irresistble פרק 2 one direction

בפרק הקודם:
ראיתי בעייניים שלו ניצוץ מרושע.שנייה לפני שהוא תקע בי את הסכין והלך.כנראה חשב שאני אמות שם.התעלפתי כמעט מייד אני רק זוכרת במעורפל שאיזו דמות התקרבה אליי אחרי שהאיש הלך…

פרק 2:
כשהתעוררתי,הייתי בהאנג אובר מטורף.פתחתי את העיניים וראיתי מעלי י פרצופים מוכרים איכשהוא. ניסיתי להיזכר מאיפה אני מכירה אותם ונזכרתי פתאום שזה הלהקה המפורסמת הזאתי ואן דיירקשן.
ההוא עם השיער הקצוץ,נו איך קוראים לו….ליאם שאל אותי איך אני מרגישה כי אתמול כשהוא מצא אותי לא נראיתי כל כך טוב.בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי אבל אז התחלתי להיזכר במה שקרה אתמול.לאט לאט עלו לי הזכרונות והציפו אותי בפחד.הייתי כל כך שקועה בפחדים שליאם עשה מן אהההמ כדי שאני אחזור אליו.הבנים התחילו להתלחשש.עניתי לו"תודה על הדאגה,באמת,אבל אני חייבת ללכת." קמתי בזהירות נזהרת על הפצע הכואב שהרגשתי אמרתי שוב תודה ויצאתי מבעד לדלת. לא זיהיתי את המקום אז החלטתי שמוטב לי פשוט ללכת ישר ולראות לאן אגיע מחשבה הגיונית.כעבור מאה מטרים הכאבים שלי כבר היו קשים מדי וקרסתי על הכביש.הסתכלתי על השכונה.שכונה שקטהה יפה ומטופחת.
התחלתי להעביר בראש את האירועים של אתמול איך שג'ארד בגד בי,איך שאח"כ הלכתי לפאב החשוך הזה.התפלאתי על עצמי ששתיתי כל כך הרבה,הגעתי לחלק המפחיד ביותר כאשר ראיתי מעלי צל.ליאם עמד מעלי והתחיל לצחוק.כשהוא הפסיק הוא חייך ושאל בהקנטה:"אז מה בחורה כמוך עושה פה?"
"אוי תסתום כבר יא מפגר" עניתי לו "מספיק מפגר בשביל לקבל נשיקה?"הוא שאל הייתי בהלם למה שהוא ירצה נשיקה ממני הוא מפורסם. פתאום שמתי לב שאני עדיין על הרצפה אז עניתי:"אולי,אם תעזור לי לקום!" ליאם צחק שוב והרים אותי.פאק הוא חתיך בטירוף,השתקתי את עצמי.ליאם התחיל ללכת לכיוון הבית שלו ועדיין לא הוריד אותי,ביקשתי ממנו שיוריד אותי,אבל הוא לא הסכים ואמר שאני צריכה לנוח ושאיבדתי אתמול מלא דם.ואז הוא שאל פתאום מה עם הנשיקה שלי? אז עניתי:"תקבל אותה אם תוריד אותי". ליאם הוריד אותי.התקרבנו אחד אל השני והתנשקנו.הופתעתי לגלות כמה נהניתי ממנה .כשגמרנו להתנשק ליאם הרים אותי בחזרה."היי התלוננתי,זה לא פייר". ליאם צחק ,שוב, אמר שהעסקה הייתה שהוא מוריד אותי לנשיקה אבל שהוא אף פעם לא הבטיח שלא ירים אותי שוב.התלוננתי אבל בתוך תוכי שמחתי כיממש כאב לי. בלי ששמתי לב,הנחתי את ראשי על החזה השרירי שלו וחשבתי פתאום על ההורים שלי,לא צריך לדאוג,הם אף פעם לא דאגו לי נזכרתי נעלבת פתאום.

סטופ:
ההורים של ריילי דאגו לה לדברים חומריים אוכל,בית וכו'
ריילי נחשבת די עשירה אבל ההורים שלה תמיד יצאו לחופשות וגם כשהיו בבית הם אף פעם לא התייחסו אליה.

המשך:
אני אפילו לא צריכה להיות מוטרדת בגלליהם סיכמתי לעצמי.
כשהגענו לבית של הבנים,הם כבר לא היו שם.ליאם כנראה ניחש מה אני חושבת ואמר :"הבנים אצל סיימון,הם הרסו איזו מערכת כשהם עשו מלחמת מים באולפן" גיחכתי וליאם הצטרף אלי.
הוא הניח אותי על הספה והתיישב לידי.פתאום התחלנו להתנשק.השפתיים שלנו נעו ביחד כמו שלא קרה לי אף פעם.כשנגמר לי האוויר התנתקתי ממנו ושאלתי אותו מה אנחנו עושים הוא לא ענה והמשיך לנשק אותי
אז פשוט זרמתי איתו.בחיים לא נהנתי כל כך לנשק מישהו.נרדמתי.כשקמתי היה כבר ערב,עדיין שכבתי על הבטו של ליאם אב הבנים כבר היו בבית וליאם היה ער.העמדתי פנים שאני ישנהוהקשבתי לשיחה שלהם…