I can't see you- פרק 2
סיפור על ג'סטין ביבר
_____
שני בבוקר.
חופשת האביב התחילה, אמא דאגה לפתוח לי אותה בארוחת בוקר גדולה ומפנקת. אחריי ארוחת הבוקר, אני שומעת את אבא מתקשר. אני שמחה מהעובדה שהתקנתי לי בטלפון אפליקציה שקוראת בשם איש הקשר כאשר הוא מתקשר, כך לא אצטרך להביך את עצמי ולשאול בכל צלצול טלפון מי נמצא על הקו.
"היי אבא" אני עונה כשחיוך גדול על פניי. אבא ואמא התגרשו כשהייתי בת שנתיים. מאז, הוא לא דאג להיפגש איתי ואפילו לא לשלוח גלויות לפעמים. אחריי התאונה, הוא חידש איתי את הקשר והתנצל פעמים רבות על השנים האחרונות ועל כך שאפילו לא דאג לשלומי. הוא אמר שהשתנה, שהוא כבר לא אותו אדם ובנוסף התחיל לשלם עליי בכל טיפול ובדיקה אפשרית.
"היי חמודה, איך את מרגישה היום?" שמחתי לשמוע את קולו. "אני מעולה, אני שמחה שהתקשרת. איפה אתה?" "באולפנים, מצלם תוכנית אירוח חדשה" "אתה כל הזמן באולפנים, אתה אף פעם לא נמצא איתי אבא. מתי נוכל להיפגש כבר?" אני נאנחת. כבר שבועיים שלא ראיתי אותו. לפעמים יוצא לי לחשוב על כך שאנחנו לא מתראים הרבה, אולי הוא חושב שבכך שיממן לי טיפולים ומרפאות יקרות זה יכפר על כך כי אני לא באמת חשובה לו? הרי כסף לא חסר לו. "את יודעת מה? את יכולה לבוא לפה, לאולפנים. תחכי לי בזמן התוכנית ואחר כך נסתובב קצת?" "מעולה! אני יבוא בעוד רבע שעה" אני עונה לו בחיוך ומנתקת את השיחה. "אמא אבא קבע איתי עכשיו באולפנים שלו ואמר שאחריי שיגמרו לצלם את התוכנית שהוא מנחה הוא יסתובב איתי קצת" אני אומרת בהתלהבות לאמא. חיכיתי כל השבועיים האלו למפגש הבא שלי עם אבא. "זה מעולה מותק! אני ממהרת לעבודה, אז אני יבקש מג'וני שיסיע אותך בסדר?" "אוקיי" אני עונה לה.
אמא וג'וני התחילו לצאת לפני חצי שנה. לצערי, לא יצא לי לראות אותו כי הם התחילו לצאת אחרי התאונה, אבל הוא בן אדם מדהים ומוכן לעזור לי בכל דבר, אני מסתדרת איתו מעולה ולרגע לא חושבת שהוא תופס את המקום של אבא.
"בי ג'וני, תודה רבה על ההסעה" אני נפרדת ממנו לשלום ויורדת מהאוטו. אני צועדת בשביל הגישה לדלת הכניסה, יודעת כבר את הדרך מהפעמים שהייתי כאן. אחרי מכות קלות שחטפתי מחפצים אקראיים באולפן אני מגיעה לאחורי הקלעים, שומעת את אבא שלי מדבר מבעד לפלקט המפריד מאחורי הקלעים לבין אולפן הצילומים.
"הם בדיוק באמצע התוכנית" אני שומעת קול מוכר. "היי אליס זאת את?" אני שואלת בשמחה מתקדמת אל עבר הקול "כן, היי אלכס מה נשמע?" "הכל מעולה! אני שמחה לשמוע אותך" אליס עובדת פה מאז הפעם הראשונה בא ביקרתי כאן. היא חצי שנה מעליי וכאן היא עובדת בשעות אחר הצהריים והבקרים הפנויים כדי לעזור לאימה בפרנסה. "טוב, אני צריכה ללכת. הם יוצאים עוד מעט לפרסומות" אליס אומרת לי ואני מהנהנת בהבנה. "אחריי הפרסומות שערוריית הפפראצי הגדולה שהסעירה את המדינה" אני שומעת את אבא שלי אומר.
"קאט, יופי בראד הפסקה של 10 דקות כולם!" הקהל מוחא כפיים ואני מתחילה לשמוע את רקיעות הנעליים של הצוות המתחיל להסתובב באולפן.
"היי אלכס הגעת!" אני שומעת את אבא שלי קורא וזוג ידיים גדולות עוטפות אותי "אבא" אני מחבקת אותו חיבוק חזק בחזרה "התגעגעתי אלייך לא התראינו שבועיים" "אני מבטיח לך שכשנגמור לצלם פה אני יסתובב איתך כל היום, מה דעתך על נעליים חדשות וכמה בגדים?" "כן, נשמע טוב.." כן, אני אוהבת שאבא קונה לי בגדים. אבל לפעמים הוא פשוט לא מבין שכשאני רוצה להיפגש ולהיות איתו, הוא לא חייב לבזבז עליי כסף ובכך להראות שאכפת לו ממני. זה רק גורם לי לחשוב שלא אכפת לו. "בראד, בוא בבקשה צריכים אותך פה!" "מצטער, אני חייב ללכת. תחכי לי עד שתיגמר התוכנית ונלך לבית קפה" הוא אומר לי ואני מהנהנת בחיוך. הפסקת הפרסומות עוד לא נגמרה, אפשר לשמוע את צוות האולפן מתרוצץ בכל הסטודיו לקראת החזרה לשידור.
