It's my life story- לרק 29

אני:״לואי?״
לואי:״לא לא, אני לא עומד להציע לך עכשיו נישואים״ ( סורי כל הבנות שהתבאסו-הערת הכותבת)
אני:״אהה אוקי״ אמרתי ונרגעתי קצת, זה לא שאני לא רוצה שהוא יהיה החתן שלי, אני כן רוצה פשוט אנחנו לא מכירים אפילו שנה וגם אני חושבת שאני צעירה מדי בשביל להתארס…
הגיע האוכל כל הארוחה צחקנו ודיברנו ולא ירד לנו לשניה החיוך מהפנים עד שהיה טלפון ללואי
לואי:״הלו.. הי רוב.. מה?!.. לא זה אמור להיות… עכשיו??….נו בבקשה!!…טוב ביי..״ הוא אמר וניתק את השיחה
אני:״מי זה היה ומה הוא אמר לך״
לואי:״זה היה המנהל והוא אמר שאני צריךצללכת עוד שעה לשגה תעופה זה אומר שצריך לחזור עכשיו הביתה…״
אני:״לואי..״ אמרתי עם דמעות בעיניים
לואי:״דן בנתיים אנחנו ביחד ולא בוכים!! בואי״ הוא שילם ויצאנו היה נסיעה שקטנה של רבע שעה והגענו הביתה מהר אלינור עדיין ישבה כל הספה רואה טלוויזיה וכל הבנים מדברים במטבח הלחתי לליאם ונתתי לו סטירה
ליאם:״אחח למה?!״
אני:״אתה יודע שאתה חוצפן!״
ליאם:״למה אני חוצפן?!״
אני:״אתה פאקינג אמרת לאלינור שהמשפחה שלך חשובה לך יותר אס אתה תהיה איתה ולא עם אל?! מה חשבת לעצמך כשאמרת אתזה מה אתה רציני!??!״
הארי:״ליאם מה אתה דפוק?״ הוא אמר ונתן לו מכה
ליאם:״מה ? אני כאילו חשבתי ש..״
אני:״מה חשבתי?! שום חשבתי!! לך תהקש מימנה סליחה מה אתה נראמלי?!?!?!?״
ליאם:״טוב אני הולך אליה״ הוא אמר והלך עליה עם ראש למטה
זאיין:״איזה דפוק״
לואי:״טוב יאלה בואי״ הוא אמר תפס לי את היד ועלינו לחדר
לואי:״עוד מעט אנחנו צריכים להפרד, אז עכשיו נעשה פרידה אישית״ הוא אמר מחזיק לי את הידיים
אני:״לואי, איך אני ישרוד?״ כשאני מסתכלת לעיניים ש לואי
לואי:״עדן אנחנו נעבור אתזה״
אני:״אולי אני פשוט יבוא איתך?״
לואי:״עדן, את יודעת שאת לא יכולה לבוא איתי״
אני:״אני יודעת אבל.. אוף״ אמרתי נשכבתי שהראש כשיורדות לי דמעות העיניים
לואי:״אל תבכי עדן, קשה לי לראות אותך בוכה״ הוא אמר וחיבק אותי
אני:״דיי לואי זה קשה לי מדי אני לא יכולה אני פשוט לא מסוגלת!!״
לואי:״עדן את מסוגלת אני מאמין בך, זה רק חודש זה יעבור מהר! מבטיח״ככה היינו חצי שעה אני בוכה ולואי אומר לי שזה יעבור מהר
נייל:״זוג יונים עוד חמש דרות אתם למטה!!״ הוא צעק מאחורי הדלת והלך
לואי:״אני יתגעגע״
אני:״גם אני, אני מלווה אותכם לשדה״
לואי:״טוב״ הוא אמר ונישק אותי נשיקה ארוכה התנתקנו אחרי חמש דות עם עצירות עם חיוך על הפנים חואי לקח את המזוודה וירדנו במדרגות ביחד מחזיקים ידיים לא עוזבים אחד את השני לשניה אחת. אלינור החזיקה ידיים עם ליאם
אלינור:״את גם באה?״
אני:״כן״ עניתי לה עם חיוך קטן נכנסנו לאוטו הנסיעה הייתה שקטה ביותר כל הדרך אף אחד לא הוציא מילה
פול:״הגענו״ פול אמר אני ולואי יצאנו החוצה מחזיקים ידיים ככה גם ליאם ואלינור והבנים לבד היו מלא פלאשים צלמים שאלו מלא שאלות שהתעלמנו מהם ומעריצות ניסו להתנפל אבל לא הסכימו לבנים לחתום להם עברו את כל הבדיקות כל הדרך לא עזבנו ידיים עד שהגענו למקום שבו צריך להיפרד
לואי:״אז כאן אנחנו נפרדים״ הוא אמר שהלכנו לפינה כשאנחנו עומדים אחד מיל השני
אני:״פה אנחנו נפרדים״ הסתכלתי בעיניים שלו היו לו דמעות , ירדו לי כמה דמעות ומיד אחרי גם לו
אני:״אני יתגעגע אלייך״
לואי:״גם אני אלייך״ הוא אמר והתנפלתי עליו בחיבוק גדול התנצקנו אחרי כמה דקות מהחיבוק והוא נישק אותי לכמה דקות ארוכות עד שהמנהל של הבנים קרא ללואי.
לואי הלך ונופף לי לשלום השאיר אותי ואת אלינור שם אבל אחרי שניה הוא חזר בריצה כשהוא צועק
לואי:״רק עוד חיבוק ונשיקה אחרונה!!״ החיוך עלה לי על הפנים רצתי אליו חיבקתי אותו נישקתי אותט ואז הוא הלך, והפעם הוא יחזור רק עוד חודש.
אלינור:״בו נלך, לא כל העולם צריך תמונןת שלנו בוכות״ היא אמרה ותפסה לי את היד הלכנו לפול והוא הסיע אותנו חזרה הביתה הגענן לבית נכנסנו ועלנו את הדלת, לא היה לי חשק לכולם…. אלינור הלכ לבקר את דודה שלה שבבית החולים והיא תחזור עוד שעתיים שלוש ככה שאני נשארתי לבד..החלפתי לפיגמת חורף לקחתי שמיכה חבילת גלידה ושמתי סרט מצויר בטלוויזיה.