I have to believe in my עונה 2- פרק 7 (67) חלק ב' – מוקדש לדני מאליק

עונה 2 פרק 7 חלק ב':

_נקודת המבט של ג'סטין_

היום אני משתחרר ממכון הגמילה.
חשבתי שאני אכנס לשבועיים אבל הייתי זקוק לקצת יותר אז נשארתי במשך חודש.

אני יודע שאני לא צריך את הזבל הזה יותר, החיים שלי חזרו אלי.
השלמתי עם אימא שלי והצוות, חידשתי קשרים עם החברים שלי (ראיין, קייטלין, כריס, צ'אז, אשלי וקייט) וניתקתי קשר עם "החברים שלי" (ליל זא, ליל טוויסט וחליל) , חבל שבכלל הכרתי אותם..

וכמובן סופיה, היא כל כך מדהימה! היא באה כל יום לבקר אותי במכון הגמילה והביאה לי אוכל.

"ג'סטין" קראה סופיה וחיבקה אותי כשבאה לאסוף אותי ממכון הגמילה, חיבקתי אותה בחזרה ונשמתי את הריח האהוב עלי בכל העולם- הריח שלה.

כשהגענו לבית שלי בשכונת קלבס אימא קיבלה אותנו בעוגה מדהימה שהיא אפתה במיוחד לכבוד זה שנגמלתי.

ראיין וקייטלין הגיעו לבקר אותנו ואיתם גם כריס וצ'אז.
"היי ברו" אמר ראיין "היי" אמרתי והתחבקנו חיבוק גברים "סופיה?" התפלאה קייטלין "כן " ענתה סופיה "חזרתם?" שאלה בהתרגשות וקפצה על הספה "לא" אמרה סופיה וסומק עלה בלחייה "עוד לא" לחשה והרכינה את ראשה כאשר אני מגחך על כמה השפעה יש לי עליה "עוד לא" עניתי לקייטלין וסופיה הסמיקה אפילו יותר ככה שהיא כבר הייתה אדומה ומחייכת.