I Can Love You More Than This Game-פרק 4 סיפור על וואן דיירקשן (:

הסתכלתי על מספר הכיסא "הו,כן,זה שלי" מלמלתי לעצמי ושמתי לב לילדה יפיפיה בלונדינית ישנה על החלון והתיק שלה על המושב שלי,נכנסתי והוצאתי לה את התיק ושמתי אותו בין רגליה התיישבתי ובהיתי בה,ביופי שלה! היא כל כך יפה,אני מקווה שזה לא יהיה סטוץ וייצא לי להכיר אותה,כי בכל זאת אנחנו בטיסה ללונדון אז רוב הסיכויים שהיא תגור כאן או משו כזה,נו עזבו!! אני מנסה להיות חיובי חח אחרי קצת זמן החלטתי להיות טיפה באייפון,התכתבת עם הבנים שמעתי שירים ,ורציתי עוד קצת להתסכל עליה חח אז בהיתי בה ושמתי לב שהיא קצת זה באי נוחות ולפתע היא פתחה את עיניה!
~נקודת מבט של הארי יום שני~
והסתכלה עליי במבט מוזר,היא בטח ידעה מי אני "מי אתה ולמה אתה מסתכל עליי?" היא שאלה אותי ,היא כל כך חמודה איזה מזל שהתערבתי עם הבנים,אבל היא לא מכירה אותי??? מוזר " אני הארי ..הארי סטיילס ,ואת חמודה כשאת ישנה את יודעת?" קרצתי לעברה וחייכתי את החיוך הכובש שלי "אני לא מכירה אותך ואל תקרא לי יפה מובן?" היא אמרה בעוקצנות "קשה להשגה..ממ.. אני אוהב את זה " אמרתי מסתכל על העיניים התכולות שלה "אני לא קשה להשגה,פשוט תעזוב אותי אני לא מכירה אותך" היא אמרה והסתכלה לעבר החלון "אוי בחייך,רק תגידי לי את השם שלך!" צחקתי מסתכל לעברה "סקיילר פרקר,מספיק לך?" היא ירתה לעברי בעוקצנות "כן,זה מספיק לי" מלמלתי מחייך שמעתי את הכרוז אומר "הדקו את חגורותכם אנחנו עומדים לנחות" הטייס אמר "נחנתנו בשלום,שיהיה לכם חג מולד שמח" כולם מחאו כפיים לטייס רק סקיילר זזה בכיסאה באי נוחות, קמתי מהמושב וסקיילר אחריי, יצאתי מהמטוס ואמרתי לסקיילר "אז כאן אנחנו נפרדים?" "כן,ביי" היא אמרה והלכה כאילו העולם הוא מסלול הדוגמנות שלה אהבתי את זה,אהבתי את הביטחון שלה!,באמצע הדרך הצטרף אליה בחור טיפה יותר גבוה ממני,היא חיבקה אותו,מעניין מי זה . הסתכלתי עליה עוזבת מחייך לפתע הרגשתי תפיחה בכתף "אז מצאת לך בחורה?" לואי שאל אותי וכולם צחקו "כן,סקיילר,קשה להשגה,אבל אנחנו עוד נפגש" מלמלתי לעצמי בטוח שאראה אותה שוב…
~נקודת מבט של סקיילר~
"גאש הילד הזה היה מעצבן" מלמלתי לעצמי וחיבקתי את טום "איזה ?מי?" הוא התנתק ואמר "זה שם מאחורה הארי סטיילס" עניתי לו "זה וואן דיירקשן הלהקה הזאת! את לא מזהה?! סתכלי יש לו שם ארבע חברים" הוא אמר ותאמת שלא היה אכפת לי "להלהלהלה לא אכפת לי" אמרתי לטום והוא צחק לקחנו את המזוודות וחיכינו לאמא ואבא אחרי חמש דקות הם באו חיבקנו אותם וסיפרנו להם על הטיסה "תיקחי" אמא אמרה לי והושיטה לעברי מפתחות "של הבית החדש שלכם אבל אל תעשו שטויות! ואל תשכחי