I need someone… -פרק 6

"זה קשה לחשוב על זה שאיפה שדיברנו אתמול… שם בדיוק רצחו את אמא שלי.." מלמלתי.
"מה? באותו מקום?" נייל שאל.
"כן.." אמרתי.
"באמת שאני לא יודע מה לומר… חוץ מזה שאני נורא מצטער בשבילך…" הוא אמר.
"אתה לא חייב לומר כלום.." אמרתי.
"אם זה מנחם אותך, תדעי שאני תמיד יהיה לצידך" הוא אמר וחיבק אותי.
"בואי נצא מהדיכאון הזה ונלך לבית של לואי.. הוא כבר ידע איך להצחיק אותך" הוא אמר וחייך.
"תודה שאתה דואג לי" אמרתי.
"אני תמיד אדאג לך… לא משנה איפה אני יהיה" הוא אמר.
"אני אוהבת אותך" אמרתי.
"גם אני אותך" הוא אמר ונישק אותי.
-למחרת-
"באלך לבוא לחזרות שיש לנו עם הלהקה?" נייל שלח לי הודעה.
"בטח.. אז לבוא אלייך עוד 10 דקות?" שלחתי חזרה.
"כן" הוא ענה.
התארגנתי ואחרי עשר דקות יצאתי לכיוון הבית של נייל.
שהגעתי לביתו של נייל הוא פתח לי ונכנסתי לבפנים.
שנכנסתי ראיתי את החברות שלי!
"אין מצב! אמנדה? אביה? אלה??" שאלתי.
"אומיגדד! אמילייי!" אמדנה צעקתה וכולן באו לחבק אותי.
"מה את עושה פה?!" אביה שאלה אותי.
"אמ.. באתי לנייל.. אנחנו הולכים לחזרות של הלהקה" אמרתי.
"לא נכון! את עם נייל?!" אלה שאלה אותי.
"אמ.. כן.." אמרתי וחייכתי.
"יאאוווו אני כל כך שמחה בשבילך!" אמנדה אמרה וחיבקה אותי עוד הפעם.
"רגע, בואו נעשה סדר.. מי עם מי?" שאלתי.
"אני עם זאין" אביה אמרה ושלחה לזאין נשיקה באוויר.
"אני עם לואי" אלה אמרה ולואי קם לחבק אותה.
"ואת עם הארי" אמרתי לאמנדה.
"איך ניחשת?" היא שאלה וצחקה.
"אני חכמה" אמרתי וכולנו התחבקנו עוד פעם.
"סיימתן או ש…?" הארי שאל ושמעתי את כל הבנים צוחקים.
אבל.. ליאם.. לא היה שם..
"בואי נעלה לחדר" נייל אמר ושנינו עלינו למעלה.
"הופה, מה אתם הולכים לעשות?" שמעתי את לואי אומר וכולם צחקו עוד פעם.
"אלה, אני מצטרת אבל, לואי, תשתוק!" אמרתי ועלינו לחדר.
"אתה יודע איפה ליאם?" שאלתי.
"אמ… כנראה בחדר שלו.." הוא אמר.
"ממש לא נעים לי להיות כאן… עם כל המתח הזה שיש ביני לבין ליאם.." אמרתי.
"פשוט תתעלמי ממה שקרה… החברות שלך יודעות מה קרה עם ליאם?" נייל שאל.
"לא.." אמרתי.
"פשוט תתעלמי ממה שקרה.. תראי שאת מאחורי זה.. תראי לו שלא אכפת לך יותר.. ותאמיני לי, הוא לא יפריע לך" הוא אמר ונתן לי תחושת ביטחון.
"תודה" אמרתי וחייכתי.
"בכיף" הוא אמר.
"עכשיו, יש לנו כמה דקות" הוא אמר וקרץ לי.
הבנתי למה הוא חותר.
הוא התחיל לנשק אותי.
כל דקה החנקתי צחקוק. הוא פשוט הצחיק אותי, אין לי מושג איך (:.
אחרי כמה דקות של נשיקות וצחוקים, הארי נכנס לחדר.
"אמרתי לכם" הוא אמר.
"זה שאנחנו מתנשקים על המיטה לא אומר כלום" ניל אמר.
"אוקיי.. תתארגנו, אנחנו עוד דקה יוצאים" הארי אמר. הוא קרץ לי ויצא מהחדר.
"הוא הרגע קרץ לך??" נייל שאל בדאגה.
"תרגע.. הוא סתם אידיוט.. הוא הרי מבין שאני תפוסה על הבחור הכי שווה בעולם" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה קטנה על הפה.
"כן אני יודע" נייל אמר בשווצריות.
-בנסיעה לאולפן ההקלטות-
אני ואמדנה צחקנו כל כך הרבה, אלה 'לימדה' את לואי לנגן בגיטרה, וכמובן שלואי לא הצליח (אל תעלבי אלה..זה רק לצחוקים)
אביה, זאין וליאם ישבו מאחורה ודיברו, נייל והארי הסתכלו עליי ועל אמנדה ולא הפסיקו לחייך.
"למה אתם מחייכים כל כך הרבה?" אמנדה שאלה.
"סתם.. כי אתן נורא יפות" הארי אמר ואמנדה באה אליו ונישקה אותו.
"ואנחנו שמחים שאתן שלנו" נייל אמר וחייך.
"אוו, אתה כזה חמוווד!" אמרתי ובאתי אל נייל ונישקתי אותו גם (:
שהגענו לאולפן הקלטות מלא למי פאפארצי 'תקפו' אותנו.
השומרים של האולפן וגם השומרים של הבנים עזרו לנו לצאת. בכל זאת, תשעה אנשים.. קשה (:
כל הבנים הצטלמו עם כמה מעריצות, ויש כמה שהצטלמו איתנו (עם הבנים והחברות שלהם).
כולם נכנסנו לחדר הקלטות וליאם לקח אותי לצד.
"את יודעת מי רצח את אמא שלך?" הוא שאל.
"ליאם.. בבקשה ממך.. אל תעלה את הנושא.." מלמלתי.
"אני לא יודע איך תגיבי.. אבל זה היה.. נ.. נייל" הוא גמגם.