Impossible Love – פרק ראשון

Impossible Love-פאנפיק הארי סטיילס-פרק ראשון
"איזבלה!" שמעתי את אימי קוראת לי.
"מה?" שאלתי וירדתי למטה.
"למה את עוד לא מוכנה?! תלבשי כבר את השמלה שלך! וצריך גם לאפר אותך! תראי את אחותך היא כבר מוכנה!" אימי אמרה והמשיכה לקרוא עיתון.
"אבל אמא אני לא רוצה ללכת לנשף הזה! גם ככה אף אחד לא יודע שאני הבת שלך!"
"את חייבת ללכת! וגם זה נשף מסיכות אף אחד לא יזהה אותך."
"אוף טוב.." עניתי בחוסר רצון ועליתי למעלה.
ראיתי שעל המיטה יש שמלת סטרפלס בצבע תכלת ומעט כחול בקצוות,צמודה ומהמותן מעט נפוחה,ליד המיטה היה גם נעלי עקב שחורות חלקות וגבוהות.
"אוח אני שונאת עקבים" מלמלתי ונכנסתי מהר להתקלח.
יצאתי מהמקלחת אחרי עשר דקות,לבשתי את השמלה והתבוננתי במראה.
אני שונה עם השמלה,אני רגילה ללבוש סתם מכנס וחולצה.
פיזרתי את שיערי הבלונדיני,עשיתי מחליק וסידרתי את שיערי.
"איזבלה בואי צריך לאפר אותך" העוזרת של אימי אמרה ולקחה אותי לחדר אחר.
אני ממש התחברתי אליה קוראים לה קרוליין היא צעירה ואני מספרת לה כל מיני דברים.
"אז איזבלה מתרגשת לנשף?" קרוליין שאלה אותי.
"ממש לא! אין לי כוח לכל הנשפים האלו! בסוף יזהו אותי שאני הבת של המלכה והיחס אלי ישתנה,ואני ממש לא רוצה שהוא ישתנה טוב לי ככה לבד" אמרתי וממש לא טוב לי לבד,חסר לי חברות יש לי רק את אמנדה שהיא היחידה שנאי מספרת לה כל מה שעובר עליי,היא החברה הכי טובה שלי והיחידה שמבינה אותי.
"טוב,אז לאפר אותך כמו תמיד?" קרוליין שאלה אותי.
"כן,עדין מאוד ולא הרבה איפור!" אמרתי.
קרוליין איפרה אותי איפור עדין,כמו שאני אוהבת.
"סיימנו" קרוליין אמרה וחייכה.
"רגע זה לא נשף מסיכות?" שאלתי.
"לא,למה?" קרוליין שאלה.
"לא משנה פשוט אין לי כוח ללכת לנשף אני לא מכירה שם אף אחד וגם אף אחד לא יודע שזאת אני כל הזמן זה נשף מסיכות ואם לא אז אני סתם ממציאה תירוץ למה אני לא רוצה ללכת לנשף…" עניתי.
"בלה,למה את לא רוצה שידעו שאת הבת של המלכה,מה זה משנה?"
"כי אז כולם ישנו את היחס שלהם כלפי."
"אבל איך מתנהגים אלייך בבית ספר? בזלזול כאילו את לא הבת של המלכה! הם צריכים להתייחס אלייך בכבוד!"
"ממש לא! הם לא צריכים להתייחס אלי בכבוד אם הם לא יודעים מי אני! אני פשוט לא רוצה לספר לכל העולם את זה,נוח לי לחיות ככה בלי שכל העולם מכיר אותי!" אמרתי,יצאתי מהחדר והלכתי לכיוון חדרי.
ישבתי על המיטה חושבת,מתי אני יהיה מוכנה לספר לכולם שאני הבת של המלכה? איך הם יקבלו את זה? הם ישנו את היחס שלהם כלפי? למה הם מתנהגים אלי ככה בזלזול יורדים עלי ולא מתייחסים אלי?
תקתוק בדלת חדרי קטע את מחשבותיי,
"מי זה?"
"אמילי"
"מה את רוצה אמילי?" שאלתי אותה ופתחתי לה את הדלת שתיכנס.
"סתם מה אסור לי להיות קצת עם אחותי התאומה?" אמרה וחייכה.
"מה את רוצה אמילי?"
"אני רוצה לבלות איתך!"
"נו כבר אמילי תגיעי לרגע הזה שבו את מבקשת ממני מה שאת רוצה זריז!"
"טוב אז ככה אל תבואי היום לנשף" אמילי אמרה,כמו תמיד היא אף פעם לא רוצה שאני יבוא לנשף.
"מה? למה שאני לא יבוא לנשף?" שאלתי אותה.
"פשוט אל תבואי אוקי?"
"אבל למה שאני לא יבוא לנשף אמילי? פשוט תגידי!"
"טוב אז יש מישהו חתיך והיום הוא מגיע לנשף!"
"ומה זה קשור אלי?" שאלתי מבולבלת.
"כי…" אמילי ניסתה לחפש תירוץ וכנראה שהיא לא מצאה כי תוך שניות היא כבר יצאה מחדרי.
"מעצבנת" מלמלתי וישבתי על המיטה.
-השעה 22:34-
הנשף כבר התחיל לפני שעה.
שמעתי את הרעש של המוסיקה שהגיעה עד חדרי,עדיין לא ירדתי למטה לנשף.
"איזבלה?" שמעתי את אימי מחוץ לדלת של חדרי.