Impossible פרק 5:

טוב אז אחרי הרבה זמן של מחסור כתיבה בסיפור הזה הצלחתי להמשיך אותו ברוך ה' לאב יו Grils
—————————————–
פרק 5:
ואז הארי שאל

הארי:"אנג' מה קרה?"הוא שאל עם דאגה

אני:"כלום הארי אתה יכול להשאיר אותי לבד?"שאלתי

הארי:"לא עד שתגידי לי מה קרה!"הוא אמר בצעקה

אני:"כלום הארי תצא עכשיו!"אמרתי באותו טון כמו שלו

הארי:"לא עד שתגידי לי מה קרה!"צעק

אני:"צא! הארי בבקשה! לך למורן ומיקה הן יסבירו לך רק תשאיר אותי לבד!"התחננתי

הארי:"טוב!"הוא אמר ויצא

נק' מבט של הארי:

אני לא מבין מה הבעיה שלה לרגע אחד הכל טוב ויפה ולרגע אחד הכל משתבש מה עשיתי שלא

בסדר אני לא מבין אותה לפעמים אני חייב ללכת למורן

אני:"אממ…מורן את…את אממ…יכולה לבוא שנייה?"שאלתי אותה שהיא התנשקה עם ליאם

מורן:"כן כן בטח….לאב חכה פה שנייה"היא אמרה

ליאם:"אוקי לאב…והאזה?"

אני:"ממ?"

ליאם:"תיזהר!"

אני:"טוב אחי נוו בואי"

מורן:"אני באה נבלה!"היא אמרה וציחקקה

הלכנו לצד והיא חיכתה שאני יתחיל לדבר

אני:"מה הסיפור של אנג'ל?"שאלתי

מורן:"אממ..היא..אסור לי לספר!"היא אמרה מהר

אני:"מורן אני רציני! מה הסיפור של אנג'ל?!"צעקתי וישר הנמחתי את קולי

ליאם:"הארי מה אתה צועק על מורן!"ליאם התערב

מורן:"ליאמאמי הוא שאל משהו אל תתעצבן"היא אמרה ברכות וליטפה לו את הלכי ישר המבט
שלו נהפך לרגוע יותר

ליאם:"טוב בייב והארי תזהר לך!"הוא אמר והלך

מורן:"הארי ליפני שנתיים היה לה חבר בשם רייבן והוא בגד בה בשירותי בנות עם סטייסי הבי אף אף שלה ושהיא הלכה משם הם המשיכו להתנשק והם היו ביחד 4 שנים אז בקיצור היא רצה מהקניון ונתקלה באחי ג'סטין ובאקס שלי אוסטין והיא בכתה ואז באה אלינו איתם ואני ומיקה היינו איתה וככה גם נהפחנו לחברות וזהו"היא אמרה ואני הייתי בשוק מזה

אני:"וואו אני..אני..לא יודע מה להגיד איך הוא עשה לה את זה 4 שנים פאקינג 4 שנים הם היו ביחד והוא פשוט ברגע אחד זרק את זה לפח"התעצבנתי ודפקתי את היד בשולחן ואז הופיעו שתי כמתים על המצח ונאנקתי מכאב

מורן:"האזה די במקום להתעצבן לך אליה היא זקוקה לך"מורן אמרה ברוגע ודחפה אותי (לרגע אני מרגישה כמו בטיטאניק חחחח) רצתי מהר ועליתי לחדר שלה הדלת הייתה נעולה

אני:"אנג'ל תפתחי לי בבקשה"התחננתי

נק' מבט של אנג'ל:

הארי:"אנג'ל תפתחי לי בבקשה"התחננן

אני:"לא הארי לך מפה"צעקתי ובכיתי יותר חזק

הארי:"אנג'ל בבקשה אחרת אני לא יזוז מהדלת"הוא אמר בכעס ובחוסר אונים ביחד ובלית ברירה פתחתי לו את הדלת הוא קפץ עליי בחיבוק

אני:"הארי…אני..אוויר!"צווחתי ללא אוויר

הארי:"או אמ סליחה"הוא אמר מבויש וצבע ורדרד עלה לו על הלחיים

אני:"או אתה מסמיק"ציחקקתי מדהים שבשנייה שאני רואה אותו עולה לי המצב רוח

הארי:"אני לא"רטן כמו ילד קטן והסתכל לצד השני

אני:"האזה סליחה שהתנהגתי כמו ילדה קטנה וטיפשה ו-"התחלתי להגיד

הארי:"שש אל תדברי"הוא אמר שם לי את העצבה על השפתיים ורכן לעברי ופתאום….