It's all united פרק 8:הפתעה:)

מפתח.
לא יודעת איך או למה,אבל הרגשתי כי המפתח יוביל אותי אל הרמז.אולי אפשר לקרוא לזה אינטואיציה…אחזתי בחזקה במפתח,לא מרפה ממנו אף לרגע אחד,וחוששת כי אולי המפתח לא יתאים,או לא יעזור.הכנסתי את המפתח לתוך חור המנעול,והתחלתי לסובב.
סיבוב ראשון
סיבוב שני
סיבוב שלישי
המפתח לא הצליח להסתובב יותר,זהו,נגמר.

הושטתי את ידי בכוח לעבר ידית המגרה הכבדה.ובתנועה אחת משכתי אותה.
עצמתי את עיני בציפייה לבלגן מוחלט,אך הופתעתי לגלות כי הייתה במגירה הייתה תיבת עץ פשוטה וקטנה,ומפתח כסוף וגדול.לקחתי את המפתח בידי הימנית,ונעצתי אותו בתוך התיבה.

התיבה נפתחה אל מול עיני,חושפת לי את תוכנה.את האמת,ציפיתי ליותר.בתוך התיבה מעטפה יחידה סגורה.זה הכל.לקחתי את המכתב בידי.והתחלתי אט אט פותחת אותו.

הדבק היה חזק יותר משחשבתי,בזהירות כדי לא לקרוע את המכתב הוצאתי אותו מן המעטפה הלבנה.לפני שפתחתי את המכתב,הסתכלתי על המעטפה הפשוטה.כתובת השליחה הייתה מצויינת על גביה:ניו יורק,השדרה התשיעית,רחוב לאפייט (מקום אמיתי,בדקתי *הערת הכותבת)
על חלקה האחורי התנוססה המילה 'חשוב' בכתב גדול וזרוק.

פתחתי את המכתב שהיה מקופל בחוסר מחשבה בולט,הוא היה כתוב על דף מחשב רגיל.
התחלתי לקרוא ולא האמנתי למה שאני קוראת! לא-יכול-להיות!!!פשוט לא!!!!

רוברט היקר!!!
הי מה קורה?
אני יודעת שלא דיברנו כבר המון זמן,אבל בכל זאת חשבתי שתרצה לדעת מה קורה.
אז ככה,לפני שאני יתחיל כדאי לך להכין את עצמך,ומראש אני מבקשת ממך אל תכעס עלי,לא הייתה לי ברירה,אחרת לא הייתי עושה את זה.באמת שלא.אני אהבתי אותך ורציתי מזכרת,ובכלל,אם לא הייתי עושה את זה,ה'מקרה' הזה היה פוגע בעתיד שלי ובי.
אז במקום לבזבז את הזמן אני פשוט יתחיל:
יש לך ילדה,היא כבר בת 20 וקוראים לה רוני,זוכר,כמו שאהבת…
זה נכון,באמת יש לך ילדה,צירפתי את התמונה שלה.
ואני ממש מצטערת שלא סיפרתי לך עליה,לא מצאתי בעצמי את האומץ עד עכשיו,פחדתי שתכעס עלי,ובאמת לפני שתכעס,אני לא יכולתי להפיל אותה כי הרופאה אמרה לי שאחר כך אני לא יוכל להביא ילדים בעתיד,וחוץ מזה רציתי מזכרת ממך לאחר שעזבת אותי…
טוב אני לא יודעת איך להמשיך,אז בי,
אתה יודע איפה להשיג אותי.

אוי אלוהים!!!
יש לי אחות חורגת!!!!
ואף פעם לא ידעתי עלייה!!!
איך אמא שלי הסכימה שדבר כזה יקרה?
ואיך אבא שלי עשה כזה דבר?זה ממש לא מתאים לו…
איך כזה דבר קרה?
למה האישה הזו נזכרה באמצע החיים לבוא ולהגיד לו את זה?
למה היא עשתה את זה?
למה הם עשו את זה?

כל כך הרבה שאלות עלו במוחי,ומרוב כל האינפורמציה שחכתי להסתכל בתמונה המדוברת.
הצצתי מעטפה,ובמבט חטוף גיליתי את התמונה.הסתכלתי עליה ומה שראיתי היה ילדה בלונדינית עם גוונים וורודים.
100% אמריקאית!
אוי הקנאה הורגת…

איך האמריקאית הזאת היא בכלל קצת בריטית?
ואיך היא בכלל חלק מהחיים הבריטים הדפוקים שלי?
למה היא חלק מהחיים שלי?
ולמה כל זה קורה דווקא לי?

מוחי הוצף בכל כך הרבה פרטים,שכבר לא יכולתי לסבול את זה.כאב ראש נוראי תקף אותי.
הלכתי אל חדרי בחזרה,מסוחררת ולא מבינה כלום.
קרסתי על מיטתי ושקעתי בשינה…
כל חלומותיי היו על הילדה עם השיער הוורוד.

100% אמריקאית.
דבר שאני בחיים לא יהיה…
אבל גם אף פעם לא הייתי…