Impossible Love – פרק 13

-בפרק הקודם-
"אמרתי לך כבר שאני אוהב אותך?" שאל.
"אממ,לא שזכור לי" אמרתי.
"אני אוהב אותך" אמר ונישק אותי.
"גם אני אוהבת אותך" אמרתי.
-פרק 13-
"בלה! אני צריכה ממך טובה" שמעתי את אמילי צועקת מלמטה וכנראה שהיא מתכוונת לעלות אלי לחדר.
"שיט,לא טוב! תתחבא פה מהר" אמרתי ודחפתי אותו לאמבטיה.
"בלה אני צריכה אותך שנייה" אמילי אמרה.
"מה את רוצה אמילי?" שאלתי.
"אני צריכה להתקלח בחדר שלך ביי" אמרה ובאה להיכנס לחדר האמבטיה.
"לא!" אמרתי.
"מה לא?" היא שאלה.
"את לא יכולה להתקלח אצלי בשביל זה יש לך מקלחת משלך את יודעת" אמרתי מחפשת תירוץ רק שהיא לא תראה את הארי.
"אבל אני צריכה כאן מה את לא מבינה?!" היא אמרה.
"אני,אני צריכה עכשיו להיכנס להתקלח עכשיו את יכולה לצאת?" אמרתי.
"את בטוחה?" היא שאלה ובאה לפתוח את הוילון שבאמבטיה.
"כן הינה אני נכנסת!" אמרתי ונכנסתי לתוך האמבטיה ופתחתי את המים והם היו קפואים!
"עם בגדים? אחח איזה אחות תאומה מוזרה יש לי" אמרה ויצאה מהחדר שלי.
"זה קר!!" אמרתי וסגרתי מהר את המים והארי צחק עלי.
"מה אתה צוחק? עוד שנייה היא הייתה מגלה אותך!" הוספתי ויצאתי מהאמבטיה ולקחתי מגבת.
"היית צריכה לראות את הפרצוף שלך שפתחת את הברז והיו מים קפואים" אמר וצחק.
"היי! זה לא מצחיק! עכשיו בגללך קר לי!" אמרתי ועשיתי פרצוף עצוב.
"גם אני רטוב!" אמר.
"טוב הינה קח קרצייה" אמרתי ונתתי לו מגבת שיתנגב.
התנגבנו וישבנו על המיטה.
לקחתי את השלט ודפדפתי בין הערוצים עד שהיה את הראיון שצילמנו היום.
"היי הינה את!" הארי אמר.
"באמת לא ידעתי!" אמרתי ובאתי להעביר ערוץ.
"לא! אל תעבירי אני רוצה לראות אותך בטלוויזיה" אמר.
"לא!" אמרתי.
"כן" הארי אמר.
"לא" אמרתי.
"כן" הוא אמר.
"כן" אמרתי.
"לא" הארי ענה.
"אוקי אתה אמרת לא! אני לא מאמינה שזה עבד!" אמרתי.
"זה לא פייר! אני התרכזתי בך וביופי שלך!" הוא אמר.
"לא נורא" אמרתי והעברתי לערוץ אחר.
אני והארי המשכנו לראות טלוויזיה עד שנרדמנו.
השעון המעורר שלי צלצל והודיע שהשעה 6:30 בבוקר.
כיביתי אותו וחזרתי לישון אין לי כוח ללכת היום לבית ספר…
שמעתי את הדלת נפתחת אבל לא התייחסתי פשוט ניסיתי לישון,
"בלה יש לך בית ספ- מה לעזאזל בלה?! מי זה?!" אמי שאללה שנכנסה פתאום לחדרי.
"מי זה מי?" שאלתי ושפשפתי את עיניי, הסתובבתי לצד השני וראיתי את הארי.
פתאום הארי התעורר שיט זה לא הולך להיות טוב.
"אה,אממ זה, זה הארי אמא" אמרתי.
"אממ,נראלי שאני ילך" הארי מלמל ויצא במהירות מהחדר.
"מי זה?!" אמי שאלה בכעס.
"אמרתי לך כבר זה הארי…" אמרתי.
"כן הבנתי! אבל למה הוא ישן איתך?! ומתי הכנסת אותו לבית?!" היא שאלה עדיין כועסת.
"אממ,אמא זה חבר של-" באתי להמשיך את המשפט אבל אמי קטעה אותי.
"חבר?! לך יש חבר?! יש לך את אית'ן!" היא צעקה עליי.
"כן אמא! יש לי חבר! ולא אני ממש לא רוצה להיות חברה של אית'ן! למה שאני יהיה עם מישהו שאני לא אוהבת?!" צעקתי.
"את תהי עם אית'ן כי אני אמרתי! ועכשיו כדי לך עכשיו לגמור עם ההארי הזה ושלא תיפגשי איתו יותר!" היא צעקה.
"אבל אמ-"
"שוב אבל!" היא צעקה עלי ויצאה מהחדר.
למה?
למה אני לא יכולה להיות עם מישהו שאני אוהבת?
התחלתי לבכות אני אוהבת אותו,אני אוהבת את הארי.
חזרתי למיטה,כיסיתי את כולי עם השמיכה והמשכתי לבכות,
קיבלתי הודעה מאמילי.
'אוי,לא נורא לפחות עכשיו יהיה לך יותר זמן איכות עם אית'ן! ואל תדאגי הארי יהיה שלי בסוף,'
'אני שונאת אותך פשוט שונאת אותך!' שלחתי לה בחזרה.
'יופי,עכשיו אני יודעת שזה הדדי :)' שלחה בחזרה.
אני פשוט שונאת אותה,למה היא כזאת רעה אלי?
מה אני עשיתי לה? ומה יש לה לעשות עם הארי בדיוק?
בכיתי וחשבתי ובסוף נרדמתי…
***
"נו נפרדת מהארי?" אמי ישר שאלה כשירדתי למטה.
"לא" עניתי לה ובאתי לצאת מהבית.
"אז תיפרדי ממנו היום" אמרה.
"ועם לא באלי?" עניתי ויצאתי מהבית במהירות.