I wish u didn't so my dark said פרק -1- (1D)

פרק -1-
"מלאני" שמעתי את קולה של אימי.
"מה אימא" שאלתי מתעוררת.
"קומי אני טסה לאוסטרליה" אמרה מסדרת כמה חולצות שהיו זרוקות.
"ומה אני אמורה לעשות בבית" שאלתי מתישבת.
"מל' את גרה בלונדון, את לא תשתעממי" אמרה נותנת לי נשיקה על הראש וניפרדת ממני לשלום.
היא יצאה ואני קפצתי מהמיטה מתלבשת – http://www.polyvore.com/cgi/set?id=99300214-
לקחתי 900 פאונד וכרטיס אשראי, זה אמור להספיק לי להיום.
יצאתי אל לונדון הקרה נהנהת מהקור על זרועותי החשופות.
האמ ואו אני גרה בלונדון מגיל 4 ועוד לא הייתי במאדם טוסו.
עליתי על הרכבת התחתית נוסעת למאדם טוסו.
חיכיתי בתור איזה 3 שעות ובדרך קניתי ארוחת בוקר, וופל בלגי .
ניכנסתי למאדם טוסו מצלמת את עצמי עםמפורסמים שאני מכירה.
דימדומים, מרלין מונרו, ביטלס, מדונה לידי גאגא ועוד…
הצתלמתי איתם ועשיתי פרצופים לפסלים לראות עם זה המפורסמים כי ראיתי איפושהו שעשו את זה.
קיצר היה מצחיק אבל בודד. יצאתי בטעות מהיציאה האחורית ולא ידעתי איפה אני.
"שיט" מילמלתי.
הסתובבתי במקום מוצאת מפה על הריצפה.
ראיתי גדר קטנה ונישענתי עליה מבתסכלת במפה מחפשת איפה אני.
"סעמק איפה אני" לחשתי.
"סליחה" שמעתי קול בריטי יפה. הורדתי את המפה מהפנים שלי. ראיתי מולי חמישה בנים.
"אמ מה" ירקתי לעברם. אין לי כוח שיתחילו איתי.
"את צריכה עזרה" שאל אחד מהם עם תלתלים.
"אמ בוא נחשוב, מצאתי את עצמי באמצע שום מקום הופכת את המפה כל שניה" אמרתי עושה את עצמי חושבת .
"רק שאלנו עם את רוצה עזרה" אמר אחד אחר שניראה שהוא לא רוצה להיות פה.
"איך מגיעים למקדונלדס הקרוב, ואחר כך איך מגיעים לרחוב פודינג" אמרתי משלבת ידים וזורקת את המפה.
"את היית צריכה את זה" אמר אחד אחר. הסתכלתי אל המפה והיא הפלה לחור ביוב.
"אופס זה לא שלי המפה מצאתי אותה פה" אמרתי ונישענתי אחורה על עמוד.
"אנחנו הולכים לאכול במקדונלדס גם רוצה לבוא" שאלו ואני הנהנתי.
הם ניכנסו לטורבס ענק.
"אתם מוכרים לי מאוד" אמרתי מנסה להבין מאיפה.
"רגע, יאו יש בובות שלכם במאדם טוסו" אמרתי מתלהבת בציניות.
"אז את לא מעריצה" שאלו ואני הנהנתי שלא.
"רק רגע, איך את גרה בשכונה של המפורסמים. ואיך קוראים לך?" אחד בלונדיני שאל.
"קוראים לי מלאני מוס, אימא שלי זאת הדוגמנית קייט מוס" אמרתי לא מסתכלת עליהם.
"את הבת של קייט מוס" שאל המתולתל.
"כן עכשיו מי אתם" שאלתי והם הסתכלו אחד על השני.
"HI WE ARE ONE DIRECTION" הם אמרו בהרמוניה אחת.
"בראבו" אמרתי .
"שמות סתומים" ירקתי עליהם לא מסתכלת אפילו לכיוונם. הסתכלתי על הדרך.
"ליאם, זה הארי זה נייל לואי וזה זאין" הסתכלתי עליהם.
"נעים להכיר והיגענו" אמרתי יורדת מהר, הם תינוקות.
איך ניתקעתי איתם ?!
הלכתי לתור והרגשתי תפיחה על הכתף.
"מה" שאלתי רואה את הבנים מסתכלים עלי.
"זה ארוך ואני רעב" אמר הבלונדיני שניראלי קוראים לו נייל.
"חכה תיראה" אמרתי והלכתי לקדמת התור.
"היי" אמרתי מבליטה את החזה.
"תקשיב תקרא למנהל אני רוצה להתלונן" אמרתי משחקת בשיער.
"בוב" המוכר הצעיר צעק.
"מה" שאל בוב כניראה. והסתכל עלי.
"אני רוצה להתלונן" אמרתי מעיפה את השיער אחורה.
"על מה" שאל משלב ידים.
"שאני, הבת של קייט מוס צריכה לחכות בתור חצי שעה" כמעט צעקתי עליו.
הורדתי את משקפי השמש מוציאה תעודה מזהה.
"אני מצטער מיס מוס" הינה ניפתח עוד עמדה בשבילך" אמר ופתח עוד עמדה.
קרצתי לבנים והלכתי לעמדה.
"הם איתי" אמרתי והוא הנהן .
הזמנו ואני הלכתי לאכול.
"אז מלאני מה קורה" שאל הארי ניראלי.
"עם אתה מנסה להתחיל איתי תשכח מזה" אמרתי לוקחת צ'יפס.
"קשה להשגה אה" שאל מחייך עלי.
"לא קשה להשגה, לא רוצה אותך" אמרתי מגלגלת עיניים.
סיימתי לאכול.
"טוב תודה שעזרתם לי ביי" אמרתי יוצאת מישם תופסת מונית.
"חכי" שמעתי את אחד הבנים.
"מה" שאלתי רואה את זאין.
"תמסרי דש לאימא שלך הצתלמנו איתה לאיזה מגזין" אמר וניכנס חזרה.
עליתי למונית נוסעת הביתה….