"היי" אני מרגישה יד גדולה מונחת על הכתף שלי וקול מוכר שלא הצלחתי לפרש מגיע לאוזניים שלי "מי זה?" אני שואלת בסקרנות "אממ.. זה אני ג'סטין, זוכרת אותי? מהמרפאה.. לפני יומיים" "כן היי, מה אתה עושה כאן?" שמחתי לשמוע שהוא כאן, אני מודה שבאותו היום במרפאה הוא משך אותי וגרם לי לרצות לדעת עוד אליו. למרות זאת, אני מפחדת לתת לאנשים להתקרב אליי. לקח לי הרבה זמן לבנות חומות מסביבי, בניתי אותן לאט לאט ואני לא רוצה שהכל יתפרק לי עכשיו. "אני? אה.. בראיון כאן.." "אה.. אז.. למה אתה מתראיין?" אני שואלת בהתעניינות. הרי לפי מה שאני יודעת רק זמרים ושחקנים מפורסמים מתראיינים כאן. "אה.. האמת ש.." "ביבר! בוא לפה, הראיון שלך מתחיל. דקה לשידור!" אישה עם קול חזק במיוחד קטעה אותו. " מצטער.. ביי נתראה כבר" הוא אומר ואני שומעת את צעדיו מתרחקים ממני. ביבר? חשבתי לעצמי. מאיפה השם הזה מוכר לי? ג'סטין ביבר. עכשיו אני מבינה הכל. אז הוא מפורסם, בגלל זה באותו היום במרפאה הקול שלו היה מוכר לי. מעניין למה הוא לא אמר לי שזה הוא, למה הוא שיקר לי? טוב, מה אני כל כך מתעניינת בו? הוא בסך הכל מפורסם שהכסף עלה לו לראש.
אני מחליטה להקשיב לראיון שבתוכנית.
"אז ג'סטין, כמו ששמענו מקודם, בזמן האחרון יש לך הרבה בעיות עם הפפראצי ובכלל. אז מה אתה אומר? לא הגיע הזמן להתבגר?" אני שומעת את אבא שלי שואל אותו ושקט נהיה באולפן כאשר ג'סטין מחפש אחר תשובה טובה לענות. "נכון בראד, אתה צודק. היו לי הרבה עליות ומורדות בשנה האחרונה, הרבה יותר מורדות מעליות. אבל פה זה מפסיק, אני כבר לא אותו בן אדם שהייתי במהלך השנה האחרונה, עברתי שינוי משמעותי עם עצמי ואני יעשה הכל כדי שהשנה הזאת תהיה רק בעלייה בלי מורדות בכלל." המשפט הזה הזכיר לי איך אבא שלי התנצל והתחרט על כך שלא יצר איתי קשר במשך כמעט 14 שנים. הוא אמר שהוא השתנה. והוא באמת השתנה, הוא נפגש איתי לפחות 3 פעמים בחודש, למרות שזה לא הרבה זה משהו. למרות זאת הוא חושב שיוכל לקנות לי דברים ובכך לכפר על כך שהוא לא ניפגש איתי הרבה ובכלל על כל השנים האלו שלא יצר איתי קשר. זה גורם לי לחשוב האם אנשים שאומרים שהם השתנו כמו אבא שלי וג'סטין והם באמת השתנו לטובה, לא פוחדים שהשינוי גרם להם להדחיק את כל האישיות שהייתה להם לפני השינוי ושיום אחד היא פשוט תתפרץ. "האמת היא… אמ…" שקט נהיה באולפן בוא כולם משתוקקים לשמוע את דבריו של ג'סטין. "יש משהו שאני צריך לעשות כדי להתחיל את הדרך שלי בטוב. לפני יומיים, פגשתי בחורה. התחלנו לדבר ולהכיר וככה יצא שהיא כמעט נתנה לי את המספר שלה. אבל היא לא ידעה מי אני, כי היא לא ראתה אותי. היא עיוורת. בהתחלה לא סיפרתי לה שאני ג'סטין ביבר כי לא רציתי שהיא תדחה אותי בגלל זה או תיבהל ובסוף השקר התגלגל עד סוף השיחה.. בהתחלה כששמעתי שהיא עיוורת, אני ריחמתי עלייה, כך כל אדם מגיב כשהוא שומע דבר כזה. אבל אז הבנתי, שאין לי על מה לרחם עלייה. היא בדיוק כמונו! היא יכולה להסתדר לבד וישר כששאלתי אותה עם היא צריכה עזרה היא התעצבנה כי היא מסוגלת לעשות דברים בעצמה והיא לא צריכה שירחמו עלייה." לרגע חיוך עלה על פניי שסוף סוף מישהו מבין את זה. אבל אז הוא ירד כשהבנתי מה קורה כאן
"היום פגשתי אותה כאן. והיא גילתה שאני זה ג'סטין ביבר. אני חושב שאתה מכיר אותה בראד. אז אלכס, אני מצטער והייתי רוצה שנכיר מחדש בלי כל השקרים." נפגשנו בסך הכל פעם אחת, מיהו חושב שהוא בכלל שהוא יכול לדבר עליי! מה לעזאזל! לפני שאני מספיקה להגיב אני מרגישה שתי ידיים חזקות אוחזות בי ורגע אחריי אני מרגישה שאני יושבת על ספה נוחה ומולי קולות חזקים של מחיאות כפיים.
תגובות (2)
יפה מאווד
הכתיבה, הרעיון.
מקווה שתמשיכי
המשכתי:)