Heart Attack-פרק 3(וואנשוט ליאם&קרטר) ארוך! תגיבו>

בפרקים הקודמים:
"זה החדר שלך קרטר.." אמר זאין ופתח לי דלת לבנה (כמובן)
נפתח על פני חדר ענק עם פלזמה ומיטה ענקית ושטיח וספרים ועוד מלא מלא דברים!
נדהמתי וזאין לא היה מופתע.
"ענק נכון?" זאין אמר
"ברור!" כתבתי
הוא קרא את מה שכתבתי והסתכל בעיניי.
נפלתי בעינייו ונראה לי ש…. התאהבתי…..
אבל יש לי בעיה קטנה שדי יכולה להרוס את הכול…
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק 3:
'מה אני אעשה?' חשבתי לעצמי.
המון מחשבות רצו המוחי באותו הרגע.
'את לא בוגדת!' 'אבל בעצם הוא לא יודע על זה..'
'זה לא משנה קודם כול תתאהבי במי שהאהבת ראשון!'
(כאילו יש את המלחמה המוחית הזאת בין המלאך שאומר לעשות דברים טובים לשטן שאומר לעשות דברים רעים…)
מחשבותיי נקטעו על ידי זאין שהושיט את ידו את הלחי של והתקרב אלי.
ידעתי שהוא רוצה לנשק אותי..
אוי נו שיט! מה אני עושה עכשיו?!
אני מאוהבת בשני אנשים שונים!
אז החלטתי שאני אעשה את הדבר הנכון…
עצרתי את זאין לקחתי את המחברת וכתבתי:
"סליחה אני פשוט לא מוכנה…
אני לא מכירה אותך… אפילו לא יצאנו לדייט.."
"אה סליחה.."
הוא אמר מאוכזב אבל מחוייך.
הרגשתי את האכזבה ואת הכעס בנימת קולו.
הרגשתי בן-אדם נורא באותו הרגע.
הוא הספקתי לכתוב משהו והוא יצא מהחדר.
עקבתי אחריו.,
הוא נעל את עצמו בחדר שלו.
הלכתי עד לדלת שלו שמעתי אותי צונח על המיטה.
'אני לא מאמין שהיא לא אוהבת אותי..' שמעתי את קולו באויר.
מה? אמרתי לעצמי.
אך זה יכול להיות? אני קוראת מחשבות? אמרתי לעצמי.
'מה עשיתי? הרגת נפשית בן-אדם כול כך טוב שרצה רק לטובתי ושאהב אותי אהבת אמת…'
'טוב גם ליאם אבל לפחות בו לא פגעתי….'
הלכתי לחדר שלי והתחלתי לבכות ונרדמתי עם הדמעות שלי.

~נקודת המבט של זאין~
נשכבתי על המיטה והמילים שהיא כתבה חזרו בראשי שוב ושוב וקרעו לי את הלב מבפנים.
ידעתי שהיא משקרת.
היא פשוט לא אוהבת אותי.
התחלתי לבכות.
איזה מן גבר בוכה?!
אחרי שעתיים אני יצאתי מחדר עם עיניים נפוחות.
תפחתי את הדלת וראיתי את ליאם עובר במסדרון.
הוא עבר על פני ואז קלט אותי ורץ אלי ואמר:
"מה קרה אחי? הכול טוב?"
לא עניתי לו. פשוט לא רציתי עקפתי אותץו ורצתי לדלת הכניסה.
לקחתי את מעיל העור השחור שלי מהמתלה ויצאתי החוצה.
הלכתי לאן שרגלי נשאו אותי והסתכלתי את הרצפה.
פתאום הרגשתי כאב בחזה שלי ונפלתי לאחורה וראיתי נערה מולי אז הבנתי שהתנגשתי בה בטעות.
כשקמתי הצעתי לנערה עזרה לקום.
כשקמנו ראיתי אותה.
יפה.
"מה השם שלך?" שאלתי אותה.
"נועה"

