I have to believe in myself 50- תקראו את ה 'רציתי להוסיף'.

פרק 50:

_נקודת מבט של ג'סטין_
"ג'סטין" מישהו לחש "כן?" שאלתי וסופיה נכנסה לחדרי "אהה זאת את" הוספתי מלא אכזבה-קיוויתי שזאת אימא או קייטלין או ראיין או כל אחד אחר רק לא היא "אתה מחכה למישהו אחר?" שאלה "לא" ענתי מבלי להוציא את עיניי ממסך המחשב שהיה על ברכיי.
"ג'סטין אני פה כדי שנדבר" אמרה "על מה יש לנו לדבר?" שאלתי משחק אותה ראש קטן "על אתמול עם הבליברס, אני מצטערת" אמרה .
"סבבה, עוד משהו?" שאלתי והעברתי את מבטי אליה "למה אתה כל כך קר אלי?" שאלה 'את באמת שואלת את זה עכשיו' חשבתי לעצמי "אני? קר?"שאלתי מופתע בציניות "נו.. ג'סטין" היא נאנחה.
"יודעת מה אין לי כוח לחקירה הקטנה שלך, לכי תעשי עם עצמך משהו ותעזבי אותי בשקט" אמרתי. היא ממש קרצייה.

היא יצאה בשקט מחדרי וסגרה את הדלת.
אני המשכתי להתעסק עם המחשב ופתאום שמעתי קול של התייפחות-סופיה בוכה.
לא רציתי שהיא תבכה אני אוהב אותה אני… פשוט… אני אפילו לא יודע למה אני מדבר ומתנהג אליה ככה.
הדבר שהכי רציתי לעשות כרגע היה לרוץ לחבק אותה ולא לעזוב אבל במקום זה יצאתי מחדרי ואמרתי לה "יופי תבכי ותעשי לי מצפון" .

יצאתי מהבית ונסעתי לראיין הוא היחיד שיצליח לעזור לי עכשיו.
דפקתי על דלת ביתו אבל לא הייתה תשובה אז חזרתי לבית.

כשנכנסתי ראיתי את אימא יושבת בסלון צופה ב 'עקרות בית נואשות' והלכתי אליה "היי אימא" אמרתי "היי ג'סטין" אמרה בחזרה עם החיוך המדהים שלה.
"מזה הפרצוף העצוב הזה?" שאלה "סתם אני סופיה רבים מלא" אמרתי "בוא ספר לי" אמרה ותפחה על המקום בספה לידה, התיישבתי באותו המקום "טוב אז הכל התחיל כשחזרתי מהבליב טור …" התחלתי לספר לה על המריבות וכל הדברים הנוראים שאמרתי לה היום "למה אתה עושה את זה ג'סטין?! יש לך פה משהי מושלמת בשבילך ואתה הורס את זה?!" היא הרימה את קולה קצת "אני לא יודע למה אני עושה את זה" אמרתי והשפלתי את ראשי "אז תפסיק עם זה" אמרה "אני לא יכול" אמרתי "למה אתה לא יכול?!" היא כבר ממש צעקה "כי היא לא תסלח לי" אמרתי "יש לה סיבה" אימא עקצה "אני דיברתי איתה היום ועכשיו גם איתך וזה פשוט לא ג'סטין שאני גדלתי. אני גידלתי אותך לאהוב ולכבד אנשים ובמיוחד נשים, איפה זה התפקשש לך?!" היא צעקה.