He took your place, Now, You can't change that – פרק 13

סורי שדי הזנחתי את הסיפור פשוט הייתי נורא חולה בשבוע האחרון…
והחלטתי כן לשים לב לפרטים הקטנים… שהיא עברה ניתוח ברגל ובכלל לא התייחסתי לזה…
טוב בואו נמשיך (: אהה ונורא השקעתי, אז תיהיו עדינות חח

יכול להיות שהוא עדיין אוהב אותי?

דפקתי על הדלת בעדינות. "מי זה?" שמעתי את קולו של זאין. "שני" אמרתי והוא פתח לי את הדלת.
"היי.." הוא מלמל שהוא השפיל את ראשו. "היי" אמרתי. "בואי" הוא אמר ועזר לי להיכנס לחדרו. הוא הניח את הקביים שלי בצד המיטה ועזר לי להתיישב על מיטתו.
"באתי לדבר איתך… לגבי כל מה שקרה בחוף הים" אמרתי שהסתכלתי בעייניו החומות.
"דברי" הוא אמר בנימה לא אכפתית. לא הפריע לו בכלל שבאתי אליו כדי להסביר את עצמי.
"באמת שאני מצטערת, אתה יודע שאני אוהבת אותך ואתה הדבר הכי חשוב לי בעולם" התחלתי להסביר את עצמי. "לפי דעתי, אני לא הדבר הכי חשוב לך בעולם, הארי כן" הוא אמר והפנה את ראשו.
"זאין, אתה יודע את כל הסיפור הזה עם הארי, אתה יודע שאני לא יכולה לשכוח ממנו.." מלמלתי. "ואני בטוחה שגם אתה לא יכול לשכוח מהאקסית שלך שכל כך אהבת" הוספתי.
"מה שקרה לי שונה לגמרי ממה שקרה לך" הוא אמר, מנסה להמציא תירוץ. "לא זאין, זה ממש לא שונה" אמרתי.
"שנינו עברנו את אותו הדבר" אמרתי והוא הסתכל עליי.
הוא לא ענה, רק נאנח. "אם עברנו את אותו הדבר, אתה יכול לדעת מה עברתי עם עם הארי" אמרתי.
"אני מניח שאת צודקת" הוא לחש.
"אבל מה שמפריע לי זה שאת כל שנייה חושבת על הארי, בכל שנייה!" הוא הגביר את קולו.
"אני בטוחה שאני לא היחידה! גם אתה חושב על האסקית שלך הרבה!" וכך גם אני הגברתי את קולי.
"זאין, במערכת יחסים צריכים להיות פתוחים אחד עם השני, אני אומרת לך מה מפריע לי" אמרתי לו ברוגע.
"אבל במקום להיות איתי, את עם הארי!!!" זאין צעק.
"תן לי להסביר את עצמי!!! אתה לא נותן לי לדבר!!!" צעקתי גם אני.
"דיברתי עם הארי, והוא לא לא רוצה שאני יחזור להיות איתו, כי הוא חושב שהוא לא יכול לתקן את מה שהוא עשה, אז מבחינתי…. זה נגמר" אמרתי.
"מה? הארי ויתר?" שאל זאין.
"כן.." מלמלתי. "עכשיו אתה מבין?" הוספתי. הוא לא דיבר, רק הנהן.
שתיקה מביכה ניהייתה בחדר.
"טוב.. אז אני עשיתי את שלי…." אמרתי ולקחתי את הקביים. אחזתי בהם וקמתי מהמיטה. התקדמתי לכיוון בדלת בצעדים קטנים ושקטים.
"שני" זאין קרא וקם ממיטתו. הסתובבתי באיטיות לכיוון המיטה שלו. "מה?" שאלתי. הוא ניגש אליי והניח את ידיו את מותניי, הצמיד אותי אליו ונישק אותי.
"אני מצטער שלא האמנתי לך" הוא אמר שהתנתקנו. "זה בסדר" אמרתי וחייכתי.
"אמ.. זאין? הארי ביקש ממני שאני יעדכן אותו מה קורה ביני לבינך, אז אני יכולה ללכת אליו? פשוט שכחתי את האייפון בבית שלי…" שאלתי וקיוויתי לתשובה חיובית.
"כן, בטח" הוא אמר.
"אז אתה יכול לבוא לקחת אותי מחוף הים שאני יסיים לדבר איתו? פשוט אני חושבת שהם מצלמים עכשיו.." מלמלתי.
"כן, אין בעיה" הוא אמר.
"תשתדלי שלא יקרה שום דבר" זאין אמר. מזהיר אותי לגבי הארי.
"אל תידאג, אתה יכול לסמוך עליי" אמרתי וחייכתי.
נישקתי אות נשיקה עדינה על השפתיים ויצאתי מחדרו.
ירדתי בעדינות במדרגות ויצאתי מביתו.
התהלכתי ברחובות לונדון היפה, עד שהגעתי לחוף הים.
חיפשתי את אזור הצילומים, ולאחר כמה דקות מצאתי אותו.
הלכתי בזהירות לכיוון הארי, מנסה לא ליפול עם הקביים ששוקעות להם כל פעם שהן נוגעות בחול הזהוב.
ראיתי את הארי יושב על שמיכה ומשחק עם החול. ניגשתי אליו והתיישבתי ליידו.
"נו, איך היה?" הוא שאל.
הרגשתי ש… עוד הפעם זה קורה לי… ההרגשה הזאת שאי אפשר לעצור
פאק, למה אני מרגישה את זה כל פעם שאני נמצאת לידו?!
ההרגשה הזאת העבירה בי צמרמורת….
והצמרמורת הזו הובילה ל……