נועה:
גבוהה,עור בהיר,שיער כזה עם המון גוונים. חום בהיר,בלונדיני,שטני ועוד הרבה…
אי אפשר לתאר…
אופי:
מצחיקה,רצינית מתי שצריך,לא באדגיל,דיירקנית(ברור),נחמדה כשנחמדים אליה ורעה מתי שרעים אליה,מתעצבנת די מהר.
היא החברה הכי טובה של קרטר לפני מיקה ואנסטסיה כי ההורים שלה היו ביחד עד כיתה ה' ואז הם התגרשו ומאז נועה וקרטר שומרות על קשר.
נועה וקרטר לא יכולו להפגש הרבה בגלל שקרטר קיבלה מילגה ועברה לתיכון שהוא לא בישראל יחד עם מיקה ואנסטסיה ובתיכון היא התחברה אליהן יותר.

ממשיכים..
מנקודת המבט של זאין כן?

"אוקי נועה אז תספרי קצת על עצמך…" אמרתי לה ולא הפסקתי לבהות בה.
"אוקי אז אני נועה אני בת 17 ואני גרה בישראל והסיבה שבאתי לפה היא שחברה שלי קרטר
עזבה לפני כמה שנים כי היא קיבלה מלגה לתיכון פה באיזור.
שמעתי שהיה פה פיצוץ והיו נפגעים אז חשבתי לבוא לבדוק אם הכול בסדר."
"אני חושב שאני יודע על איזה קרטר את מדברת…"אמרתי לה בחיוך.
"באמת?!" עינייה נצצו.
"כן. את ראית את העידכון שמפורסמים לוקחים אותם להשגחה?"
"כן..נו?"
"אז קרטר היא אחת אחת הנערות שאני והבנים לקחנו."
"באמת?! די! איפה היא? הכול בסדר איתה?! היא חיה? היא הנערה שאתה לקחת?!"
היא הציפה אותי בשאלות.
"היא בבית שלי ושל הבנים,כן היא בסדר,היא חיה,ולא היא לא הנערה שלקחתי,ליאם לקח אותה."
אמרתי ניסיתי לענות על עול השאלות שלה.
"אה אז אוקי.." היא צחקה.
ככה עברו שעות של צחוקים והכירויות.
וככול שהכרתי אותה יותר התאהבתי בה יותר.
קרטר נעלמה מליבי ונועה נכנסה אליו.
הגענו הביתה פתחנו את הדלת.
ראיתי את כולם יושבים על הספה שבסלון מדברים.

נקודת המבט של מיקה:
יוואאוו לואי כזה חתיך!
וגם הארי קצת אבל לואי בעיקר!
דיברנו בסלון עם כולם והכרתי את שניהם קצת עד שזאין פתח את הדלת ונכנס לסלון.
"זאין!" כולנו צעקנו עד שהשכנים שמעו והתנפלנו עליו בחיבוקים עד הוא נפל.
קמנו וצחקנו.
ראיתי איתו נערה שדומה קצת ל…
לא! לא יכול להיות!
זאת לא יכולה להיות נועה! נועה בישראל!
אבל זאת כן היא!
"נועה!"צרחתי וכולם הסתכלו עלי במבט מוזר כזה O-O…
חיבקתי אותה וגם אנסטסיה צרחה וחיבקה אותה.

