He took your place, Now, You can't change that – פרק 5

אולי כדאי לי לדבר איתו?
-למחרת-
"אני צריכה לדבר איתך" רשמתי להארי הודעה.
"לבוא אלייך?" הוא ענה.
"אני יבוא אליך" רשמתי חזרה.
לקחתי את הסווצ'ר שלי ואת האייפון שלי ויצאתי.
גם כן המזל שלי. התחיל לרדת גשם.
רצתי מהר לבית של הארי ובדרך איזה מכונית מטומטמת השפריצה עליי מים.
יופי. איזה יום.
האייפון שלי נהרס, אני מלאה מים וגם ניראלי שחטפתי צינון.
הגעתי לבית של הארי ודפקתי על הדלת.
"מה קרה לך?" הוא של שהוא פתח את הדלת.
"עברה איזה מכונית מטומטמת והשפריצה עלי, האייפון שלי נהרס, אני מלאה מים, אין לי בגדים חמים וגם ניראה לי שחטפתי צינון" אמרתי ועשיתי אפצ'י (:
"בואי, אני יביא לך בגדים חמים" הוא אמר והכניס אותי לביתו החמים.
הוא עלה למעלה והביא לי טרניג וחולצה ארוכה.
"זה הבגדים שלי בסדר?" הוא שאל.
"זה בסדר, תודה" אמרתי.נכנסתי לשירותים והחלפתי את הבגדים. הורדתי את הבגדים הרטובים והקרים שהיו לי ושמתי את הבגדים החמימים של הארי.
"לגבי האייפון.. אני יקנה לך חדש" הוא אמר שיצאתי מהשירותים.
"מה? הארי אתה ממש לא חייב" אמרתי והתיישבתי ליידו.
"זה שטויות" הוא אמר.
"הארי לא צריך.. באמת.." אמרתי.
"אבל אני רוצה! ואני רוצה לומר לך… עד כמה אני אוהב אותך…" הוא מלמל.
"תקשיב, אני באתי לכאן רק כדי לדעת אם מה שאמרת בחדשות היה נכון" אמרתי.
"ראית את זה?" הוא שאל.
"כן, במקרה" אמרתי. מנסה לא לרמוז לו שבכוונה העברתי לערוץ הזה.
"אני באמת מתכוון לזה.. את לא יודעת כמה.. אני יודע שכל הזמן הזה לא השקעתי בך ולא התייחסתי אלייך ממש… אבל עכשיו הבנתי כמה מטומטם הייתי .. ואני בחיים.. אבל בחיים לא יחזור על זה שוב…
כבר מהשבוע האחרון את לא יוצאת לי מהראש… אני רוצה אותך… ואני באמת מצטער על כל מה שעשיתי לך.. ואם את לא מאמינה לי.. רק תני לי לומר.. שאם הזמן היה חוזר לאחור… ליום הראשון שניפגשנו, באותה שנייה הייתי אומר לך שהתאהבתי בך.. באמת.." הוא הסביר את עצמו ואני חייבת להודות שדי האמנתי לו.
"אתה תיהיה בנשף?" שאלתי. מתעלמת מכל מה שהוא אמר עכשיו.
"כן.. גם אם תיהי או לא…" הוא אמר.
"אני אחשוב על זה" אמרתי ויצאתי מהבית שלו. עם הבגדים שלו.
-לאחר 4 ימים-
התארגנתי לקראת הנשף. אני הולכת. אבל.. אני לא יודעת מה לומר להארי..
עשיתי פן והתאפרתי, שמתי שמלה לבנה צמודה ונעלי עקב ויצאתי מהבית.
נכנסתי למכונית שלי והתחלתי לנסוע. שהגעתי לאולם ראיתי אותו.. הבחור שאני אוהבת..
הוא הסתכל עליו וחייך חיוך גדול.
הוא התקדם לעברי ואני לעברו.
"חשבת?" הוא שאל.
"כן" אמרתי.
"ו..?" הוא שאל.