Heart Attack-פרק 15

נקודת המבט של לואי:
"מיקה? מה אם הארי?"
"אה כן הוא בחוץ יחד עם ליאם נייל וקרטר…"
"תקראי לו אני רוצה לדבר איתו.."
"לואי ווילאם טומלינסון! אם אתה רב איתו עוד פעם אני לא יודעת מה אני עושה לך!!!"
"תרגעי, אני לא רב איתו… אם את כול כך לא סומכת עלי תקראי גם לקרטר שתכנס.."
אני יודע שמיקה וקרטר חברות טובות אז היא בטח תסמוך עליה בכול מצב…
"טוב… אבל בלי שטויות כן?"
"ברור…" אמרתי ונשקתי לה במצח ארוכות.
עברה לה צמרמורת בגוף.
היא קפאה לכמה דקות ואז היא יצאה לקרוא להם…
בתוך כמה דקות,הארי וקרטר נכנסו…
"הארי,קרטר, אני צריך לדבר איתכם…"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק 15:
"קודם כול לפני הכול…." קרטר אמרה וישר סטרה לי ולהארי ממש חזק.
"למה זה היה?!" הארי שאל כמעט בצעקה
"כי פגעתן בחברה שלי!!!"
"טוב הגיוני…" אמרתי
"אז על מה אתה רוצה לדבר איתנו?" הארי שאל אותי
"אז ככה…
הארי תקשיב,אני ואתה רבנו על בחורה שזה הדבר הכי מטומטם בעולם שיכול להפריד בין שני חברים…. אתה סולח לי?" הסברתי
"ברור אחי רק תבטיח לי שאתה לא תפגע במיקה והיא שלך…."הארי אמר
"תודה אחי…" אמרתי
"אוווו השלמתם!!" קרטר אמרה בקול מתוק
"נו אל תגזימי אנחנו עדיין גברים!" הארי אמר צוחק
"לגבייך הארי אני בטוחה שאתה גבר! לגביי לואי אני לא כול כך בטוחה…." קרטר אמרה וקצת העליבה אותי… אני יודע שהיא צחקה אבל זה קצת מעליב…
לא נעלבתי כי טוב ברור אבל נייל סיפר לי איך הוא הערים עליה שהוא נפגע ממנה (נו זוכרים את הפרק שנייל שיחק אותה נעלב ואז קרטר התנצלה באמצע הלילה?) אבל רציתי לנסות…..
עשיתי את עצמי בוכה.
אבל שחכתי שקרטר קוראת מחשבות….
"זה לא יעבוד עלי שוב לואי! זה שנייל עבד עלי לא אומר שאתה כן!" קרטר אמרה בגאווה
"אוף… לא הוגן!!!" אמרתי בקול ילדותי
"כן… הארי גבר ואתה ילד במסווה של גבר…" קרטר אמרה צוחקת
"מה שנכון,נכון…" אמרתי
"אז אתה רוצה קצת טיפים איך להשיג את מיקה חזרה?" קרטר שאלה אותי בשיא הנדיבות
"לא צריך… אני כבר השגתי אותה…" אמרתי בגאווה כאילו ניצחתי במלחמה
"אוקי רק עוד דבר אחד…" קרטר אמרה
"מה?" שאלתי
היא החזיקה לי בצאוור והרימה אותי למעלה קצת חנקה אותי… איך לילדה הזאת יש כוח?!
"אם אתה תפגע פעם אחת קטנה במיקה אתה יכול להגיד שלום לחיים שלך!!!" היא הזהירה אותי..
"אוקי אוקי תורידי אותי!!!!!!!!!" אמרתי חנוק.
היא הורידה אותי והתנשמתי…
"איך יש לך כוח?!" שאלתי
"הכוחות שלי לא כול כך חלשים אתה יודע…."
"וואלה…"הארי אמר בציניות
פתאום כולם נכנסו (ליאם,מיקה ונייל)
"אז דיברתם?" מיקה אמרה
"כן" אמרתי בפשטות
"אוקי אז אני צריכה ללכת ביי.." קרטר אמרה
"לאן את הולכת?" ליאם אמר תפס את ידה
"עם נייל שחכת?"היא אמרה צוחקת
"טוב אוקי…" הוא אמר נישק אותה והיא יצאה מחזייקה ידיים עם נייל שנראה ממש מרוצה מכול העיניין… מחוייך כמו אידיוט…
חחח נייל תמיד תשאר אפרוח מטומטם.. :)
רציתי להיות לבד עם מיקה אז ביקשתי מכולם למאת.
הם יצאו ורק אני ומיקה נשארנו לבד בחדר.
היא לא דיברה איתי או הסתכלה עלי.
וואו היא ממש כועסת עלי….
״מיקה?״ קראתי לה והיא לא ענתה לי
״מיקה בבקשה תעני לי!״ שוב דממה בחדר
״תגידי משהו! בבקשה!״ התחננתי.
היא לא ענתה לי אבל יכולתי לראות דמעות על לחייה למרות שהיא הייתי הפוכה אבל היה חלון מצד הימני שלה אז יכולתי לראות…
״פגעת בי וזה מה שמגיע לך…״ היא אמרה בקול מרור וממורמר
״מיקה אני מצטער!!!
כמה פעמים אני צריך לאמר לך את זה?!
אני והארי רבנו ועכשיו השלמנו!
אנחנו חברים טובים והוא אפילו אמר שהוא יוותר עליך למעני!
בבקשה תאמיני לי!
אני…״
״אתה מה?״ היא שאלה והסתובבה אלי.
״שונא אותי?,מזלזל בי,לא רוצה אותי?!״ היא המשיכה כשמתקרבת אלי יותר ויותר עד שהגיעה לשפתיי.
״או שיש לך את אלינור שתעודד אותך?!,או שאתה רוצה להגיד לי שאלינור טובה יותר ממני ואתה לא צריך אותי?! מה?!״היא המשיכה לצעוק עלי והיינו קרובים כול כך…
״אוהב אותך…״ אמרתי עוצר את דבריה.
״טוב חבל! כי מאוחר מדי! כי אני עדיין שונאת א—״
קטעתי אותה על – ידי נשיקה מדהימה,חמה,רכה,ואוהבת.
היא לא עצרה,או אפילו התנגדה!
עד שאני התנתקתי ממנה.
״ועכשיו?״ שאלתי קרוב כול כך לשפתיה..
נושם עליהן…
חיכיתי לתשובתה.
אבל היא לא ענתה.
התרוממתי משפתיה וראיתי אותה קפואה לא נושמת ולא זזה…
״אז זה אומר שלא…״ אמרתי בשקט אבל ידעתי שהיא שמעה את זה…
עצמתי את עיניי והרגשתי שפתיים מוכרות על שלי.
השפתיים שלה…
היא בין-רגע התנתקה ממני רק כדי להגיד את שלושת המילים האהובות עלי:
״אני אוהבת אותך..״
״ואני אותך… לא אפגע בך לעולם!
אני מבטיח…״ אמרתי והתנשקנו שוב❤