לנעול ותנקו אותו מדי פעם ותבואו.." קטעתי אותה "כן אמא נבוא לבקר,תודה" אמרתי לה וחיבקתי אותה,נסענו הביתה והנהג הוריד אותי ואת טום בבית יצאנו מהמונית "ווואוו" אמרתי נדהמת לעבר המראה המדהים של הבית החדש והענק!! מהר הוצאתי את המפתחות ופתחתי אותו,טום היה מאחוריי, "וואט דה פאק?!,הבית לא היה צריך להיות מפונה?" שאלתי את טום המומה ממראה הבית,הוא היה מלא ארגזים ומלא חול,והארגזים במיוחד לא שלנו! "יש כאן מישהו?" טום צעק בכל הבית ולא היה מענה , "אולי הבעלים עוד לא התפנו,אני ייתקשר לאמא שתברר" אמרתי והוצאתי את הפלאפון שלי מחייגת לאמא
"הלו" מלמלתי
"כן חמודה" היא אמרה בקול עליז ושמח
"הבית,מלא ארגזים וחול,ובמיוחד לא שלנו,מה סיכמת עם הבעלים?" שאלתי אותה
"אני סיכמתי איתו שהיום הבית יהיה מוכן,אני אדבר איתו,ויחזור אלייך" היא אמרה וניתקה, אמרתי לטום "אמא אמרה שהיא תתקשר עוד מעט ושתבדוק אז בוא ביינתים נצא לסיבוב בחוץ"העברתי את מבטי שוב פעם על הבית המבולגן שכנראה יהיה שלנו בסופו של דבר ויצאנו החוצה , "אז..איך הייתה הפרידה מג'ן?" שאלתי אותו במלמול תוך כדי שהלכנו בפארק הירוק, "אמרתי לה שאני עובר ללונדון,והיא קיבלה את זה די קשה" הוא מלמל ובלע גוש רוק, רעיתי שעיניו נצצו והוא מתקשה לדבר,פעם ראשונה שאני באמת רואה אותו במצב הזה,כי כל הבנות היו אצלו רק סטוצים,ובחורה אמיתית כזאתי שכול פעם שהם היו ביחד אי אפשר שלא לחייך "תאמת שאפשר להבין אותה,אין לה חברות שהיא יכולה לבלות איתם,ואתה הייתה היחיד שלה" אמרתי לו "כן,צודקת" הוא אמר ועיניו עדיין נצצו חיבקתי אותו, "אני ממש מצטערת,אולי לא תמצא מישהי כמו ג'ן אבל אתה תמצא מישהי" אמרתי מנסה לחזק אותו,היה לי צלצול בפלאפון וזאת הייתה אמא
"הלו" מלמלת
"לאב,תקשיבי הוא אמר שייקח להם עוד שבוע לפנות את הדירה ולנקות אותה,ביינתים אנחנו ניתן לכם כסף ותלונו במלון,אני מבטיחה לך הכי טוב" היא אמרה
"כן תודה אמא איזה רחוב אתם כדי שנבוא לרחת כסף ולחפש מלון" שאלתי אותה
"אנחנו רחוב הנסיכה דיאנה 24 בית מספר 5" היא אמרה
"אנחנו כבר באים" אמרתי וניתקתי, "תקשיב אמא אמרה שייקח להם עוד שבוע לפנות וההורים ייתנו לנו כסף ללון במלון" אמרתי לטום "אה טוב" הוא אמר ופנינו לרחוב השני,הזמנו מונית אמרנו לו את הכתובת וירדנו,אל מול בית ענק! יפה כל כך ! מעוצב בצורה מדהימה וזה רק מבחוץ!,"מספר 5" מלמלתי לעצמי מתקדמת,דפקנו על הדלת "חמודים שליי" אמא אמרה ואמרה לנו להיכנס, "קחו הנה הכסף שאני ואמי החלטנו לתת לכם,תמצאו לכם את המלון הכי טוב,סליחה על העיכוב" הם אמרו והושיטו לנו ערמה ענקיייית!!! של כסף משהו כמו 1000000 דולר!! "טוב ביי הלכנו" אמרתי ומשכתי את טום …