלינור בורחת מכולם כשאני זורקת את השקית באמתע הבית
<נקודת המבט של לואי>
חיכיתי לעדן בים אחרי כל היום זה כל כל התגעגעתי אליה ראיתי אותה רצתי אליה אבל זאת לא הייתה היא
אני:״סליחה״ מלמלתי וחזרתי למקום הנערה שהייתה שם באה אחרי ופשוט קפצה על בנשיקה ניסיתי להתנתק אבל לא הצלחתי אחרי כמה שניות הצלחתי וראיתי שם את עדן הלכתי אליה והיא לא הייתה מוכנה לדבר איתי, היא ברחה לא יודע לאן חיפשתי אותה חצי שעה אבל התייאשתי והלכתי לבית שלנו כולם היו שם נרגשים בשבילי , לא אל תתבלבלו לא עמדתי להציע לה נישואים פשוט.. השקעתי נורא והכל נהרס הם ראו אותי נכנס עם עיינים אדומות ולא הבינו מה קרה לי
תהל:״מה קרה?!״