Heart Attack-פרק 11 (הפרק שחיכיתן לו!) תגיבו :)

'נייל אני רוצה לתת לך משהו..' רשמתי
"מה?" הוא אמר מבולבל.
'משהו שרצית לעשות הרבה זמן..' רשמתי
הוא רצה לדבר אבל פשוט נישקתי אותי.. בשפתיים.
הוא לא עצר אותי אלא המשיך עד שהתנתקנו כי לא היה לנוו אוויר.
"אני אוהב אותך…. ועכשיו לכי אליו.." הוא אמר לי.
' גם אני אוהבת אותך… ' רשמתי ויצאתי מדלת של החדר כדי להשלים עם ליאם ולגמור את הסיפור הזה
ולתמיד…
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק 11:
(מומלץ לשמוע עם השיר Stay-Rihanna)
הלכתי לחדר של ליאם ופשוט אפילו לא דפקתי אני פשוט פרצתי אותה.
ליאם עמד שם מופתע ממה שקרה כרגע.
פשוט משכתי בידו.
יצאתי איתו לפארק.
"מה את רוצה ממני אישה?!" הוא שאל אותי.
זה די הצחיק אותי שהוא סובל ואני צוחקת מזה… טוב די הייתי מספיק רעה..
עזבתי אותי וכתבתי וכשסיימתי הוא קרא בקול:
'תקשיב לי! אני סולחת לך! בהתחלה אני כעסתי עליך כי חשבתי שאתה משחק בי!
אז התחברתי לנייל ושלחת לו הודעה שאתה מצתער ואם יכלת להגיד לי ובלה בלה בלה…
אף אחת לא הייתה סולחת לך אבל אתה יכול להודות לנייל שבאמת בזכותו אני סולחת לך!
ו… למרות לקח לי הרבה זמן להבין את זה.. אני אוהבת אותך! ואני מצתערת על כול מה שקרה..
אתה סולח לי?'
"את העלבת אותי,פעגת בי,סטרת לי,פיזרת מלח על פצעיי ואת מבקשת שאני אגיד לך שאני סולח לך?!"הוא אמר קצת בצעקה.
וקצת מבהיל כי ליאם אף פעם לא צועק…
התחלתי להחוויר וירד גשם.
'אז אתה לא סולח לי…' קבעתי עובדה.
רציתי להסתובב וללכת אבל הוא החזיק לי ביד מהר וסובב אותי אליו ואמר:
"נראה לך שאני אוותר עליך?"
הוא חייך.
"דניאל אולי לא סולחת לי אבל לי לא אכפת…. אני איתך וזה מה שחשוב לי….
אני אוהב אותך…" הוא אמר לי וכול הגוף שלי נרגע מהכול אני חייכתי והתנקשנו♥
שפתיו החמימות משכו אותי אליו ולא רציתי לעצור.
התפאלתי איך יש לי אוויר אבל כרגע מדע והגיון משמעם לא מעניין אותי עכשיו..
כול מה שכן מעניין אותי הוא שאני פה עם ליאם שלי.
שלי ורק שלי..
התנתקנו ואמרתי:
"אני אוהבת אותך ליאם…" אמרתי בקול עדין כול כך.
ליאם נראה כול כך מופתע ואמר:
"קרטר תאמרי את זה שוב!"
"אני אוהבת אותך.. נו אז?"
פתאום קלטתי!
"את מדברת קרטר!" ליאם אמר.
"נחמד שוב לדבר! היד שלי כואבת מרוב שכתבתי!"
ליאם לקח את היד שלי ונישק אותה.
"איך עכשיו?" הוא שאל
"הכול מעולה.." עניתי
התנשקנו שוב.

חזרנו הביתה רטובים אבל לי לא היה אכפת כי אני וליאם חברים.
כינסנו את כולם לסלון כי רצינו לספר להם את החדשות.
כולם ישבו על הספה הגדולה וחיכו בסבלנות לחדשות.
הארי:אני אז למה אנחנו פה?
ליאם:כי אני וקרטר רוצים להודיע לכם משהו..
"מה?" כולם שאלו.
ליאם:אנחנו חברים
לואי:מזל טוב זוג יונים! ידענו שאתם תהיו ביחד!
לואי קם לעברינו וחיבק אותי ונתן לי נשיקה על הלחי.
ליאם התעצבן בכאילו ואמר ללואי:
תזהר זאת החברה שלי!
התחלתי לחייך ןכאילו לצחוק בקול חירש כי אני וליאם רצינו לעבד על כולם.
ליאם:וגם עוד משהו..
מיקה:מה הפעם?
אני:אני יכולה לדבר!
"אעאעאעאעאעאע!" כולם צרחו והבנות חיבקו אותי
ואז כול הבנים תפסו אותן והרחיקו אותן ממני..
הארי: נו בנות אתן חונקות אותה!
רציתי להודות לו עד שכול הבנים כם חיבקו אותי ודי חנקו אותי עם השרירים שלהם.
גגגגרררר……
אז בכול מקרה אמרתי בקול חנוק:
"נייל,ליאם,לואי,זאיין,הארי, אוויר בבקשה!"
"אה סליחה …" הם אמרו.
"מה יש לכם בידיים אקדחים?!" שאלתי
"כן!" הם אמרו ועשו שרירים.
לעזאזעל הם חתיכים!
"אויש נו באמת הם לא עד כדי כך גדולים.." אמרתי מתגרת בהם.
עשיתי סימן לנועה עם הראש והיא הבינה לאן אני חותרת.
אני חושפת להם את הכוחות שלי.
כולם הרימו אותי לזרקו אותי לבריכה.
הייתי בתוך המים והשתמשתי בכוחות שלי כדי לתת תנופה למעלה וקפצתי מהבריכה מול הבנים ,יבשה,וצוחקת.
"נראה לכם שאתם יכולים להפיל אותי כול כך בקלות?!" אמרתי צוחקת.
"איך עשית את זה?!" הבנים שאלו בפליאה.
"בגלל התאונה חדרו לי לעור חומרים ביולוגיים ובגלל זה אני יכולה לעשות כול דבר בעזרת כוח מחשבה.
אני יכולה לעוף ולקוא מחשבות,לראות את העתיד,לשלוט באנשים ועוד כול מיני דברים…"
"איזה קול!" לואי אמר.
"נכון,נכון.." אמרתי.
אז בכול מקרה הדגמתי להם את הכוחות וגרמתי ללואי לעוף.
קראתי להארי את המחשבות,שלטתי המוח של זאיין,ראיתי את העתיד של בעוד חמש שניות וזה באמת קרה…
וכך עבר היום והרגשתי הקלה שהסוד התגלה ואני לא אצתרך להסתיר עוד משהו יותר בחיים!