I found you – 4

בוקר,יום חדש,חג המולד!
קפצתי מן השמיכה החמימה וצמרמורת עברה בגופי כאשר רגליי פגעו בריצפה הקרירה.
נעלתי את מגפיי הבית הלבנות של שעליהן ציורים של גולגלות שחורות.
סידרתי את שיערי וניגשתי לארון העץ שעמד בפינת חדרי.
"כובע גרב,כובע גרב,הנה זה!" קפצתי משמחה כאשר מצאתי את כובע הגרב האדום ובסופו פונפון לבן וצמרירי.
הנחתי אותו בצורה יפה על ראשי ורצתי למטה,לא מפחדת להחליק במדרגות.
"בוקר טוב!" צעקתי ברחבי הבית
"בוקר טוב יקירה,קדימה הכנתי פנקייקים."שמעתי את אודליה מן המטבח.
הבטתי סביבי. עץ חג המולד עומד בפינת הסלון מסביבו המון מתנות עטופות בעטיפות יפות וסרטים צבעוניים.
"אודליה?איפה אמא ואבא?" שאלתי כאשר ראיתי שבמטבח אודליה עומדת סינר לבן קשור למותנייה,והיא הסתובבה מיד.
"יקירה,הם הלכו,היו להם סידורים הם לא יכלו להשאר." היא אמרה לאט כדי שאבין.
היא התקרבה עליי וליטפה את לחיי ונשקה למצחי.
"אוקיי,זה בסדר.יש פנקייקים?" שאלתי וחייכתי חיוך מזויף.
"כן מותק שבי." אודליה חייכה עליי והצביעה על הכיסא המכובד.
התיישבתי והורדתי את הכובע במשיכה ואיתו 2-3 שיערות.
"הנה מתוקה,בתאבון." חייכה עליי אודליה והמשיכה בהכנות האוכל..
לאחר שסיימתי את שלושת הפנקייקים המלאים סירופ שוקולד,עליתי לחדרי.
סגרתי את דלת החדר והחלקתי את את וגבי צמוד לדלת.
'את כל כך טיפשה חסרת הגיון!למה חשבת לעזעזל שג'סטין פאקינג ביבר יופיע פתאום כמו מתנה עטופה מתחת לעץ חג המולד.' מוחי צעק עליי.
"את כל כך טיפשה."מלמלתי בבכי אל תוך ידי הרטובות דמעות.
קמתי אם רגליים רועדות וטיפסתי על מיטתי.
לקחתי את השלט הקטן ןהלבן שיהיה זרוק על מיטתי ולחצתי על הכפתור הירוק,שהפעיל את המזגן.
הורדתי את נעליי בבעיטה והתכסתי עד מעל הראש.
והמשכתי לבכות אל תוך הכרית.~~~
"בייב אל תבכי,בבקשה את חשובה לי אל תחתכי אל תיהיה עצובה בבקשה בשבילי בייב." הוא הניח את ידו על פניי וליטף את לחיי.
"אני אוהב אותך בייב." הוא אמר והתקרב עליי,מלזיק במותניי ומצמיד אותי על גופו.
הוא תפס בלחיי הביט בעייני ונישק אותי.
שפתיו התרסקו על שלי,הוא העמיק את הנשיקה יותר ויותר.
אוטומטית ידיי נכרחו סביב צווארו,ידיו ירדו על מותניי ומשכו אותי עליו עוד יותר.
"בייב,אני אוהב אותך את אחת הבלבריות החשובה לי מכל מלאך שלי,אל תסבלי,בבקשה בשבילי." הוא התנתק ממני ואמר,הוא צעד שלושה צעדים אחורה ונעלם כלא היה.
~~
פתחתי את עייני,מולי תקרה סגולה.
אני קמה ומורידה את שמיכתי בבעיטה.
והקור מיד תקף אותי.
לקחתי את השלט וכיביתי אותו במהירות.
מצמצתי כמה פעמים ועייני שרפו.
קמתי ממיטתי ללא כוח.
ונעמדתי מול המראה.
"ג'ייסון יקירה!" צעקתה של אודליה גרמה לגופי לקפוץ ולליבי לדהור.
"מותק,קדימה בואי,הארוחה מוכנה,תתארגני ותרדי אוקיי מותק?" היא שאלה כאשר פתחה את דלת חדרי.
הנהנתי להסכמה ואודליה סגרה את הדלת וקול העקבים נעלם.
נאנחתי ונכנסתי למקלחון שבחדרי.
חצי שעה עברה,ונעמדתי מול המראה.
הפעם הלכתי על הצבע של ג'סטין ולא על לבן.
נעליים גבוהות בצבע סגול,סקיני סגול,וחולצה כמובן סגולה בעלת כתר זהוב,ומעל ג'קט סגול גם כן בעל פסים לבנים.
ענדתי עגילים עגולים ובנונים,על צווארי שרשרת של שמי בכתב מחובר,על ידי הימנית על כל האצבעות טבעות כסף ,על ידי השמאלית טבעת כסף על האגודל.
