I have to believe in myself-עונה 2 פרק 5 (65)

עונה 2 פרק 5 (65):

"ג'סטין" קראה פטי וחיבקה את ג'סטין "אני מצטער אמא" אמר והביט בי, מבטינו הצטלבו "את באת לשחרר אותי.." אמר ג'סטין וחיבק אותי כשפטי מביטה בנו במבט מאושר "ג'סטין, אני לא מבין איך הגעת למצב הזה! סמים? אלכוהול? באמת?!" גער בו סקוטר "אני מצטער סקוט" אמר ג'סטין.

סקוטר המשיך לומר מילים כועסות ולא נראה לי שג'סטין הקשיב להם כי מבטו לא ירד מימני, כמו ילד מאוהב בן 14 שמפחד לומר לילדה שהוא אוהב אותה, או שהוא בעצם ילד בן 19 מאוהב שמפחד לומר לבחורה שהוא אוהב אותה, שהוא אוהב אותי.
סומק עלה בלחיי והשפלתי את מבטי, ג'סטין חייך לעצמו מודע להשפעה שיש לו עלי, ומלראות את חיוכו חייכתי גם אני לעצמי.

אני וג'סטין נכנסנו לבית שלו וג'סטין התיישב בסלון בזמן שאני הלכתי להביא לו מים וכדור אקמול.
ג'סטין שתה את האקמול ונשכב על הספה בזמן שהוריד חולצה ומכנס ונשאר בבוקסר "ג'סטין!" צעקתי וכיסיתי את פני עם ידיי "מה?" שאל "שים על עצמך משהו!" צעקתי שוב "חח כבר ראית אותי ככה" אמר וצחקק לעצמו "כשהיינו ביחד" ציינתי "חוץ מזה שאם תישאר ככה אני כנראה לא אשלוט במעשי" (המשפט הזה מוקדש לאסיה מריה ביבר-וכנראה שרק היא ואני נבין למה) לחשתי לעצמי אבל כנראה גם ג'סטין שמע ופרץ בצחוק "מי אמר שאני רוצה שתשלטי בעצמך?" שאל אותי ושם על עצמו את המכנס בחזרה.

"אז.. למה עצרו אותך?" שאלתי "נהגתי בשכרות ומסומם" אמר "למה התחלת לעשן ולשתות?" שאלתי "כי עזבת אותי ו.." אמר "אז אתה מפיל את זה עלי?!" שאלתי "לא! פשוט היה לי קשה והתחלתי לשתות לעשן והכרתי את החברים שלי" אמר "חברים? אם הם היו חברים הם לא היו נותנים לך לשן ולשתות!" צעקתי עליו "אבל זה אני שביקשתי, הם לא נתנו לי" אמר "הם חרא חברים, ואני ממש מאוכזבת שאתה איתם במקום עם החברים שהיו איתך תמיד" אמרתי "מי? ראיין וקייטלין וכולם? הם נשארו איתך בקשר איך הייתי אמור להיות חבר שלהם אם הם חברים שלך?!" הוא שאל "יודע מה ג'סטין, אין לי כוח לריב איתך תעשה מה שבא לך ומצידי תמות ממנת יתר!" צעקתי עליו וקמתי מהספה אך ג'סטין אחז בידי "אל תלכי" הוא ביקש "למה? כדי שתאשים אותי בעוד דברים? אני רוצה רק טוב בשבילך ג'סטין, והחברים לך לא עושים לך טוב, בבקשה תקשיב לי" אמרתי והתכופפתי על ברכי כדי לאסוף את פניו בידיי " אני יודע" הוא אמר "ג'סטין אולי כדי שפשוט תלך לשיקום? תשים את כל זה מאחוריך ופשוט תתחיל מחדש.. תחדש קשרים עם החברים הקודמים שלך ותפסיק לעשן, לשתות ולקחת סמים.." אמרתי "זה לא קל כמו שאת חושבת.." אמר "אז אני אעזור לך, אני אהיה פה בשבילך ואני אעזור לך לעבור את השינוי הזה" הבטחתי "מבטיחה?" שאל "נשבעת" עניתי "טוב כדי שאני אלך למעונות יש לי מחר לימודים " אמרתי "תישארי איתי" הוא ביקש "מה?" שאלתי "תישארי איתי, לישון" ביקש "אני לא אעשה כלום" הוא הבטיח "טוב" אמרתי והלכנו לחדר שלו.