נקודת המבט של קרטר :)
התעוררתי מצרחות של 'נועה!,נועה!,נועה!' ואחר-כך רעש כאילו משהו נפל.
אי אפשר לישון ככה חשבתי.
לקחתי את המחברת שלי ואת הטוש וידרתי למטה וראיתי את נועה.
אבל זה לא אפשרי!
נועה בישראל!
"קרטר!" מיקה אנסטסיה ונועה צרחו ונבהלתי.
רצתי במעלים עד שלבסוף הם השיגו אותי כי לואי עצר אותי ואז נפלתי כי הן הפילו אותי בחיבוקים.
דפקתי ללואי מבט וכשקמתי נתנתי לו סטירה.
"למה זה היה?!" לואי אמר צוחק.
"בגלל מה שהיה מקודם!" כתבתי.
"לא כואב לך היד שאת כותבת וכותבת?" שאל אותי הארי
"כן אבל זה הדרך היחידה שלי לתקשר איתכם.. אין דרך אחרת…" כתבתי…
"נו טוב נחייה עם זה…" הארי אמר.
צחקנו וצחקנו וראיתי את זאין שנדבק אל נועה.
הוא מאוהב בה על בטוח… חשבתי לעצמי…
אבל רק בשביל לוודא את זה לקחתי אותו הצידה כדי לדבר איתו.
"כן רצית לדבר איתי?" זאין אמר די מחויך
"כן דווקא כן…."כתבתי.
"אז(?)"הוא שאל
"רציתי להגיד לך שאני מצתערת שפגעתי בך מקודם… אני פשוט לא מוכנה…" כתבתי.
"אני יודע שזו לא האמת… תספרי לי את האמת קרטר אני לא אפגע…."
"אני… לא יכולה…." כתבתי.
"את לא אוהבת אותי נכון…(?)" אמר זאין והשפיל את מבטו.
"לא! ממש לא! אני מחבבת אותך זאין אבל אני….."
"את מה?"
"אני מאוהבת במשהו אחר!
מרוצה אמרתי!"כתבתי בכעס.
"במי?"
"בליאם…" כתבתי והתחלתי לבכות.
"הכול בסדר…. אני לא נעלב…. ואל תדאגי,אני לא אספר…"
"זה לא בסדר כי שברתי לך את הלב!" כתבתי.
"טוב בהתחלה כן אבל אני עכשיו מאוהב בנועה…"

נקודת המבט של זאין:
"באמת?" היא כתבה וניצוץ בעינייה חזר.
"כן… אני מקווה שאת לא פגועה או משהו.."
"לא,לא הכול בסדר!"
"אה יופי פחדתי…."
"לא זה בסדר מצידי…." היא כתבה.
"אז הכול בסדר ביניי לבינך קרטר?"
"כן הכול בסדר.." היא כתבה.
חייכתי והיא גם וחיבקה אותי.
"ודרך הגב… איך אני מציע לחברה שלך לצאת?"
"חחח זה קל!
אתה צריך להיות איתה עדין אבל להשקיע בה!
תראה לה שאתה אוהב אותה…
היא אוהבת רומנטיקה…
ואותך…" היא כתבה.
"אותי?!"
"כן! היא דיירקנית ופייבורייט שלה הוא אתה!"
"אז זה לא יהיה קשה…" אמרתי צוחק.
"נכון…" היא כתבה
"אז אפשר לחזור?" שאלתי
"רק דבר אחד…" כתבה
"כן?" שאלתי
"אם תפגע בה יש לך עסק מאוד כואב איתי!"
"כן,כן המפקדת!
יש אישור ללכת חזרה?"
"הבקשה אושרה יאללה מחכים לנו.." כתבה
"אוקי יאללה…" אמרתי ויצאנו אל כולם.

נקודת המבט של נועה:
נחמד לראות את קרטר.. חיה…
וזאין… כול כך..
ח-ת-י-ך-!
אני מאוהבת בו..
מעניין אם הוא בי…
קרטר וזאין חזרו וכול הערב שהיינו ביחד(כאילו כול הבנים והבנות בסלון ביחד מדברים…)
זאין כול הזמן חיבק אותי וקרטר קרצה לעברי.
"טוב מי רוצה אמת או חובה?" אמר לואי פתאום.
יאללה… כולם אמרו.
הארי סובב את הבקבוק וזה יצא על זאין וקרטר…

~המשך יבוא~