Heart Ataack-פרק 8

אוי נו באמת! הוא לא קולט שאני לא אוהבת אותו?! ובטח שלא להתנשק איתו!!
פשוט התרחקתי ממנו,סטרתי לו בלחי ורצתי לחדר שלי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק 8:
נכנסתי לחדר שלי. לא רציתי לראות אף אחד.
התעבנתי עד כדי כך ששוב פעם היה פיצוץ על קולי וכול המיטה שלי הייתה הפוכה.
ישר נייל נכנס לחדר ואמר:
"מה קרה?! הכול בסדר?!"הוא שאל אותי רץ אלי חיבק אותי בדק אם אני בסדר.
מצחיק הנייל הזה.
נייל הוא כמו אח שלי. החבר הכי טוב שלי.
לקחתי את המחברת ורשמתי:
"הכול טוב…. בסדר…. למה אתה ער בשעה כזאת?"
"אני רק רציתי לאכול…. את כבר מכירה אותי… למה המיטה הפוכה?"
"כי…. אני רציתי לקחת את השמיכה שלי אבל זה היה תקוע בבסיס של המיטה והיא התהפכה…"
רשמתי והיה לי די קשה לרשום ולמצוא רעיון מספיק טוב…
"טוב אוקי…."הוא אמר בספק.
אבל ראיתי בעיניים שלו שהוא יודע שאני משקרת.
נסיתי לקרוא את המחשבות שלו והם היו:
'כן בטח…. אני ארגל אחריה לראות מה קורה פה…'
נייל יודע ומכיר אותי לעומק ויודע מתי אני משקרת. ואני שקרנית מאוד טובה…
אני צריכה לשים לב מתי נייל מרגל אחרי או עוקב אחרי או משהו כזה…
"ולאן את הולכת יפיופה?"הוא אמר הוציא אותי ממחשבותי וסובב אותי.
"אני כבר יצאתי… לבר עם נועה וחזרתי."רשמתי
"מה?! שתית משו?!"הוא מאר ובדק אותי
"לא אבא.." רשמתי וחייכתי.
"אבא חתיך…. מאוד…"אמר וכאילו בא לנשק אותי
"נכון… אבא בלונדיני עם עיניים כחולות חתיך נחמד ומאד הטיפוס שלי.."רשמתי.
הוא חייך.
התקרבנו והוא כמעט נישק אותי.
אבל הארי נכנס באמצע ורצה לזרז את נייל..
"נו נייל! איפה אתה אני לא התעוררתי לחינם!חשבתי שאתה רוצה לאכ—-"הוא ראה אותנו והמשיך:
"אופס סליחה אתם באמצע….אני אחזור לישון.. לילה טוב.." הוא אמר מהר ווסגר את החדר.
"טוב לא נורא…. אולי פעם אחרת…"הוא אמר ונשק לי במצח.
"או שאולי עכשיו…."הוא התגרה בי והעביר את שפתיו בקלילות על הצוואר שלי ולאט עד הפה.
שמתי את אצבעותי על אפו ודחפתי אותו אחורה.
"או לא…" הוא אמר ועשה פרצוף עצוב די גרוע..
"אתה לא אמור לאכול או משהו?!"רשמתי.
"אה כן זה מזכיר לי… את יכולה להכין לי אוכל?" הוא אמר בחיוך חמוד שלא יכולתי לסרב.
"מה?! למה אני?!" רשמתי והתעצבנתי עליו.
"כי את הברחת את השף מספר אחת שלי וכעונש את תצתרכי להכין לי אוכל!
אם את לא היית מסרבת לעסקה הקודמת הייתי די מלא כי היית נותנת לי אחלה ממתקים.. עם הרבה סוכר…" הוא אמר עם חיוך שכהוא שוב מתקרב אלי.
"לעזאזעל(אין לי מושג איך לכתוב את המילה הזאת אז לא לצחוק!)איתך ועם החתיכיות שלך!"
רשמתי.
"מה לעשות שאני כזה חתיך…" הוא אמר..
"תתפקד במטבח עכשיו!"רשמתי לו.
"אני שם! המפקדת!" הוא אמר ורץ למטבח.
צחקתי מבפנים ויצאתי אחריו וראיתי את ליאם הדלת.
"מה היה?! נקמה בי?!" הוא אמר מעוצבן.
"אולי… אולי כן… אולי לא…. מה זה עניינך?! אני לא חברה שלך! לא התנשקנו בחיים בגלל הטעות שלך לבגוד בבן-אדם כמו דניאל! אני בטוחה שהיא נחמדה וחמודה ונהדרת! בעיה שלך!
תתמודד!! עכשיו תסלח לי.. יש לי נייל להאכיל…!" רשמתי הזזתי אותו הצידה והלכתי בשיא החוצפה למטבח להכין אוכל לנייל.

היה לי כואב להגיד את זה.
אני עדיין מאוהבת בליאם אבל אני הרגשתי איזו משיכה לנייל בזמן האחרון… אין לי מושג למה..
הלכתי אל המטבח וראיתי את נייל עומד לי בדרך משלב את הידיים שלו ואומר לי:
"מה זה היה שם?"
"כלום שום דבר.."רשמתי
"אני יודע שהמצב מסובך בינייך ובין ליאם אבל אני מרגיש שאת משחקת בי…" הוא אמר וזה צבט של בלב בכי חזק שאפשר!
"אני לא! אתה בן-אדם נפלא! אין לי רגשות לליאם בכלל!"
רשמתי לו ושוב שיקרתי ושוב הוא ידע שאני משקרת.
"את אוהבת אותי?"
חשבתי שהחיים שלי מסובכים מקודם ועכשיו אני מבינה שזאת רק ההתחלה…