נקודת המבט של נייל:
קרטר גררה אותי החוצה אוחזת בידי.
צמרמורת עברה בגופי…
עדיין לא התגברתי עליה.. אני עדיין מאוהב בה..
ראיתי את פניה ונזכרתי בנשיקה שהיא נתנה לי לפני שהיא עזבה..

״נו נייל מה אתה רוצה לעשות?״ היא העירה אותי ואפילו לא שמתי לב שאני והיא יצאנו מהבית חולים ואנחנו באוטו שלי ואני נוהג…
״אה… אני רוצה….״ אמרתי מחפש מה להגיד לה..
״לננדוס?״
״האמת שזאת הפעם הראשונה שאני לא רעב…״
״מה?! נייל?! אתה לא רעב?! אתה חולה? יש לך חום?!?!״
״לא אני בסדר..״ אמרתי צוחק.
״אז לאן אתה רוצה ללכת?״
״לפארק..״
״אוקי איזה?״
״לאותו פארק שהתאהבנו…״
היא השתתקה.
לא זזה
לא נשמה
ואז לאחר כמה דקות מביכות היא אמרה:
״סע…״
נסעתי לשם וטיילנו קצת
הפארק היה ריק לגמרי…
אין אף אחד…
זה היה טוב כי הפאפרצי האלה לא יכולים לתפוס אותי…
הלכנו בלי לאמר מילה.
״אתה בטוח שזה מספק אותך?״ שאלה אותי קרטר
״כן ברור!״
״נייל ג׳יימס הורן,אני מדמיינת או שאתה משקר לי?!״
״ממש לא..״ הכחשתי
״אני אגרום לך להתוודות…״
״כן ממש…״ אמרתי צוחק.
אבל ידעתי שהיא יכולה כי היא יודעת שאני עדיין מאוהב בה…
״רוקי אתה ביקשת את זה..״ היא אמרה נאנחת.
היא התחילה לגרות אותי.
לנשום על צאוורי.
היא יודעת שאני אוהב שהיא עושה את זה…
אוף!!! הילדה מכירה אותי יותר מדי…
היא רפרפה את שפתיה על הצאוור שלי ואז התחילה לתת לו נשיקות קטנות.
כול כך השתדלתי לא לנשק אותה…
היא עלתה ללחי שלי והתקרבה לפה.
לא יכולתי להתאפק יותר והתקרבתי לנשק אותה ואז היא עצרה אותי.
״ידעתי שאתה תשבר..״היא אמרה בקול מפתה.
״את יודעת יותר מדי עלי ואני לא יודע עליך כמעט כלום..״
״חחחח זה בסדר כול עוד שאתה רואה בי כחברה ולא כאויבת אחרי מה שקרה אני יכולה לסבול עם זה…״
״חחח ואמממ… אני..אולי…קצת..שיקרתי שאני מסופק…״
״ידעתי! עכשיו תגיד לי מה אתה רוצה ואני אעשה אותו!״
״כול דבר?״ שאלתי כדי להיות בטוח
״כול דבר שתרצה וישמח אותך!״
״אוקי אז אממ… אוף אני לא יכול להגיד!״
״נו פשוט תגיד!״ היא אמרה צוחקת את הצחוק המתוק שלה…
״תנשקי אותי…״