שיערי אסוף לצמה מקורזלת לצד,על ריסיי מרחתי מסקרה שגורמת לריסיי להיות טיפה יותר ארוכים ועבים,
ועל שפתיי ליפגלוס ורדרד ועדיין,וכמובן איך לא ארבע שפריצים מהבושם "the key"(של ג'סטין).
-נקודת המבט של ג'סטין-
אני עומד מול המראה ומסדר את השיער,אני לבוש במכנס אדום,חולצה מכופתרת ולבנה ומעליה סוג של ג'קט מחליפה בצבע אדום,נעליי בובה לבנות ואליהן סימן של כתר.
סיימתי לסדר את שיערי לקחתי את הוורד שהכנתי מראש ועשיתי את צעדיי לדלת הכניסה,יוצא ונועל אותה. עושה את הדרך לחנייה לפארארי הלבנה שלי.
-לפני שבע שעות-
"שלום לך מר ביבר." קם למולי מלך ממלכת אדינקס."
"שלום לך אדוני, בבקשה קרא לי ג'סטין." אמרתי
"אז אממ..ג'סטין,בתי היא מעריצה אותך,למרות שהיא נסיכה,היא נורא סגורה איתנו. אני לא ארחיב,אך היא חתכה,כי בחג המולד הקודם לא אישרו לנו להכנס הנה." מלכת אינדקס אמרה,ליבי נפל לתחתונים רק כששמעתי שהיא חתכה ועוד בגללי.עוד מלאך קטן
"אני מבין,זה בסדר,אני פנוי.
אממ…אתם אולי יודעים איזה שיר הוא האהוב עליה?"שאלתי.לא עוד אני ישמח את הילדה הזאת.
"הו!הנה." המלך מסר לי פתק ורוד.
"All that matter"
"אוקיי,סגור." חייכתי והכנסתי את הפתק לכיס.
"היום בשבע,תודה לך ג'סטין." המלכה חייכה עליי.
הם קמו לחצתי להם את היד,והם הלכו.
"אל תדאגי מלאך קטן את תיהיה מאושרת אני מבטיח." לחשתי ונכנסתי לחדרי.
-חזרה למציאות-
הגעתי,החנתי את הפארארי הלבנה מול ארמון ענק.
"שלום לך.אתה בטח מר ביבר?" נעמדה מולי אישה נמוכה טיפה שמנמנה,בעלת שיער חום ועיינים ירוקות.
"כן." עניתי בחיוך.
"אוקיי.בוא אחריי." היא אמרה והסתובבה.
הגברת השמנמנה ליוותה אותי לחדר סגול בעל המון פוסטרים.
"תשב פה מר ביבר עוד 10 דקות היא תבוא.
-נקודת המבט של ג'ייסון-
לאחר הארוחה ישבנו בסלון.
"מותק תעלי לחדרך,המתנות שלך שם,כשתסיימי תרדי הנה." אמא אמרה,הנהנתי ועליתי.
פתחתי את דלת החדר וסגרתי אותה.
"שלום לך מלאך." שמעתי קול מוכר. הסתובבתי וראיתי את ג'סטין ביבר עומד מולי.
"ג…ג…ג'סטין?ז…ז…זה א.אמיתי?"כיסיתי את פי בעזרת ידי ועייני דמעו.
"כן מלאך,זה אמיתי." הוא חייך
ניגבצי את דימעותיי וחיבקתי אותו בחוזקה.
" Ho ho just as sure as the start in the sky I need you to show me the light not just for the meanwhile for a long long time better believe it ho ho whenever you're not in my presence it feels like im missing my blessings yeah…."
ג'סטין שר לי
כאשר אנחנו מחובקים ולא זזים והוא נותן לי לבכות עליו.
לאחר שהוא סיים התיישבנו על המיטה.
"תביאי לי את היידים שלך בייב בבקשה." הוא ביקש,לא הבנתי מה כוונתו אבל בכל זאת נתתי לו.
הוא הפשיל את שרוולי והעביר את ידיו על הצלקות,הוא הביט בהן בצער ונישק את החתכים זאת אומרת את הצלקות.
"למה עשית את זה מלאך שלי?" שאל וניגב לי דמעה שירדה על לחייי.
"פ..פעם אממ…עברתי בריונות ו…ו…שמעתי שלחתוך זה מרגיע,אז ניסיתי והתמכרתי.
התחלתי לאהוב אותך באותה תקופה,ואז היו צוחקים עליי בגלל שאני אוהבת אותך בגלל שאתה שר כמו בחורה בגלל שאתה מופיע בכל הפוסטרים שלי,זה היה בצפר מלכותי וזה היה בצפר של סנובים מנופחים." הסברתי לו,הוא רק ישב מולי אם קוש מורכן וידי עדיין בידו.
"אני מצטער כל כך מלאך שלי,כל כך,תסלחי לי בבקשה." הוא התחנן אם עיינים דומעות.
"ג'סטין לא עשית לי כלום."
"בגללי חתכת, בגללי." הוא יבב בשקט.
התקרבתי עליו וחיבקתי אותו.
"אני סולחת לך.באמת." אמרתי לו בעודנו עדיין מחובקים
"תודה לך מלאכית,תודה לך בייב.הנה לך."הוא התנתק והביא לי וורד.
הנחתי את הוורד על ידי והתחבקנו שוב בוכים ביחד…