I have to believe in myself 43

פרק 43:

החיים שלי בשלושה חודשים האחרונים, מאז שג'סטין יצא למסע ההופעות, מבאסים, אנחנו בקושי מדברים בגלל לחץ שלו והפרשי השעות הוא היה צריך להגיע אתמול לחופשה אבל סקוטר החליט שהוא יחזור רק בעוד חודש כדי שהמסע יהיה קצת יותר קצר.

וזה קשה, אני רואה תמונות שלו בכל מקום פאפרצי עוקבים אחרי לכל מקום אפשרי והחברים שלי הם הדבר היחיד ששומר על השפיות שלי בעולם המסובך הזה.

"היי מיי פרינסס (נסיכה שלי)" הוא אמר כשעניתי לטלפון "היי לאב" אמרתי "מה קורה?" הוא שאל "בסדר, אני מניחה" אמרתי "מה איתך? היה איזה מעריצה מטורפת או משהו מגניב אחר היום?" הוספתי, אני שואלת על המעריצות כי אני יודעת עד כמה ג'סטין אוהב אותם "חחחח הייתה איזה מעריצה להביאה לי מתנה ואמרה לי לתת לך אותה" הוא צחק "הופה עכשיו אני סלב אני לא צריכה אותך יותר" אמרתי "את נפרדת מימני?" הוא שאל ויכולתי לשמוע חיוך בקולו "לא, אני צריכה את כסף שלך" אמרתי בקול מתנצל ושנינו פרצנו בצחוק.

"טוב סוף אני צריך ללכת לישון,כבר מאוחר פה" אמר "לילה טוב לך,אהוב שלי" אמרתי "לילה טוב,בייבי" הוא אמר.
אוח אני פשוט נמסה כשהוא אומר בייבי, והקול העייף שלו זה פשוט גורם לפרפרים בבטן שלי לעוף כל כך מהר.

אני מתארגנת לקראת שינה- בחדר של ג'סטין.
אני ישנה שם מאז שהוא יצא למסע ההופעות.

בבוקר אני מתעוררת לבוקר של קולג' ושולחת לג'סטין הודעה שהתעוררתי ומאחלת לו בוקר טוב למרות שאני יודעת שהוא לא יענה עכשיו.

אני יוצאת לכיוון הקולג' בפרארי ושלל פאפרצי ומעריצות מחכים בכניסה לבית של ג'סטין- אלוהים איזה קרציות, לא נמאס להם לצלם אותי נוסעה לקולג'?
_נקודת מבט של ג'סטין_

שוב אני רואה תמונות שלה שהפאפרצי צילמו,וברגע הזה אני מודה לאלוהים שיש פאפרצי,זאת הדרך יחידה שלי לראות אותה.
אני כבר משתגע מרוב אהבה אליה היא יפה כל כך, וחכמה, וטובה מידי, והיא לא פה איתי.