He took your place, Now, You can't change that – פרק אחרון :(

״אין בעיה הארי, בהתחלה אהבתי אותך. עכשיו גיליתי, שאתה לא באמת מתאים לי״

״שני, אל תעשי את זה יותר מידי קשה. את יודעת שאני אוהב אותך מאוד אבל אני לא יכול לחיות עם העובדה שאני עוזר לך לבגוד בחבר שלך, שהוא כמו אח שלי״ הארי אמר.
״אתה יודע מה? אני מבינה אותך. ככה אני ארגיש בדיוק אם זאין יגלה עלינו״ אמרתי.
״אבל אין כבר ׳אנחנו׳ …. אז, מה את הולכת לעשות?״ הוא שאל.
״אני הולכת להיפרד ממנו, הרי, הוא בגד בי״ אמרתי.
״טוב… בהצלחה״ הוא אמר.
יצאתי מהחדר וירדתי למטה באיטיות.
יצאתי מהבית והתקדמתי לכיוון המסעדה.
״אני לא מאמינה עליך!!״ צעקתי על זאין כשנכנסתי למסעדה.
״אני לא מאמין עליך!! איך יכולת לצאת עם הארי בזמן שהיינו זוג?!?!״ הוא שאל.
״רגע, אתה ידעת על זה?״ שאלתי.
״ברור!! מה את חושבת, שאתם מתנשקים בחוף הים ולא יצלמו אתכם?!״ הוא התפלא.
״אבל למה אתה נישקת אותה?!״ שאלתי.
״בגלל שאת נישקת את הארי!!! ולא פעם אחת!!!״ הוא צעק.
״אז אין לזה שום משמעות?? אתה לא אוהב אותה או משהו??״ שאלתי.
״ברור שלא! אני נישקתי אותה כדי שתרגישי איך שאני הרגשתי שבגדת בי עם הארי״ הוא אמר.

״איך יכולת לעשות לי את זה? לצאת עם הארי שהוא כמו אח שלי בזמן שהיינו חברים?״ הוא שאל ברוגע.
״אני לא יודעת למה, באמת שלא״ אמרתי.
״תחשבי על זה, ורק אז תדברי איתי״ הוא אמר ועזב אותי. משאיר אותי לבד, ללא הגנה.

יצאתי מהמסעדה עד שניתקלתי ברופא שטיפל בי כשנפצעתי ברגל.
״שני, קבעו לך תור לפני כמה שבועות להסרת הגבס, למה לא הגעת??״ הוא שאל.
״אני יכולה להוריד אותו כבר??״ שאלתי. ״בטח״ הוא אמר. ״יש מצב אני מורידה אותו עכשיו? יש משהו דחוף שאני צריכה לעשות״ אמרתי.
״כמובן״ הוא אמר ושנינו הלכנו לבית החולים.
נכנסתי לחדר שבו הייתה אחות כלשהי עם מן אקדח היד. די נבהלתי.
״אני בחדר הנכון?״ שאלתי בלחץ. ״כן את בחדר הנכון, אל תידאגי, זה רק מקדח להסרת הגבס״ האחות אמרה וצחקה על מה שאמרתי.
״ניבהלתי לשניה״ אמרתי ונשפתי.
״בואי״ היא אמרה והתקדמתי לעברה. היא חתכה בעדינות את הגבס ברגל.
״זהו״ היא אמרה לאחר כמה שניות.
ניסיתי ללכת בצורה נורמלית,ולהפתעתי הצלחתי.
״אני יכולה ללכת!״ אמרתי בהתפאלות.
״מזל טוב, אני שמחה״ האחות אמרה וחייכה.
״תודה רבה על העזרה״ אמרתי ויצאתי מהבית חולים. הלכתי לכיוון הבית של הבנים עד התחיל לרדת גשם. ״זה מה שאני צריכה עכשיו״ אמרתי בביאוס.
התחלתי ללכת מהר יותר, מנסה לא להחליק. הגעתי לבית של הבנים ונכנסתי אליו. ״היי!! הורדת את הגבס!!״ שמעתי את לואי ונייל צועקים.
״מזל טוב!!״ ליאם אמר וחיבק אותי. ״תודה חבר׳ה, ראיתם במקרה את זאין?״ שאלתי.
״אני חושב שהוא הלך לחוף הים״ נייל אמר.
״בסדר״ אמרתי. יצאתי שוב מהבית והתקדמתי לכיוון חוף הים. הגשם רק התחזק.
הגעתי לחוף הים וחיפשתי את זאין. מצאתי אותו יושב על החול הרטוב ומסתכל על הים.
התיישבתי לידו וחיבקתי אותו.
״אני מצטערת..״ מלמלתי.
״למה עשית את זה?״ הוא שאל.
״הרגשתי שיש לי רגשות כלפיי הארי, אבל זה נגמר עכשיו״ אמרתי.
״אני לא מאמין שזה נגמר״ הוא אמר והסתכל לי בעיינים.
״זאין.. זה באמת הסתיים…״ אמרתי.
״הארי אמר לי שהוא לא רוצה להמשיך בזה כי הוא חושב שהוא יהיה חבר רע, ואני הסכמתי איתו״ אמרתי.
״אתה חייב להאמין לי… בבקשה…״ התחננתי.
״את מבטיחה לא לעשות לי דבר כזה שוב?״ הוא שאל.
״אני נשבעת״ אמרתי.
הוא התקרב אליי ונישק אותי. הנשיקה הכי רומנטית שיכולה להיות. אני באמת אוהבת אותו.

״אני אוהב אותך״ הוא אמר לבסוף.
״גם אני אוהבת אותך״ אמרתי.

-למחרת-
הבנים אירגנו מסיבה בבית שלהם. התארגנתי וירדתי למטה.
מלא אנשים בבית, מוזיקה רועשת, ומלא אלכוהול.
התחלתי לרקוד עם זאין, כמובן שהוא שיכור. הוא ניסה לעשות דברים שממש לא היו לעיניין.
״אני יוצאת לשאוף אוויר בחצר״ אמרצי ויצאתי לחצר.
ראיתי את הארי משכשך את רגליו בבריכה.
״היי״ אמרתי שהכנסתי את רגליי לבריכה.
״היי״ הוא אמר.
״שני, אני מתגעגע אלייך, אי אפשר לחזור על זה?״ הוא שאל.
״לא הארי. זאין לקח את המקום שלך. עכשיו, אתה לא יכול לשנות את זה״