"I need you"-וואןדיירקשן-פרק 7

פתחתי את הדלת של החדר וכנראה שמרי ואמבר כבר ישנו,
אז החלפתי לפיג'מה ובעדינות נכנסתי למיטה יחד עם אמבר,
"בלה" אמבר מלמלה,
"כן אמבר" לחשתי,
"איפה היית" היא לחשה,
"במסיבה קטנה" לחשתי,
"אוקי" היא מלמלה וחזרה לישון..
—————————
(נקודת מבט הארי)
"חזרתי" צעקתי ברגע שאלכס פתחה לי את הדלת,
"שמנו לב" היא גלגלה עיניים,
"בזמן שאתה הלכת אנחנו זכינו להכיר את קטניס" ליאם חייך, קטניס חייכה חיוך ביישני ואלכס גלגלה עיניים מה שגרם לי לפלוט צחוק קטן,
"גם אני רוצה להכיר אותה" חייכתי והתיישבתי ליד קטניס,
"אתם ממש נחמדים" היא אמרה בביישנות ושיחקה עם השרשרת הלא ברורה שעל צווארה,
"את יודעת שאת מוכרת לי" אמרתי ואני חושב שגרמתי לה מן גאווה, זה תמיד מחמיא שיודעים מי אתה,
"באמת" היא שאלה במעט מבוכה,
"כן, את דוגמנית לא" שאלתי, סוג של כי ידעתי כבר את התשובה,
"כן" היא הייתה מופתעת.
"תגידי מה הסיפור של איזבלה" שאלתי ברצינות,
"אל תקרא לה איזבלה היא לא אוהבת שקוראים לה ככה, תקרא לה בלה"
"למה היא לא אוהבת את השם 'איזבלה' הוא שם יפה" אמרתי בבלבול,
"ומה הסיפור שלה" היא שאלה מתעלמת מהערה שלי על השם של בלה,
"היא תמיד כזאת 'נחמדה' " צחקתי,
"זה הרושם הראשוני שהיא נותנת" היא נאנחה,
"תגידו מה עם זאין לואי ונייל" קטניס שאלה,
"מה איתם" ליאם שאל,
"החלום שלי זה לראות אותם, בעיקר את נייל הוא די הקראש שלי" היא דיברה בבישנות ומבטה היה נעול על הריצפה,
"אם נייל ישמע את זה הלחיים האיריות שלו יהפכו לאדמדמות" צחקתי וקטניס העלתה חיוך מתוק,
"את יודעת מה מחר ניפגש כולנו" המשכתי
"מ..מה באמת" היא הרימה את מבטה אלי,
"כן כן אני אסוף אותך" חייכתי והתסכלתי על ליאם שנראה קצת מבולבל,
"וואי תודה" היא כיסתה את פנייה מהתרגשות.
"תראו מה השעה" אלכס צצה משום מקום מרמזת לנו ללכת,
"כן נראה לי אנחנו נלך" ליאם קם מהספה והסתכל עלי,
"כן היה נעים להכיר אותך קטניס" חייכתי וקמתי מהספה ואני וליאם התקדמנו לכיוון הדלת,
"חכו אני אצא איתכם" קטניס מיהרה לקום ולרוץ אלינו,
"ביי אלכס" אני וליאם צעקנו,
"להית' ניפגש" היא צעקה וגרתי את הדלת.
"לאיזה כיוון את" ליאם שאל,
"לשם" קטניס הצביעה על התחנת מוניות,
"אנחנו לכיוון ההפוך" צחקתי,
"טוב היה כייף לפגוש אתכם סוף סוף" קטניס נתנה לנו חיבוק והתקדמה לכיוון שלה,
"ניפגש מחר" צעקתי לה.
"קח תנהג אתה" זרקתי לליאם את המפתחות של האוטו,
"למה"
"כי אני צריך לבדוק משהו" צחקתי והתיישבתי במושב שליד הנהג,
"הארי אתה בחור מוזר" ליאם צחק והתניע את האוטו,
"תיסע לבית שלך ומשם אני אסע לבית שלי" אמרתי פותח את הפלאפון ומחפש,
"מה אתה מחפש שם" ליאם ניסה להגניב מבט לפלאפון שלי
"כלום" מלמלתי,
"אתה בודק על האיזבלה הזאת" ליאם שאל צחק,
"כן" נשכתי את השפה התחתונה כאשר ראיתי את התמונות שלה,
"היא לוהטת והיא בת תשע עשרה" אמרתי,
"ממתי הארי סטיילס הידוע יוצא עם בנות שלא מעל גיל שלושים" ליאם צחק,
"מצחיק מאוד" מלמלתי, "תראה היא מושלמת ומסקרנת" הראתי לליאם תמונה שלה,
"היא לגמרי לוהטת אבל למה מסקרנת" ליאם שאל,
"כי אני לא יודע עליה כלום, וזה מסקרן אותי" צחקתי,
"אתה מוזר בחור" ליאם צחק והחזיר את מבטו לכביש.
"תגיד איך אתה הולך מחר לאסוף את קטניס אתה בכלל לא יודע איפה היא נמצאת"
"יש לי את המקורות שלי" צחקתי,
"ושוב הארי אתה מוזר" ליאם צחק והחנה את האוטו,
"להתראות" ליאם יצא,
"ביי ניפגש מחר" צעקתי ועברתי למושב הנהג ונהגתי לבית שלי.
————-

שוב התעוררתי לרעש התופים של השכנים, אני נשבע לכם שמי שזה לא היה הוא פשוט לא יודע לנגן בתופים, בכל מקרה אני צריך להודות להם השעה כבר הייתה עשר ואני הייתי חייב ללכת להפתיע את איזב- בלה וקטניס.
נכנסתי לאוטו ונסעתי למלון.
"איזה קומה חדר זה חדר 365" שאלתי את זאת שעמדה בלובי,
"קומה רביעית" היא חייכה ואני רצתי למעלית.
363, 364 והנה זה 365 ,
דפקתי בעדינות על הדלת,
"מי זה" קול חמוד נשמע,
"ידיד של בלה" אמרתי בלבול, ילדה קטנה בערך בת 14-13 פתחה לי את הדלת ופשוט קפאה,
"היי" חייכתי,
"ה,הארי" היא גמגמה,