Impossible Love -פרק עשירי
Impossible Love – פאנפיק הארי סטיילס – פרק 10
-בפרק הקודם-
"אה,הייתי צריכה לגלות כי את תצטרכי להתחתן עם אית'ן וגם ככה כולם ידעו, וטוב שהזכרת לי! היום יש לנו ראיון! לך ולי אז עוד שעתיים תהי מוכנה!" היא אמרה וחזרה לעיתון.
"אבל מי אמר שאני רוצה שידעו את זה? ומי אמר שאני רוצה להתחתן עם איתן? ומי אמר שאני רוצה להיות הבת שלך בכלל?!" אמרתי עצבנית ועליתי לחדרי.
-פרק 10-
טרקתי את דלת חדרי בחוזקה והתיישבתי על המיטה.
הדמעות זלגו על פני אחת אחרי השנייה,
לקחתי את המחברת שירים שלי והתחלתי לכתוב את כל המילים שעברו לי בראש פשוט כתבתי,אחרי כמה זמן גמרתי לכתוב והתחלתי לשיר אותו.
I've always been the kind of girl "
That hid my face
So afraid to tell the world
What I've got to say
But I have this dream
Right inside of me
I'm gonna let it show, it's time
To let you know
To let you know
This is real, this is me
I'm exactly where I'm suppose to be, now
Gonna let the light, shine on me
Now I've found, who I am
There's no way to hold it in
No more hiding who I want to be
This is me
Do you know what it's like
To feel so in the dark
To dream about a life
Where you're the shining star
Even though it seems
Like it's too far away
I have to believe in myself
It's the only way
This is real, This is me
I'm exactly where I'm suppose to be, now
Gonna let the light, shine on me
Now I've found, who I am
There's no way to hold it in
No more hiding who I want to be
This is me
You're the voice I hear inside my head
The reason that I'm singing
I need to find you, I gotta find you
You're the missing piece I need
The song inside of me
I need to find you, I gotta find you
This is real, this is me
I'm exactly where I'm suppose to be, now
Gonna let the light, shine on me
Now I've found, who I am
There's no way to hold it in
No more hiding who I want to be
This is me
You're the missing piece I need
The song inside of me (this is me)
You're the voice I hear inside my head
The reason that I'm singing
Now I've found, who I am
There's no way to hold it in
No more hiding who I want to be
This is me"
"וואו בל ממתי את שרה ככה?" שמעתי את אמנדה אומרת כשהיא עומדת ליד הדלת.
"מאז ומתמיד…" מלמלתי.
"את כתבת את השירים האלו?" היא שאלה והסתכלה במחברת שלי.
"כן…" אמרתי.
"אני לא מאמינה שיש לי חברה כל כך מוכשרת!" היא אמרה מתלהבת.
"ממה את כל כך מתלהבת כולה שירים" אמרתי מנסה להעביר נושא.
"זה לא כולה שירים,זה שירים מושלמים! ובכלל את כתבת אותם ויש לך קול מושלם,את חייבת לעשות משהו עם זה!" אמנדה אמרה.
"אמ,לא נראלי אמנדה…" אמרתי והנחתי את הגיטרה בצד.
"טוב,הפסד שלך… את באה לשופינג?" היא שאלה.
"אני לא יכולה,לי ולאמא שלי יש ראיון בנוגע לזה שאני הבת שלה…" אמרתי.
"אל תדאגי הכל יהיה בסדר…" אמנדה ניסתה לעודד אותי.
"בלה? אמך אמרה לי לארגן אותך לראיון שיש בעוד שעה" קרוליין קטעה את השיחה שלי ושל אמנדה ונכנסה לחדרי.
"כן ברור כנסי" אמרתי.
"טוב אז אני ילך,בהצלחה בראיון! ותזכרי כדי לך לעשות משהו עם הקול המדהים שלך!" אמנדה אמרה ויצאה מהחדר.
"את שרה בלה?" קרוליין שאלה אותי.
"אממ,כן אפשר לומר" אמרתי וגיחחתי.
"טוב אז ככה,מה את רוצה ללבוש היום לראיון? שמלה או משהו אחר?" היא שאלה אותי.
"לא באלי שמלה תבחרי לי סתם בגדים" אמרתי וקרוליין הלכה להביא לי את הבגדים.
***
תגובות (3)
תמשיכיייייייייייייייייייייייייי
תמשיכייי ואשמח עם תקראי את הסיפור שלי שאת משתתפת בו :)
המשך מייד!!